זלמן שזר

זלמן שזר

שזר בשנות ה-50
לידה	24 בנובמבר 1889 א' בכסלו תר"ן מיר, האימפריה הרוסית
פטירה	5 באוקטובר 1974 (בגיל 84) י"ט בתשרי ה'תשל"ה ירושלים
מדינה	ישראל
תאריך עלייה	1924 (ביקור ראשון 1911)
מקום קבורה	הר הרצל
השכלה	אוניברסיטת שטרסבורג, האוניברסיטה של שטרסבורג
עיסוק	פוליטיקאי, עיתונאי, סופר, משורר
מפלגה	מפא"י
נשיא מדינת ישראל ה־3 21 במאי 1963 – 24 במאי 1973 (10 שנים) → יצחק בן-צבי אפרים קציר ←
שר החינוך והתרבות ה־1 10 במרץ 1949 – 1 בנובמבר 1950 (שנה ו-33 שבועות) תחת ראש הממשלה דוד בן-גוריון דוד רמז ←
חבר הכנסת 14 בפברואר 1949 – 8 באוקטובר 1956 (7 שנים ו-33 שבועות) כנסות 1 – 3
תפקידים נוספים עורך העיתון "דבר" ממייסדי מפא"י חבר בוועד הפועל של ההסתדרות הכללית מנהל הוצאת הספרים "עם עובד" חבר הנהלת הסוכנות היהודית
פרסים והוקרה
פרס ביאליק (1966) תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת בר-אילן דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית בירושלים

זלמן שַזָּ"ר, במקור: שניאור זלמן רוּבָּשוֹב (בכתיב יידי: רובאַשאָװ; 24 בנובמבר 1889, א' בכסלו תר"ן, מיר, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית – 5 באוקטובר 1974, י"ט בתשרי תשל"ה, ירושלים) היה נשיאהּ השלישי של מדינת ישראל, סופר, משורר, היסטוריון, מראשי הציונות, חבר הכנסת ושר החינוך והתרבות בממשלת ישראל הראשונה.

ראשית חייו באירופה

שז"ר נולד כשניאור זלמן רוּבָּשוֹב ב-24 בנובמבר 1889 בעיירה מיר שבפלך גרודנו (ברוסיה הלבנה), בתחום המושב של האימפריה הרוסית (בהמשך השתנה למחוז הורדנה בלארוס), למשפחת רבנים מחסידי חב"ד. הוא דור חמישה-עשר לב"ח. לימים שינה את שם משפחתו ל"שַזָּ"ר" – ראשי התיבות של שמו המלא (כהצעת הרב שמואל אהרון שזורי).

ילדותו עברה עליו בעיירה סטויבץ, שם החל להכיר את השפה, הספרות והתרבות העברית. ב-1903, בגיל 14, ערך את "הירחון: עתון עברי אורגן ציוני", שכתב בכתב ידו והפיץ בעיירה ובסביבותיה. בשנת 1905, בגיל 16, הצטרף שזר למפלגת "פועלי ציון" בסטויבץ. בימי הצאר הרוסי נאסר על ידי השלטונות על פעילות עיתונאית פרו-סוציאליסטית.

בין השנים 1908–1912 למד באקדמיה לחכמת ישראל בסנקט פטרבורג. בפטרבורג פגש לראשונה בשנת 1909 באוניברסיטה את רחל כצנלסון, לימים אשתו. לזוג נולדה בת אחת, רודה, שסבלה מתסמונת דאון. בשנת 1910 כיהן כמזכיר אספת הרבנים שנערכה בסנקט פטרבורג, שדנה בבעיות הנוגעות ליהדות רוסיה.

בשנת 1911 ביקר לראשונה בארץ ישראל, ושהה בה מספר חודשים. בעת שהותו בארץ ישראל, הכיר בחוות כנרת את רחל המשוררת ואף יצר עמה קשר רומנטי. יש הסוברים (כמו החוקרים יחזקאל צורף וד"ר תמר שכטר) כי שזר בדה את הרומן והעצימו, אף שסייע לא במעט למשוררת החולנית. רחל אף הקדישה לו כמה משיריה, כמו "גַּן נָעוּל". שיר זה, שהולחן בשנות ה-70, מבטא את כאבה לחוסר נכונותו של שזר לעזור לה. את השיר היא מקדישה "לזר", שמהווה אנגרמה לראשי תיבות שמו הקודם של שזר (זלמן רובשוב) והתנהגותו אליה כזר, אך אינה מגלה את זהותו.

לאחר הביקור, הפך לפעיל בולט בקונגרסים הציוניים, בכנסים יהודיים, בועידות סוציאליסטיות בינלאומיות, ונבחר לוועד הפועל הציוני. כשפרצה מלחמת העולם הראשונה שהה שזר בגרמניה, ולא יכול היה לחזור לרוסיה; בגרמניה הפך לפעיל בתנועת העבודה הציונית ובארגון "החלוץ".

בשנים 1912–1919 למד היסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטאות בפרייבורג, בשטרסבורג ובברלין. בראש חודש אייר תר"פ (1920) נישא שזר לרחל כצנלסון (לימים דודתו של שר המשפטים שמואל תמיר) בטקס שנערך בירושלים.

פסלו של שזר במשכן הנשיא, 2016

ביישוב ובממשלה

בשנת 1924 עלה שזר לארץ ישראל, המשיך את פעילותו במפלגת אחדות העבודה (שהוקמה כמיזוג של פועלי ציון ו"הבלתי מפלגתיים") והיה בין מייסדי מפא"י, שנוצרה מאיחוד של אחדות העבודה עם הפועל הצעיר. הוא היה חבר בוועד הפועל של ההסתדרות הכללית, ונמנה עם צוות העורכים הראשון של עיתונה, "דבר". לאחר מותו של ברל כצנלסון, בשנת 1944, נתמנה לעורך הראשי של העיתון, וכיהן בתפקיד זה עד שנת 1949. נוסף על כך שימש כמנהל הוצאת הספרים "עם עובד", והיה חבר בהנהלת הסוכנות היהודית וראש המחלקה לחינוך ולתרבות של ההסתדרות הציונית העולמית.

בערך בשנת 1945 חיפש דוד רמז, יו"ר ישיבת הוועד הפועל של ההסתדרות באותה עת, חלופה עברית למילה אינטרפֵּלציה (interpellation) מעולם הפרלמנט; הוא פנה אל שז"ר, והלה הציע מיד לייחד להוראה זו את המילה הקיימת שאילתא (בעקבות הארמית שְׁאֵלְתָא; כיום מקובל הכתיב שאילתה).

בשנת 1946, לאחר השבת השחורה, ישבה הנהלת הסוכנות מחוץ לארץ ישראל, כאשר חברי הנהלת הסוכנות ששהו בארץ ישראל הושמו במעצר, נקבעה הנהלה זמנית של הסוכנות בישראל, שבה כיהן שזר יחד עם לוי אשכול ועם הרב מאיר בר-אילן. בעת "השבת השחורה", אישרה ההנהלה הזמנית של הסוכנות את הקמת 11 הנקודות בנגב, שאותה יזם אשכול. הנקודות הוקמו במוצאי יום הכיפורים תש"ז, והיו גורם עיקרי לכך שוועדת האו"ם לעניין ארץ ישראל (אונסקופ) תמליץ להכליל את הנגב בתחום המדינה היהודית.

עם קום המדינה, נבחר לכנסת הראשונה, והתמנה לתפקיד שר החינוך והתרבות בממשלת ישראל הראשונה. בימי כהונתו בתפקיד, נחקק חוק חינוך חובה, אולם פרצו סכסוכים רבים בנושא אופיה של מערכת החינוך במדינת ישראל (האם יונהג חינוך ממלכתי אחיד או חינוך לפי זרמים מפלגתיים). משבר נוסף בנושא החינוך לילדי מחנות העולים הוביל להקמת ועדת חקירה, ועדת פרומקין באוקטובר 1950. בעקבות פרסום מסקנות הוועדה, לא שב שזר לתפקיד שר החינוך בממשלה שהוקמה זמן קצר לאחר מכן.

שזר כיהן כחבר הכנסת גם בכנסת השנייה והשלישית.

נשיא המדינה

שזר מארח את קונרד אדנאואר, קאנצלר גרמניה המערבית לשעבר

לאחר מותו של הנשיא יצחק בן צבי ב-1963 נבחר שזר לנשיאות המדינה, והחל לכהן ב-21 במאי 1963. ב-1968 נבחר לקדנציה שנייה, שהסתיימה ב-24 במאי 1973.

שזר מילא את תפקיד הנשיא בצנעה, ועמד מאחורי הקלעים של האירועים הפוליטיים. בתקופה זו בלטה בו מעט "תדמית זלמנית", לא מעט משום שמו וחזותו, והעובדה שהטלוויזיה הישראלית, שהחלה לשדר לקראת סוף תקופת כהונתו, ראתה בו דמות נוחה לסאטירה (אם כי בצעירותו היה רחוק מתדמיתו ה"זלמנית" ודווקא התאפיין כמחזר מוכשר).

שזר היה נשיא המדינה הראשון שערך ביקורים ממלכתיים בחו"ל, בין היתר כנציג המדינה בהלוויותיהם של ג'ון קנדי ווינסטון צ'רצ'יל. בשנת 1964 קיבל בישראל את פניו של האפיפיור פאולוס השישי, שביקר בישראל. היה זה הביקור הראשון של אפיפיור בישראל. בטקס קבלת הפנים לאפיפיור בירך הנשיא שזר את האורח ואת ברכתו סיים בציטוט, רב-משמעות לאותו אירוע, מדברי מיכה הנביא: "כי כל העמים ילכו איש בשם אלוהיו ואנחנו נלך בשם ה' אלוהינו לעולם ועד". בחירתו של הנשיא להביא בפני ראש הכנסייה הקתולית את דבריו אלה של הנביא נתקבלה באהדה על ידי רבים בישראל.

התעניינותו בתנ"ך הביאה את ראש הממשלה דוד בן-גוריון לייסד בימי כהונתו את החוג לחקר התנ"ך, אשר התכנס בבית הנשיא ובהשפעתו הפך ל"חוג הנשיא לחקר יהדות זמננו". כמו כן ייסד את "קרן עמו"ס" (הקרן לעידוד מלומדים וסופרים) לסיוע בהוצאה לאור של ספרות עברית. שזר היה גם הנשיא הראשון שהתגורר במשכן הנשיא הנוכחי.

זלמן שזר נפטר ב-5 באוקטובר 1974, ונטמן בחלקת גדולי האומה בהר הרצל בירושלים. לזכרו הוקם מרכז זלמן שזר לחקר תולדות היהדות. דיוקנו הופיע על שטר של 200 שקלים חדשים.

קשריו לחוגים חסידיים

שזר בהתוועדות בכפר חב"ד

כנצר למשפחה חב"דית, נשא שזר בגאווה את עובדת השתייכותו לחסידי חב"ד. הוא נהג לבוא מדי שנה בשנה להתוועדות "י"ט בכסלו" בכפר חב"ד, ואף נסע מספר פעמים לבקר את הרבי מנחם מנדל שניאורסון בבית מדרשו בברוקלין, והשתתף בהתוועדות. שז"ר סייע רבות להקמת כפר חב"ד ליד ראשון לציון בעזרת ההסתדרות והממשלה.

לקראת סיום כהונתו, שאל את הרבי האם להמשיך בכהונה שלישית לאחר שינוי חקיקה, ולאחר שהרבי השיב בשלילה הודיע על פרישתו. לאחר שחדל לכהן כנשיא הידק את קשריו עם החסידים והיה מגיע מדי פעם לתפילות בבית הכנסת צמח צדק של חסידי חב"ד, בעיר העתיקה בירושלים.

בשנות כהונתו תרם הנגיד סר יצחק וולפסון מבנה גדול בכפר חב"ד המוקדש לחסידי חב"ד וקרא לו "בית שזר", על שם ידידו נשיא המדינה. בחנוכת המבנה השתתפו רבים, והוא משמש כבית צעירי אגודת חב"ד בישראל, ממנו מופצת פעילות חב"ד לכל ישראל.

נטען ששזר גם התכתב רבות עם הרב ישראל דב אודסר מחסידות ברסלב. אך בספר "אבי הנחל", המתעד את ההתכתבות לכאורה, מופיעים רק מכתבים מהרב אודסר אליו ורק מכתב אחד של שזר - מה שמעמיד בסימן שאלה את הדדיות ההתכתבות. מצד שני, במכתבים עצמם הרב אודסר שולח דרישות שלום לאשתו של שזר, מודה לשזר על מציאת עבודה לבתו ועל בניית בית מדרש בטבריה, ובאופן כללי כותב אליו בצורה לבבית (’’עצמי ובשרי, מר זלמן שזר’’)

עמדותיו

עמדותיו של שזר התאפיינו בציונות מובהקת לצד הכלת עמדות ודעות שונות. כמו חברים בתנועה הציונית שזר שזר אהב את השפה העברית, אב בניגוד לחבריו לא התנכר לשפת היידיש. למרות היותו פעיל ציוני מרכזי משך כל חייו הבוגרים, שזר נמנע מ"שלילת הגולה" ולצד היותו איש מפ"ם, התבלט שזר כמנהיג פוליטי המקפיד לשמור על כבודם של יריביו ובהערכתו לדת ולחסידות.

יש הרואים בעמדותיו המתונות והקונצנזואליות של שזר, סיבה אפשרית להיעלמותו היחסית מהזיכרון ההיסטורי.

ספריו

דיוקנו של שזר על שטר של 200 שקלים חדשים (בטרם הוצא מן המחזור)

זלמן שזר כתב מאמרים וספרים רבים, רובם עוסקים בהיסטוריה של ארץ ישראל וכן בתנועת החסידות וביוגרפיות שונות.

בין ספריו:

• צופייך צפת
• על תלי בית פרנק (תרפ"ג).
• תולדות בקורת המקרא (תרפ"ה).
• כוכבי בקר (קטעים אוטוביוגרפיים, תש"י).
• אור אישים (רשימות ביוגרפיות, תשכ"ד). עליו זכה בפרס אוסישקין.
• התקוה לשנת הת"ק (תש"ל).
• אורי דורות (מחקרים בתולדות ישראל, תשל"א).
• שאלו שלום ירושלים (תשל"ג).
• לוית ניב (שירים ותרגומי שירה בעיקר מיידיש, תשל"ד).
• ספור מעשה שבתי צבי (תשל"ח).
• סופרו של משיח - לתולדותיו של שמואל פרימו, מזכירו של שבתאי-צבי, מאת ז. רובאשוב, ירושלים, מוסד ביאליק, תש"ל

רשימת כל חיבוריו

• רשימת הפרסומים של זלמן שזר, בקטלוג הספרייה הלאומית
• רשימת המאמרים של זלמן שזר באתר רמב"י

ספר יובל לכבודו

• יצחק בן-צבי ומאיר בניהו (עורכים), ספר היובל לשניאור זלמן שזר: מחקרים ומקורות לתולדות התנועה השבתאית, ירושלים: מכון בן צבי על ידי קריית ספר, תש"ך-1960.

לקריאה נוספת

• אברהם ליס (עורך), זלמן שזר, נשיא וסופר: ילקוט מאמרים ומסות על זלמן שזר בהגיעו לגבורות, תל אביב: הוצאת י"ל פרץ, תש"ל-1969.
• דוד זכאי, חנוך ברטוב, ישעיהו אברך, זלמן שזר – דיוקנו של נשיא, תל אביב: עם עובד, 1973.
• שמואל קראוס, נשיא וחסיד, מסכת הקשרים של הרבי מלובביץ' עם הנשיא שזר, ניו יורק.

קישורים חיצוניים

• חגי צורף (עורך), ‏זלמן שזר הנשיא השלישי: מבחר תעודות מפרקי חייו (1889–1974), ירושלים: גנזך המדינה, תשס"ח, באתר "כותר"
• זלמן שזר, באתר של נשיא מדינת ישראל
• זלמן שזר, באתר הכנסת
• זלמן שזר, באתר כנסת פתוחה
• זלמן שזר, באתר הסוכנות היהודית
• זלמן שזר, באתר מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל
• זלמן שזר סדרת גדולי העם היהודי, סרטון באתר יוטיוב ארכיון המדינה
• ציוני דרך בחייו של זלמן שזר(הקישור אינו פעיל, 7.7.2019)
• יום הולדת 80 לנשיא זלמן שזר -ארכיון צה"ל ומעהב"ט, סרטון באתר יוטיוב
• זלמן שזר: מבחר תעודות מפרקי חייו: פרק ראשון(הקישור אינו פעיל, 7.7.2019)
• זלמן שזר(הקישור אינו פעיל, 7.7.2019), באתר "ניחוח ישראלי"
• שטר של 200 ש"ח, באתר בנק ישראל.
• זלמן שזר, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• "נשיא ומאמין", סרט בבימויו של יעקב גרוס, 1994. פרק א | פרק ב | פרק ג | פרק ד
• זלמן שזר בסיור ברמת הגולן לאחר מלחמת ששת הימים
• הנשיא שזר עם הרמטכ"ל חיים בר לב בסיור בסיני ובסנטה קתרינה, סרט בערוץ YouTube של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
• שז"ר בביקור ממלכתי בנפאל, מתקבל על ידי מהנדרה מלך נפאל, ארכיון המדינה, 1965
• לציון 40 שנים למותו של הנשיא זלמן שזר- אוסף תצלומים וסרטים בבלוג של ארכיון צה"ל
• הנשיא שזר בביקור אצל הרבי מחב"ד, סרטון באתר יוטיוב י"ג אב תשכ"ו
• תגובתו של הנשיא שזר למות נשיא מצרים נאצר. פורסם בבלוג של ארכיון המדינה, 24 בספטמבר 2015:
• הצצה לארכיונו של זלמן שזר(הקישור אינו פעיל, 7.7.2019) באתר מכון גנזים של אגודת הסופרים

מאמרים בולטים

• "למקום תורה" מתוך 'כוכבי בוקר', עם עובד, 1950, - עם הקדמה מאת יואב שורק, השילוח גיליון 13, פורסם בתאריך 06.03.2019.
• ז. רובשוב (שזר), ‏בשלהי אבלנו הלאומי, מערכות 14 - 15 ינואר 1943
• ז. רובשוב (שזר), ‏לסגולת ההגנה בישראל, מערכות 16 - 17 יולי 1943

הערות שוליים

הקודם: יצחק דב ברקוביץ

פרס ביאליק לספרות יפה במשותף עם ישראל אפרת 1966

הבא: שמעון הלקין