זמר (יישוב)
 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שם בערבית | زيمر | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מחוז | המרכז | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מעמד מוניציפלי | מועצה מקומית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראש המועצה | תמים יאסין חרזאללה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גובה ממוצע[1] | 86 מטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סוג יישוב | יישוב 5,000–9,999 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - אוכלוסייה | 6,940 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג אוכלוסייה | 203 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 2.4% בשנה עד סוף 2018 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - צפיפות אוכלוסייה | 824 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג צפיפות | 173 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תחום שיפוט[2] | 8,250 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג שטח שיפוט | 148 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
(למפת נתניה רגילה)   זמר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015[2] |
3 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד ג'יני לשנת 2016[2] |
0.3693 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג מדד ג'יני | 210 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| פרופיל זמר נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
זֶמֶר (בערבית: زيمر) היא מועצה מקומית במחוז המרכז בישראל. שטח השיפוט שלה הוא 12,500 דונם. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1988.
תוכן עניינים
על היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
מועצה מקומית זמר הוקמה מאיחודם של ארבעה כפרים:
- ימה (בערבית: يمة או يما)
- ביר א-סיכה (בערבית: بير السـِّكـَّة או بئر السـِّكـَّة)
- מרג'ה (בערבית: مرجة או المرجة)
- איבתאן (בערבית: إبثان)
בתחילת שנות ה-60 יזם משרד העבודה הקמת 22 יחידות דיור למגורי ענף ממשפחת דקה בכפר ימה. ארבעת הכפרים אוחדו בשנת 1988 למועצה מקומית אחת בשם "זמר". שם המועצה המקומית נקבע לפי שמו של הוואדי שעובר סמוך לארבעת הכפרים - ואדי זמר (בערבית: وادي الزمر). בחירת השם נעשתה כפשרה בין עמדת משרד הפנים שדרש שם עברי למועצה המקומית, לעמדת ראשי הכפרים שדרשו לקבוע שם ערבי. כיוון ששמו של הוואדי כמעט זהה בעברית ובערבית, התקבלה ההחלטה לקרוא למועצה המקומית החדשה בשמו.
המועצה שוכנת בסמוך לכביש 6 ובין הקיבוצים מגל ובחן.
בעקבות גרעונות גדולים מונתה לזמר מועצה ממונה בתחילת שנת 2008[3].
אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים בזמר 6,940 תושבים (מקום 203 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 2.4%. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, לזמר דירוג של 3 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-2017) היה 61.8%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 6,506 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[4]
להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:
אתרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין הכפרים משתרעים מטעי זיתים, בהם פזורים פה ושם מבנים עתיקים ולצידם עצי בוסתן. לצד הכביש הראשי העובר בכפר ימה, נמצא בי"ס תיכון חקלאי, ובו שדרה בולטת של דקלי וושינגטוניה, הנראית למרחוק. הגבוה בארבעת כפרי המועצה הוא הכפר מרג'ה, ומפינות שונות בכפר יש תצפיות לעבר השרון ולעבר סהל איבת'ן - בקעה המשתרעת במוצא נחל חביבה מהשומרון, בין הכפר עתיל במזרח לקו מגל - ימה במערב.
בכפר איבת'ן שוכנת ח'רבת איבת'ן. כיום רוב שטחה מכוסה בבתי הכפר. באוקטובר 2000 נערכה חפירת הצלה באתר לאחר שנפגעו שרידים עתיקים בעת בנייה. החפירה מצאה שני קירות הניצבים זה לזה. הממצאים מתוארכים ברובם לתקופה ההליניסטית ובהם נר וכלי בישול. ממצאים בודדים תוארכו לתקופה הרומית והביזנטית.[5] באפריל 2010 נערכה חפירה בדיקה על יד הח'רבה עצמה, בתוך כרם זיתים. החפירה גילתה תשתית של דרך רומית יחד עם כלי בישוך מהתקופה הרומית הקדומה (המאה ה1 לספירה).[6] ביולי 2015 נמצאה קטע מסמטה השייכת לכפר מהתקופה הרומית הקדומה. בנוסף נמצאו חרסים המתוארכים לסוף התקופה ההליניסטית.[7] בינואר 2018 התגלה שריד של קיר שהיווה חלק מדרך רומית, ועל ידו נמצאו חרסים מהמאה ה2 וה3 לספירה.[8]
מסגד בימה
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל זמר נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
- מיכאל יעקובסון: סיבוב בשיכונים שבנה משרד השיכון לאוכלוסייה ערבית בכפר ימה, באתר 'חלון אחורי', 31 בינואר 2018
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:פס"ד עליון
פרמטרי חובה [ עותר, משיב ] חסרים בג"ץ 6814/09 , ניתן ב-ז' בניסן התש"ע - ^ פרופיל זמר באתר הלמ"ס
- ^ מוחמד אבו פנה (23/01/2006), אבת'ן, גיליון 118 לשנת 2006, חדשות ארכאולוגיות, רשות העתיקות
- ^ דוראר מסארווה (07/09/2011), אבת'ן (צפון) (ב'), גיליון 123 לשנת 2011, חדשות ארכיאולוגיות, רשות העתיקות
- ^ דוראר מסארווה (31/03/2016), אבת'ן, גיליון 128 לשנת 2016, חדשות ארכאולוגיות, רשות העתיקות
- ^ דוראר מסארווה (19/06/2019), אבת'ן, גיליון 131 לשנת 2019, חדשות ארכיאולוגיות, רשות העתיקות
 | ||
|---|---|---|
| נפות | נפת השרון • נפת פתח תקווה • נפת רמלה • נפת רחובות |
לחצו כדי להקטין חזרה  .svg) |
| ערים | אלעד • גבעת שמואל • הוד השרון • טייבה • טירה • יבנה • יהוד-מונוסון • כפר יונה • כפר סבא • כפר קאסם • לוד • מודיעין-מכבים-רעות • נס ציונה • נתניה • פתח תקווה • קלנסווה • ראש העין • ראשון לציון • רחובות • רמלה • רעננה | |
| מועצות מקומיות | אבן יהודה • אליכין • באר יעקב • בית דגן • בני עי"ש • גדרה • ג'לג'וליה • גן יבנה • גני תקווה • זמר • כוכב יאיר צור יגאל • כפר ברא • מזכרת בתיה • סביון • פרדסיה • קדימה-צורן • קריית עקרון • שוהם • תל מונד | |
| מועצות אזוריות | ברנר • גדרות • גזר • גן רווה • דרום השרון • חבל יבנה • חבל מודיעין • חוף השרון • לב השרון • נחל שורק • עמק חפר • שדות דן | |
| ועדי רובע עירוני | נוה מונוסון • מכבים-רעות | |
