זמר (רחל המשוררת)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
זֶמֶר
מאת רחל

בֹּקֶר וָעֶרֶב לְךָ וְעָלֶיךָ,
לְךָ וְעָלֶיךָ שָׁרוּ שִׁירָי:
סַעַר וָדֹמִי, צַהַל וּבֶכֶה,
פֶּצַע וָצֹרִי, נַחַת וּדְוָי.

יֵשׁ לֹא הִבְחַנְתִּי קוֹל מַעֲנֶךָ,
יֵשׁ וְנִתְּקָה הַשַּׁרְשֶׁרֶת כִּמְעַט,
רֶגַע – וְשָׁבוּ וְשָׁרוּ עָלֶיךָ,
שָׁרוּ עָלֶיךָ, אַהַב וּשְׁאָט.

לְךָ וְעָלֶיךָ, לְךָ וְעָלֶיךָ –
זֶמֶר יָחִיד הוּא לְאֶלֶף כִּנּוֹר;
סַעַר וָדֹמִי, צַהַל וּבֶכֶה,
פֶּצַע וָצֹרִי, אֹפֶל וָאוֹר.

תרפ"ח
זמר
סינגל
יצא לאור 1928 עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה זמר עברי
שפה עברית
כתיבה רחל המשוררת
לחן דוד זהבי
נעמי שמר (שנות השישים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

זֶמֶר (ידוע גם כ"לך ועליך") הוא שיר אהבה של רחל המשוררת, אשר נכתב בתל אביב בניסן תרפ"ח 1928. השיר הולחן על ידי דוד זהבי,[1] ובשנות השישים על ידי נעמי שמר, שלחנה זכה למספר ביצועים.

ניתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

"זמר" מתאר את מערכת היחסים של המשוררת עם אהובהּ. היא מתארת את האהבה הממלאת את התודעה ומהווה מקור ליצירתה: "לְךָ וְעָלֶיךָ שָׁרוּ שִׁירָי", הכרזה שמאירה את השיר גם באור ארספואטי. היא מספרת על האהבה והגעגועים מייצרים מכלול של חוויות ורגשות, בקשת רחבה כביכול מהקצה האחד אל הקצה האחר, מטבע פואטי חוזר בשירת רחל.[2] אותם מתארת המשוררת בבית הראשון, ובהם סערת נפש ושתיקה, צהלה ובכי, פצע ותרופה, אושר ויגון. בבית השני, מוסרת המשוררת תיאורי מצבים בקצרה ובתמציתיות מהודקת, ובהם: אי הקשבה שלה לאהובה, מרצון או מתוך חוסר תשומת לב - "יֵשׁ לֹא הִבְחַנְתִּי קוֹל מַעֲנֶךָ"; וזו הביאה "כמעט" לניתוק הקשר-"השרשרת" בין השניים; אולם לאחר זמן מה חזרו הגעגועים והאהבה ועמם הכוח הפואטי לשיר בשל ואל מושא האהבה; אך גם בשירה מחודשת זו משחקים בעירבוביה האהבה והדחייה, ומשמעותם הדואלית של היחסים מתחזקת. הבית השלישי, מכריע את תמונת הרגשות שמתארת המשוררת, היא חוזרת על שתי המילים הראשונות של השיר: "לְךָ וְעָלֶיךָ" (שתי המילים שהם שמו השני של השיר בציבור הרחב), ומבהירה בכך את ההתמסרות המלאה לאהבה וההכרה שהיא המנביעה את רצון החיים ואת כוח היצירה. ויתר על כן, את הרגשתה שהזולת ואהבתה אותו, הם מרכז חייה - "זֶמֶר יָחִיד"; ועם יחידאיותו, בחייה, הרי שמתאים לנגנו בתזמורת ענק של "אֶלֶף כִּנּוֹר", הגם שתמונת האהבה והיחסים המורכבת שרירה וקיימת, ולאחר חזרה על המילים מהבית הראשון: "סַעַר וָדֹמִי, צַהַל וּבֶכֶה, / פֶּצַע וָצֹרִי", בא פירוט של צמד מילים נוסף, המסכם את חווית האהבה המורכבת ורבת הפנים, ושל היחסים היודעים מורדות ועליות: "אֹפֶל וָאוֹר", ונימתו האחרונה מגלה לבסוף תחושה של אושר ושמחה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ זמר, באתר זמרשת.
  2. ^ ראו למשל: רוביק רוזנטל, הזירה הלשונית: רחל בת מאה ועשרים, 7 באפריל 2011, באתר nrg.