זמר (יישוב)
 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שם בערבית | زيمر | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מחוז | המרכז | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מעמד מוניציפלי | מועצה מקומית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראש המועצה | תמים יאסין חרזאללה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גובה ממוצע[1] | 86 מטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סוג יישוב | יישוב 5,000–9,999 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוקטובר 2021 (אומדן)[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - אוכלוסייה | 7,346 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג אוכלוסייה | 203 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 2.2% בשנה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - צפיפות אוכלוסייה | 890 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג צפיפות | 174 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תחום שיפוט[2] | 8,250 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג שטח שיפוט | 148 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
(למפת נתניה רגילה)   זמר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2017[2] |
4 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד ג'יני לשנת 2018[2] |
0.3919 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג מדד ג'יני | 191 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| פרופיל זמר נכון לשנת 2019 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
זֶמֶר (בערבית: زيمر) היא מועצה מקומית במחוז המרכז בישראל. שטח השיפוט שלה הוא 12,500 דונם. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1988.
על היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
מועצה מקומית זמר הוקמה מאיחודם של ארבעה כפרים:
- ימה (בערבית: يمة או يما)
- ביר א-סיכה (בערבית: بير السـِّكـَّة או بئر السـِّكـَّة)
- מרג'ה (בערבית: مرجة או المرجة)
- איבתאן (בערבית: إبثان)
בשנות הארבעים של המאה העשרים, בתקופת המנדט הבריטי, עבדו רבים מתושבי הכפרים הללו בתפקידי בנייה ותחזוקה במחנה חיל האוויר הבריטי RAF Ein Shemer (כיום, מנחת עין שמר).[3]
בתחילת שנות ה-60 יזם משרד העבודה הקמת 22 יחידות דיור למגורי ענף ממשפחת דקה בכפר ימה.
ארבעת הכפרים אוחדו בשנת 1988 למועצה מקומית אחת בשם "זמר". שם המועצה המקומית נקבע לפי שמו של הוואדי שעובר סמוך לארבעת הכפרים - ואדי זמר (בערבית: وادي الزمر). בחירת השם נעשתה כפשרה בין עמדת משרד הפנים שדרש שם עברי למועצה המקומית, לעמדת ראשי הכפרים שדרשו לקבוע שם ערבי. כיוון ששמו של הוואדי כמעט זהה בעברית ובערבית, התקבלה ההחלטה לקרוא למועצה המקומית החדשה בשמו.
המועצה שוכנת בסמוך לכביש 6 ובין הקיבוצים מגל ובחן.
בעקבות גירעונות גדולים מונתה לזמר ועדה קרואה בתחילת שנת 2008[4].
אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוקטובר 2021 (אומדן), מתגוררים בזמר 7,346 תושבים (מקום 203 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 2.2%. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2019, לזמר דירוג של 4 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2017. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ט (2018-2019) היה 57.9%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2018 היה 6,506 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,634 ש"ח).[5]
להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:
אתרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין הכפרים משתרעים מטעי זיתים, בהם פזורים פה ושם מבנים עתיקים ולצידם עצי בוסתן. לצד הכביש הראשי העובר בכפר ימה, נמצא בי"ס תיכון חקלאי, ובו שדרה בולטת של דקלי וושינגטוניה, הנראית למרחוק. הגבוה בארבעת כפרי המועצה הוא הכפר מרג'ה, ומפינות שונות בכפר יש תצפיות לעבר השרון ולעבר סהל איבת'ן - בקעה המשתרעת במוצא נחל חביבה מהשומרון, בין הכפר עתיל במזרח לקו מגל - ימה במערב.
בכפר איבת'ן שוכנת ח'רבת איבת'ן. כיום רוב שטחה מכוסה בבתי הכפר. באוקטובר 2000 נערכה חפירת הצלה באתר לאחר שנפגעו שרידים עתיקים בעת בנייה. החפירה מצאה שני קירות הניצבים זה לזה. הממצאים מתוארכים ברובם לתקופה ההלניסטית ובהם נר וכלי בישול. ממצאים בודדים תוארכו לתקופה הרומית והביזנטית.[6] באפריל 2010 נערכה חפירה בדיקה על יד הח'רבה עצמה, בתוך כרם זיתים. החפירה גילתה תשתית של דרך רומית יחד עם כלי בישול מהתקופה הרומית הקדומה (המאה ה-1 לספירה).[7] ביולי 2015 נמצאה קטע מסמטה השייכת לכפר מהתקופה הרומית הקדומה. בנוסף נמצאו חרסים המתוארכים לסוף התקופה ההלניסטית.[8] בינואר 2018 התגלה שריד של קיר שהיווה חלק מדרך רומית, ועל ידו נמצאו חרסים מהמאה ה2 וה3 לספירה.[9]
חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביישוב שני בתי ספר יסודיים: בי"ס יסודי "ביר אלסיכה"[10] ובי"ס יסודי "אלנבראס"[11], כמו כן ישנה חטיבת ביניים אחת "אלנהדה"[12] ובית ספר תיכון אחד:"תיכון חקלאי ימה"[13]. בית הספר התיכון הוא בית הספר החקלאי השני במגזר הערבי (בנוסף לבית ספר חקלאי בכפר ראמה שבגליל). בית הספר התיכון נחשב לאחד מבתי הספר המובילים במגזר הערבי, עם אחוזי זכאות לבגרות גבוהים במגוון תחומי התמחויות[13]. הוא הוקם בתחילת שנות השבעים של המאה הקודמת ובמשך שנים רבות פקדו אותו תלמידים מכל רחבי המשולש. בשנים האחרונות רוב תלמידי בית הספר הם מהיישוב זמר. בשנת הלימודים 2019-2020 הועברה חטיבת הביניים "אלנהדה" אל תוך בניין חדש אשר הוקם בתוך תחומי בית הספר התיכון "חקלאי ימה".
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: - פרופיל זמר נכון לשנת 2019 באתר הלמ"ס
- מיכאל יעקובסון: סיבוב בשיכונים שבנה משרד השיכון לאוכלוסייה ערבית בכפר ימה, באתר 'חלון אחורי', 31 בינואר 2018
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 אוכלוסייה ביישובים בעלי 2,000 תושבים ומעלה, ובמועצות האזוריות לפי אומדן סוף אוקטובר 2021 באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביישובים פחות מ-2,000 לפי טבלת יישובים של למ"ס נכון לסוף 2020.
- ^ 1 2 3 4 5 6 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2019
- ^ Roy Marom, RAF Ein Shemer: A Forgotten Case of Jewish and Arab Work in a British Army Camp in Palestine during the Second World War, War & Society 39, 2020-07-02, עמ' 189–209 doi: 10.1080/07292473.2020.1786889
- ^ בג"ץ 6814/09 עמאד אבו חבלה נ' שר הפנים, ניתן ב-ז' בניסן התש"ע
- ^ פרופיל זמר באתר הלמ"ס
- ^ מוחמד אבו פנה (23/01/2006), אבת'ן, גיליון 118 לשנת 2006, חדשות ארכאולוגיות, רשות העתיקות
- ^ דוראר מסארווה (07/09/2011), אבת'ן (צפון) (ב'), גיליון 123 לשנת 2011, חדשות ארכיאולוגיות, רשות העתיקות
- ^ דוראר מסארווה (31/03/2016), אבת'ן, גיליון 128 לשנת 2016, חדשות ארכאולוגיות, רשות העתיקות
- ^ דוראר מסארווה (19/06/2019), אבת'ן, גיליון 131 לשנת 2019, חדשות ארכיאולוגיות, רשות העתיקות
- ^ מדינת ישראל , משרד החינוך מינהל תקשוב ומערכות מידע, (כמעט) הכול על מוסדות חינוך, מדינת ישראל , משרד החינוך מינהל תקשוב ומערכות מידע, 19/01/2020
- ^ מדינת ישראל, משרד החינוך, (כמעט) הכול אודות מוסדות החינוך, מדינת ישראל, משרד החינוך מינהל תקשוב ומערכות מידע, 19/01/2020
- ^ מדינת ישראל, משרד החינוך, (כמעט) הכול אודות מוסדות חינוך, משרד החינוך,מינהל תקשוב ומערכות מידע, 19/01/2020
- ^ 1 2 מדינת ישראל, משרד החינוך מינהל תקשוב ומערכות מידע, (כמעט) הכול אודות מוסדות חינוך, מדינת ישראל, משרד החינוך מינהל תקשוב ומערכות מידע, 19/01/2020
 | ||
|---|---|---|
| נפות | נפת השרון • נפת פתח תקווה • נפת רמלה • נפת רחובות |
לחצו כדי להקטין חזרה  .svg) |
| ערים | אלעד • באר יעקב • גבעת שמואל • הוד השרון • טייבה • טירה • יבנה • יהוד-מונוסון • כפר יונה • כפר סבא • כפר קאסם • לוד • מודיעין-מכבים-רעות • נס ציונה • נתניה • פתח תקווה • קלנסווה • ראש העין • ראשון לציון • רחובות • רמלה • רעננה | |
| מועצות מקומיות | אבן יהודה • אליכין • בית דגן • בני עי"ש • גדרה • ג'לג'וליה • גן יבנה • גני תקווה • זמר • כוכב יאיר צור יגאל • כפר ברא • מזכרת בתיה • סביון • פרדסיה • קדימה-צורן • קריית עקרון • שוהם • תל מונד | |
| מועצות אזוריות | ברנר • גדרות • גזר • גן רווה • דרום השרון • חבל יבנה • חבל מודיעין • חוף השרון • לב השרון • נחל שורק • עמק חפר • שדות דן | |
| ועדי רובע עירוני | נוה מונוסון • מכבים-רעות | |
