זמר (יישוב)

זמר
מרג'ה المرجة - כפר שאוחד והפך להיות חלק מהיישוב זמר
שם בערבית زيمر
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז המרכז
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה תמים יאסין חרזאללה
גובה ממוצע[1] ‎86 מטר
סוג יישוב יישוב 5,000‏–9,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 7,636 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] 203
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎2.5% בשנה
    - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] ‎0.01 אלפי תושבים
  - צפיפות אוכלוסייה 937 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי[2] 173
תחום שיפוט[4] 8,150 דונם
    - דירוג ארצי[2] 148
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[5]
4 מתוך 10
    - דירוג ארצי[2] 166
מדד ג'יני
לשנת 2019[4]
0.3744
    - דירוג ארצי[2] 197
לאום ודת[4]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל[4]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 10.5%
גילאי 5 - 9 10.2%
גילאי 10 - 14 9.0%
גילאי 15 - 19 8.9%
גילאי 20 - 29 17.2%
גילאי 30 - 44 19.2%
גילאי 45 - 59 14.8%
גילאי 60 - 64 3.7%
גילאי 65 ומעלה 6.5%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[4]
סה"כ בתי ספר 4
–  יסודיים 2
–  על-יסודיים 2
תלמידים 1,707
 –  יסודי 770
 –  על-יסודי 937
מספר כיתות 63
ממוצע תלמידים לכיתה 26.5
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל זמר נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס

זֶמֶר ערבית: زيمر) היא מועצה מקומית במחוז המרכז בישראל. שטח השיפוט שלה הוא 12,500 דונם. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1988. כלל תושבי זמר הם ערבים-מוסלמים.

על היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועצה מקומית זמר הוקמה מאיחודם של ארבעה כפרים:

  • ימהערבית: يمة או يما)
  • ביר א-סיכהערבית: بير السـِّكـَّة או بئر السـِّكـَّة)
  • מרג'הערבית: مرجة או المرجة)
  • איבת’אןערבית: إبثان)

בשנות הארבעים של המאה העשרים, בתקופת המנדט הבריטי, עבדו רבים מתושבי הכפרים הללו בתפקידי בנייה ותחזוקה במחנה חיל האוויר הבריטי RAF Ein Shemer (כיום, מנחת עין שמר).[6]

בתחילת שנות ה-60 יזם משרד העבודה הקמת 22 יחידות דיור למגורי ענף ממשפחת דקה בכפר ימה.

ארבעת הכפרים אוחדו בשנת 1988 למועצה מקומית אחת בשם "זמר". שם המועצה המקומית נקבע לפי שמו של הוואדי שעובר סמוך לארבעת הכפרים - ואדי זמרערבית: وادي الزمر). בחירת השם נעשתה כפשרה בין עמדת משרד הפנים שדרש שם עברי למועצה המקומית, לעמדת ראשי הכפרים שדרשו לקבוע שם ערבי. כיוון ששמו של הוואדי כמעט זהה בעברית ובערבית, התקבלה ההחלטה לקרוא למועצה המקומית החדשה בשמו.

המועצה שוכנת בסמוך לכביש 6 ובין הקיבוצים מגל ובחן.

בעקבות גירעונות גדולים מונתה לזמר ועדה קרואה בתחילת שנת 2008[7].

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים בזמר 7,636 תושבים (מקום 203 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.5%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 89.5%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 6,506 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[8]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

אתרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסגד בימה

בין הכפרים משתרעים מטעי זיתים, בהם פזורים פה ושם מבנים עתיקים ולצידם עצי בוסתן. לצד הכביש הראשי העובר בכפר ימה, נמצא בי"ס תיכון חקלאי, ובו שדרה בולטת של דקלי וושינגטוניה, הנראית למרחוק. הגבוה בארבעת כפרי המועצה הוא הכפר מרג'ה, ומפינות שונות בכפר יש תצפיות לעבר השרון ולעבר סהל איבת'ן - בקעה המשתרעת במוצא נחל חביבה מהשומרון, בין הכפר עתיל במזרח לקו מגל - ימה במערב.

בכפר איבת'ן שוכנת ח'רבת איבת'ן. כיום רוב שטחה מכוסה בבתי הכפר. באוקטובר 2000 נערכה חפירת הצלה באתר לאחר שנפגעו שרידים עתיקים בעת בנייה. החפירה מצאה שני קירות הניצבים זה לזה. הממצאים מתוארכים ברובם לתקופה ההלניסטית ובהם נר וכלי בישול. ממצאים בודדים תוארכו לתקופה הרומית והביזנטית.[9] באפריל 2010 נערכה חפירה בדיקה על יד הח'רבה עצמה, בתוך כרם זיתים. החפירה גילתה תשתית של דרך רומית יחד עם כלי בישול מהתקופה הרומית הקדומה (המאה ה-1 לספירה).[10] ביולי 2015 נמצאה קטע מסמטה השייכת לכפר מהתקופה הרומית הקדומה. בנוסף נמצאו חרסים המתוארכים לסוף התקופה ההלניסטית.[11] בינואר 2018 התגלה שריד של קיר שהיווה חלק מדרך רומית, ועל ידו נמצאו חרסים מהמאה ה2 וה3 לספירה.[12]

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביישוב שני בתי ספר יסודיים: בי"ס יסודי "ביר אלסיכה"[13] ובי"ס יסודי "אלנבראס"[14], כמו כן ישנה חטיבת ביניים אחת "אלנהדה"[15] ובית ספר תיכון אחד:"תיכון חקלאי ימה"[16]. בית הספר התיכון הוא בית הספר החקלאי השני במגזר הערבי (בנוסף לבית ספר חקלאי בכפר ראמה שבגליל). בית הספר התיכון נחשב לאחד מבתי הספר המובילים במגזר הערבי, עם אחוזי זכאות לבגרות גבוהים במגוון תחומי התמחויות[16]. הוא הוקם בתחילת שנות השבעים של המאה הקודמת ובמשך שנים רבות פקדו אותו תלמידים מכל רחבי המשולש. בשנים האחרונות רוב תלמידי בית הספר הם מהיישוב זמר. בשנת הלימודים 2019-2020 הועברה חטיבת הביניים "אלנהדה" אל תוך בניין חדש אשר הוקם בתוך תחומי בית הספר התיכון "חקלאי ימה".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
  3. ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה המקומית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף פברואר 2024 (אומדן).
  4. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
  5. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  6. ^ Roy Marom, RAF Ein Shemer: A Forgotten Case of Jewish and Arab Work in a British Army Camp in Palestine during the Second World War, War & Society 39, 2020-07-02, עמ' 189–209 doi: 10.1080/07292473.2020.1786889
  7. ^ בג"ץ 6814/09 עמאד אבו חבלה נ' שר הפנים, ניתן ב־22 במרץ 2010
  8. ^ פרופיל זמר באתר הלמ"ס
  9. ^ מוחמד אבו פנה (23/01/2006), אבת'ן, גיליון 118 לשנת 2006, חדשות ארכאולוגיות, רשות העתיקות
  10. ^ דוראר מסארווה (07/09/2011), אבת'ן (צפון) (ב'), גיליון 123 לשנת 2011, חדשות ארכיאולוגיות, רשות העתיקות
  11. ^ דוראר מסארווה (31/03/2016), אבת'ן, גיליון 128 לשנת 2016, חדשות ארכאולוגיות, רשות העתיקות
  12. ^ דוראר מסארווה (19/06/2019), אבת'ן, גיליון 131 לשנת 2019, חדשות ארכיאולוגיות, רשות העתיקות
  13. ^ מדינת ישראל , משרד החינוך מינהל תקשוב ומערכות מידע, (כמעט) הכול על מוסדות חינוך, באתר מדינת ישראל , משרד החינוך מינהל תקשוב ומערכות מידע, ‏19/01/2020
  14. ^ מדינת ישראל, משרד החינוך, (כמעט) הכול אודות מוסדות החינוך, באתר מדינת ישראל, משרד החינוך מינהל תקשוב ומערכות מידע, ‏19/01/2020
  15. ^ מדינת ישראל, משרד החינוך, (כמעט) הכול אודות מוסדות חינוך, באתר משרד החינוך,מינהל תקשוב ומערכות מידע, ‏19/01/2020
  16. ^ 1 2 מדינת ישראל, משרד החינוך מינהל תקשוב ומערכות מידע, (כמעט) הכול אודות מוסדות חינוך, באתר מדינת ישראל, משרד החינוך מינהל תקשוב ומערכות מידע, ‏19/01/2020