זנוביה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מבטה האחרון של המלכה זנוביה על תדמור, ציור מאת הרברט שמאלץ

זֶנוֹבּיה (יוונית: Zenobia;‏ 240 - סביבות 275) הייתה מלכתה של האימפריה התדמורית במאה השלישית לספירה. היא חתמה את שמה בארמית: "בת-זבי" (Bat-Zabbai)

זנוביה הייתה אשתו השנייה של המלך אודַינַת (אנ'), היא עלתה לשלטון לאחר שבעלה נהרג ובנה וַהבַּלַת (אנ') בן השנה ירש אותו. היא נודעה במיוחד בהצלחתה לדחוק את הרומאים ולהרחיב את האימפריה עד מצרים, בה שלטה עד שנת 274. בשנה זו הקיסר הרומי אורליאנוס דיכא את המרד שהביא ליסודה של האימפריה ולקח את זנוביה בשבי. סיפור מותה זכה לגרסאות רבות ובאחת מהן הובלה בשלשלאות זהב ברחובות רומא. ידוע שזנוביה צעדה יחד עם פוסטומוס באחד ממצעדי הנצחון של אורליאנוס, אולם לא ידוע אם הייתה כבולה בשלשלאות, או אם נסתיים הדבר במותה. לפי גרסה אחרת, אורליאנוס חס על חייה בטענה שהיא יפה מכדי להיות מוצאת להורג והיא זכתה לסיים את חייה בשלווה בוילה בטיבולי.

דמותה מופיעה באמנות ושמה הפך לסמל לעמידה בפני הרומאים.

במקורות הנוצריים, מופיעה זנוביה כאוהדת של היהודים. אתנסיוס שהיה אחד מאבות הנצרות, וחי במאה ה-4 באלכסנדריה, טען שהייתה יהודיה. במצרים התגלתה כתובת שבו נכתב שהיא מחדשת את זכות המקלט לבית הכנסת במקום.‏[1]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זנוביה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עורכים: מנחם שטרן, שמואל ספראי, יורם צפריר וצבי ברס, ארץ ישראל מחורבן בית שני ועד הכיבוש המוסלמי - היסטוריה מדינית, חברתית ותרבותית, כרך א', יד בן צבי, 1982, עמ' 124
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.