זלמן שושי
 | |
| זלמן וינדר מחזיק בידיו את תמונתו בלבוש נשי | |
| לידה |
28 בספטמבר 1949 חיפה, ישראל |
|---|---|
| פטירה |
11 ביולי 2016 (בגיל 66) תל אביב, ישראל |
| שם לידה |
זלמן וינדר  |
| מדינה |
ישראל |
| מקום קבורה |
בית העלמין ירקון |
| מקום מגורים | תל אביב |
| כינויים נוספים | זלמן שוֹשִי |
  | |
זלמן וִינְדֶר (28 בספטמבר 1949 – 11 ביולי 2016), שהיה ידוע בכינויו זלמן שוֹשִי, היה ישראלי תושב תל אביב שנודע בעיקר בשל היותו קרוס-דרסר[1]. זכה לשם גנאי "הקוקסינל חביב העיתונות"[2].
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
וינדר נולד בחיפה ב-1949 להורים ניצולי שואה ילידי פולין. הוא חווה בגיל צעיר את התפרקות משפחתו, כאשר אמו לקתה בסכיזופרניה, ואביו, שהיה אלכוהוליסט, נהג כלפי אמו באלימות. על פי עדותו שהה וינדר כילד בן שמונה בגן הזיכרון בחיפה והתפתה להצעותיהם המיניות של מבוגרים בתמורה לכסף, בעיקר מתוך הרצון לחיבה אבהית שחסרה לו ופחות מהמניע הכספי[3].
בראשית שנות השישים עבר וינדר להתגורר בתל אביב, הפך לחלק מהקהילה הקטנה של עוסקים בזנות בעיר ונודע בכינוי "זלמן שושי". בשנות השמונים התפרסם בראיונות באמצעי התקשורת כאשר חשף את עברו כנער שעבר התעללויות, בעיקר במהלך עבודתו בזנות בגני תל אביב[4]. מאז התארח בחוגי בית בתפקיד מרצה, תחקירן ומומחה פרטי בנושא הפדופיליה. בנובמבר 1987 הורשע בסחיטה באיומים של לקוח ונגזרו עליו 5 שנות מאסר בפועל[5].
מאז סוף שנות התשעים הוא הוזכר מפעם לפעם בעיתונות בדרישות דרמטיות לעזרה במציאת מקום עבודה כגון: "אני על סף הידרדרות מחודשת ומבקש סיוע", "אני קורא לעם ישראל הרחום והחנון", "אני מוכן לעשות כל עבודה, כבר שנים שאני לא עובד בעבודה הבזויה שבה עסקתי כל חיי" וכיוצא באלה.
בשנת 1999 טלפן למזכירות הכנסת, התחזה לרופא ומסר הודעה כוזבת על מות חבר הכנסת אמנון רובינשטיין, שהיה מאושפז באותה עת. ההודעה התקבלה כמהימנה, והובילה להודעה פומבית על פטירתו של רובינשטיין, דקת דומיה והספד מרגש עליו מפי יו"ר הכנסת אברהם בורג, שאף אמר עליו תפילת אל מלא רחמים. רק כעבור זמן מה התברר כי ההודעה הייתה כוזבת. המניע לביצוע המעשה היה רצונו לעורר תשומת לב ציבורית למצבו הנפשי הקשה. כתב האישום שהוגש נגדו בגין המעשה בוטל על ידי בית המשפט בהסתמך על חוות דעתו של הפסיכיאטר המחוזי, שקבע כי וינדר היה חולה בנפשו בעת ביצוע העבירה ואינו כשיר לעמוד לדין[6].
בתחילת אוגוסט 2003 ניסה וינדר להתאבד בדירתו בתל אביב. הוא בלע כדורי שינה וזעק לעזרה: "אני על סף הידרדרות ומבקש סיוע"[7]. חייו ניצלו בזכות ערנות שכניו לבניין, אשר הזעיקו עזרה רפואית.
בשנת 2005 הודיע וינדר כי החל בהליכי חזרה בתשובה.
במרץ 2011 אושפז במוסד סיעודי ביפו בעקבות נפילה ואיבוד הכרה כתוצאה ממחלת הסוכרת שסבל ממנה[4].
באפריל 2013 יצאה האוטוביוגרפיה שלו "כל הזלמן בשושי"[8].
ב-11 ביולי 2016 נמצא ללא רוח חיים בביתו בתל אביב[9]. ב-13 ביולי 2016 נקבר בבית העלמין ירקון.
בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ללהקת משינה שיר בשם "קאנטרי ג'ו", שנכתב על ידי שלומי ברכה, גיטריסט וכותב השירים של הלהקה, בהשראת חיי זלמן שושי. ציטוט מתוך השיר: "חדרי ההלבשה דומים בכל מקום, והוא בתור אישה היה יוצא לנקום, והקהל מריע והוא כמעט מגיע, מגיע אל הדרך, הדרך לעצמו, קאנטרי ג'ו".
- להקת הבילויים הזכירה את ויסלר בשיר "נפלא פה": "בבניין הסוכנות בקומה חמישית יושב זלמן שושי, עכשיו הוא פקיד, הוא שותה מהתה ומקליד"[10].
- בסדרת המערכונים "היהודים באים" הופיע מערכון שבו חבר הכנסת אברהם בורג מקבל את שיחת הטלפון מזלמן שושי עם ההודעה כי אמנון רובינשטיין נפטר[11].
אוטוביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- זלמן וינדר, כל הזלמן בשושי: סיפור חייו של הזלמן המפורסם בישראל מאל"ף ועד תי"ו; תחקיר, כתיבה ועריכה: טל מאור, יהוד מונוסון: אופיר ביכורים, תשע"ד 2013.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יאיר קדר, מתוך "הזמן הוורוד": ZALMAN SHOSHI AT WORK זלמן שושי בעבודה, יוטיוב
עמרי הרצוג, זלמן שושי מודה בתבוסה באוטוביוגרפיה חדשה, באתר הארץ, 13 במאי 2014- שידוך של קוקסינל, מעריב, 17 בפברואר 1984
- ה"קוקסינל" שפצע צעירה ישב בתא מעצר נפרד, דבר, 25 בספטמבר 1977
- איה אורנשטיין, יושב ראש ארגון הקוקסינלים העדיף מאסר על אשפוז, מעריב, 14 בספטמבר 1980
- הערב 2 סרטים קצרים בסינמטק ת"א, דבר, 2 באפריל 1981
- אורי בינדר, קאתדרה חדשה בבאר-שבע - פרופסור לשרמוטולוגיה, מעריב, 13 בינואר 1987
בעקבות מותו:
- חדשות 2, זלמן שושי הלך לעולמו בגיל 68, באתר מאקו, 11 ביולי 2016
- עופר אדרת, מת זלמן שושי, מהדמויות הבולטות בקהילה הגאה, באתר הארץ, 11 ביולי 2016
- איתי בלומנטל ואלי סניור, זלמן שושי הלך לעולמו בגיל 68, באתר ynet, 11 ביולי 2016
- מערכת גיא פינס, סיפור חייו של זלמן שושי המנוח, באתר nana10, 11 ביולי 2016
- דב גיל-הר, ידידיו של זלמן שושי וחברי הקהילה הגאה כואבים: "מת בודד", באתר וואלה!, 11 ביולי 2016
- בוקי נאה, פרידה מזלמן, באתר "ידיעות אחרונות", 11 ביולי 2016
- איתי בלומנטל, זלמן שושי הובא למנוחות: "העמדת כנסת שלמה דום", באתר ynet, 13 ביולי 2016
- יוני ליבנה, דמעות, דם וכסף: על האוטוביוגרפיה של זלמן שושי, באתר ynet, 22 ביולי 2016
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ עמליה זיו. "דנה אינטרנשיונל", בתוך: עדי אופיר (עורך), חמישים לארבעים ושמונה - גיליון מיוחד של תיאוריה וביקורת 12/13 (1999)
- ^ שידוך של קוקסינל, מעריב, 17 בפברואר 1984
- ^ טלי רווה, הצד האפל של הלילה בת"א: זלמן שושי: "נהניתי מהליטוף האבהי שלא היה לי יותר מהלירות", חדשות מחלקה ראשונה, 5 בינואר 2007.
- ^ 1 2 איתי אילנאי ואיתי בלומנטל, "התחנה האחרונה של זלמן שושי", mynet תל אביב–יפו, 6 ביוני 2011.
- ^ ראומה זיסקינד, 'יהפכו אותי לאשה של הכלא' בכה זלמן שושי באוזני השופט, מעריב, 23 בנובמבר 1987
- ^ אפרת וייס, זלמן שושי לא יישפט על הודעת "מותו" של רובינשטיין, באתר ynet, 16 בינואר 2003.
- ^ זלמן שושי ניסה להתאבד בדירתו בת"א - וניצל, Gogay, 17 באוגוסט 2003.
- ^ עמרי הרצוג, זלמן שושי מודה בתבוסה באוטוביוגרפיה חדשה, באתר הארץ, 13 במאי 2014.
- ^ אבי אשכנזי, האייקון הגאה זלמן שושי הלך לעולמו בגיל 68, באתר וואלה!, 11 ביולי 2016
- ^ מילות השיר "נפלא פה", באתר שירונט
- ^ היהודים באים - עונה 2 - פרק 13, באתר YouTube