זמירה פורן-ציון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זמירה פורן-ציון
לידה 9 במרץ 1954 (בת 70) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

זמירה פורן-ציון (נולדה ב-9 במרץ 1954) היא חוקרת ספרות ואמנות, שחקנית-יוצרת, מחזאית, אשת חינוך, אמנית ומשוררת ישראלית. ממקימי קיבוץ אפיק. הייתה מרצה באקדמיה וחברת סגל מן המניין במכללת סמינר הקיבוצים.[1] עוסקת במחקר ובהוראה בתחומי הספרות, האמנות, פמיניזם, מחאה ומזרחיות ומרצה בכנסים בארץ ובכנסים בין לאומיים. ממייסדות וממובילות תנועת "אחותי למען נשים בישראל" ומ"קואליציית לבי במזרח להקצאה שוויונית בחינוך ובתרבות".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורן-ציון נולדה בישראל וגדלה במעברת כפר ענא באור יהודה, שם גרה עד 1961. לאחר מכן גדלה באור יהודה. למדה בתיכון ע"ש פרקאוף בעיר. שירתה בנח"ל והייתה ממקימי קיבוץ אפיק ברמת הגולן. היא בעלת שני תוארי M.A, הראשון בייעוץ חינוכי והשני בספרות עם ישראל. שני התארים נלמדו באוניברסיטת בר-אילן. כמו כן היא בעלת תואר דוקטור מטעם אוניברסיטת בר-אילן על עבודת הדוקטורט שלה "אמנות וספרות בשנות העשרים בארץ ישראל",[2] בהנחיית הפרופ' אבידב ליפסקר.

פורן-ציון בוגרת לימודי תעודה במוזיאולוגיה מטעם אוניברסיטת תל אביב.[3] כאוצרת, אצרה תערוכה מונוגרפית של האמנית ריבה רזין "טביעת אצבע"[4] וכן אצרה את התערוכה הקבוצתית "שרקייה" במסגרת עבודתה בסמינר הקיבוצים, בגלריה "המעבדה" יחד עם האוצר שרון תובל.[5] פורן-ציון בוגרת לימודי תעודה באמנות מטעם מכון אבני ולימודי תעודה בטיפול באמנויות ובטיפול משפחתי מטעם מכללת סמינר הקיבוצים. כאשת חינוך שימשה כיועצת חינוכית במפת"ן אור יהודה בין השנים 1978 עד 1988. פורן-ציון גם הייתה יועצת חינוכית ומורה לספרות בשנים 1988–2015 בתיכון רמלה לוד. כמו כן, שימשה מדריכה מחוזית לשיפור אקלים חינוכי מיטבי במשך שש שנים במשרד החינוך.

פורן-ציון היא אמנית המשלבת טקסטים בתוך יצירות אמנות. פורן-ציון הציגה תערוכת יחיד ותערוכות קבוצתיות בארץ ובעולם: במוזיאון ארץ ישראל, בבית האמנים בירושלים, בגלריה טובה אוסמן,[6] בגלריה קסטרא בחיפה, בבית גבריאל ובגלריות בחו"ל, שהתפרסמו על-ידי שתי אוצרות: עמילי גלבמן (קבוצת "ולא יכולתי להגיד", ובתערוכות קבוצתיות בלונדון, פינלנד, פורטוגל ואיטליה) ויפה מאיר ("מטקות ישראליות", בירושלים, מדריד ואוביידו בספרד).

פורן-ציון היא ממייסדות תנועת "אחותי – למען נשים בישראל", וממקימות קואליציית "לבי במזרח להקצאה שוויונית בחינוך ובתרבות". היא אף זכתה באות הוקרה מטעם ארגון "לבי במזרח" בשנת 2015.[7] פורן-ציון עורכת ומנחה את הסדרה הספרותית "קריאה מזרחית", מטעם תנועת אחותי. אקטיביסטית פמיניסטית ופעילה בסוגיות: כמו מאבק לשינוי תוכנית הלימודים בספרות. במסגרת זו, על מנת להביא לשינוי ובמטרה לשלב את תרבות המזרח בלימודי הספרות, נפגשה עם ארבעה שרי החינוך ותרבות, מ-2002 עד 2021. היא כתבה את סקירת המאבק, שארך עשרים שנה, בספר "זיו נוצץ מדמע" הוצאת רסלינג,[8] קידום מיזמי תרבות ואמנות למען משוררות מודרות, פעילות יצירה וכתיבה במתנ"ס יהוד, ובסלון הפואטי שהקימה בביתה ביהוד.

בתור שחקנית-יוצרת היא הופיעה גם בהצגה "הסתכלות" על פי סרטו של יהודה ג'אד נאמן שבוימה בידי דודי מעיין ופיראס רובי ועלתה בשנת 2016. ואף זכתה במקום הראשון בפסטיבל עכו.[9][10]

יצירותיה פורסמו בכתבי-עת כמו הו!, מאזניים והכיוון מזרח, המוסך,[11] בכיוון הרוח,[12] החינוך וסביבו (סמינר הקיבוצים) ובאסופות שונות.[13]

פורן-ציון זכתה במקום הראשון בתחרות השירה בכנס השירה הבין לאומי ה-41 באקוואדור, 2022.[14] בנוסף זכתה בפרס אח"י לעידוד המחקר הספרות והאמנות, בשנת 2022.[15]

היא חיה ויוצרת ביהוד, אם לחמישה.

תערוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שירי זאבה-הפיל נרדם לנצח, גלריה טובה אוסמן, תל אביב, 1998
  • סמר, בית גבריאל, צמח, 2000
  • צוואר לתודעה גלריית קריית האמנים החדשה, קריית טבעון 2000
  • אמנית חונכת אמנית - תערוכה משותפת אנטיאה - מקום לאמנות נשים ב"קול האשה", ירושלים, 2009
  • ערספואטית גלריה טובה אוסמן, תל אביב, 2011

תערוכות קבוצתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אחותי - אמניות מזרחיות בישראל בית האמנים, ירושלים, 2000
  • דבר חדש באמנות רוטשילד 65, תל אביב 2012
  • מטקות הכי ישראלי מרכז ספרד-ישראל, מדריד 2013
  • ז'קלין כהנוב: הלבנט כמשל מוזיאון ארץ ישראל, רמת אביב, תל אביב, 2019

ספרים ומחזות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "אסור לכתוב על אושר" בעריכת אלי הירש. תעתיק מעברית לערבית יהודית אפרים פריזד. יצא בהוצאת דייזי, 2024.
  • "I am Samar" (שירה) בעריכת אלי הירש, תרגום לאנגלית: יוני המר קוסוי. הוצאת דייזי, 2023.
  • "אנא סמר" (שירה) בעריכת אלי הירש, תעתיק מעברית לערבית יהודית בידי אפרים פריזד, יצא בהוצאת ספרי עִתון 77[16], 2022.
  • "עיבראקית", מחזה המבוסס על הספר "אנא סמר" שהוצג בתיאטרון יפו. בבימויה של חנה ואזנה גרינולד, עם מוזיקה של יאיר דלאל. בהצגה שיחקה פורן-ציון לצד אהובה קרן
  • "הליכה למעשה" מחזה מאת פורן-ציון בבימויה של ד"ר נטלי תורג'מן ובביצוע אנסמבל תמנונים ופורן-ציון הוצג לראשונה בפסטיבל "ניסוי כלים" 2013 בבית תמי תל אביב. וגם במרכז ביכורי העתים, בפסטיבל "לבי במזרח" ובתיאטרון עכו.[17]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ זמירה פורן-ציון באתר מחקר מכללות ישראל
  2. ^ זמירה פורן-ציון באתר מוזיאון ישראל
  3. ^ זמירה פורן-ציון, קורות חיים, באתר ד"ר זמירה פורן-ציון
  4. ^ זמירה פורן-ציון, קורות חיים, באתר .zmira.poran.co.il
  5. ^ מערכת הבמה, שרקיה: תערוכה חדשה לסמינר הקיבוצים, באתר הבמה
  6. ^ ערספואטיות / זמירה פורן-ציון / גלריה טובה אוסמן. דניאל ראוכוורגר, הארץ, תערוכות חדשות
  7. ^ המערכת, פסטיבל ליבי במזרח השישי יפתח ביפו ביום שני, באתר המפלגה הקומוניסטית הישראלית, ‏13.6.2015
  8. ^ זיו נוצץ מדמע, מחקרים על המזרחיות בישראל. הוצאת רסלינג, 2014
  9. ^ צבי גורן. פסטיבל עכו 2016 – זוכים אל העבר. אתר הבמה
  10. ^ המלצת השבוע, הסתכלות 1976, ערב רב
  11. ^ זמירה פורן-ציון, באתר "הַמּוּסָךְ - מוסף לספרות" של הספרייה הלאומית, ‏6בפברואר 2019
  12. ^ "אבא שיר" מאת זמירה פורן-ציון בכתב העת "בכיוון הרוח"
  13. ^ זמירה פורן ציון באתר של נילי דגן
  14. ^ World congres of poets
  15. ^ זמירה פורן ציון בפרס אח"י לשירה
  16. ^ הספר באתר מורשת יהדות בבל
  17. ^ ביקורת על ההצגה באתר "מרתה יודעת"