זמן מעוף
 |
יש לפשט ערך זה: הערך מנוסח באופן טכני מדי, וקשה להבנה לקהל הרחב.
| |
| יש לפשט ערך זה: הערך מנוסח באופן טכני מדי, וקשה להבנה לקהל הרחב. | |
המונח זמן מעוף, או TOF (ראשי תיבות של: Time Of Flight)[1] מתאר מגוון רחב של שיטות למדוד את הזמן שנדרש לאובייקט, חלקיקי או אקוסטי, אלקטרומגנטי או גל אחר כדי לעבור מרחק בתווך מסוים. מדידה זו יכולה להיות בשימוש כזמן סטנדרטי (כגון ביצוע "מזרקת אטומים"), כדרך למדוד מהירות או אורך נתיב דרך תווך נתון, או כדרך ללמוד על החלקיקים עצמם או על התווך עצמו (כגון קומפוזיציה או קצב הזרימה). נסיעת חפץ עשויה להיות מזוהה באופן ישיר (למשל, יון בגלאי ספקטרומטריית מסה) או בעקיפין (למשל, אור מפוזר מתוך אובייקט בוולוסימטריית (אנ') דופלר לייזר).
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ R. Weimar, R. Romberg, S. Frigo, B. Kasshlke, Time-of-flight techniques for the investigation of kinetic energy distributions of ions and neutrals desorbed by core excitations., 2000-08-31
