זנוח

זנוח
מושב זנוח
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז ירושלים
מועצה אזורית מטה יהודה
גובה ממוצע[1] ‎291 מטר
תאריך ייסוד 1950
תנועה מיישבת פועלי אגודת ישראל
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 530 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-1.7% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
5 מתוך 10

זָנוֹחַ הוא מושב הסמוך לבית שמש, המשתייך למועצה האזורית מטה יהודה.

המושב הוקם בשנת 1950 על ידי עולים ממנאכ'ה שבתימן, ובמהלך השנים עזבו רוב המייסדים, ובמקומם באו עולים מצפון אפריקה. בתחילה נקרא המושב דֵירַבַּן ג'[3].

בעבר המושב עסק בחקלאות, ובגידול עופות, פרות וכדומה אבל בתחילת שנות ה-90 נקנו חלק מן האדמות החקלאיות המערביות של המושב, ועליהן נבנתה השכונה קריית הרמ"א - ברמת בית שמש ב'.

ב־9 בספטמבר 1996 נחטף ונרצח חייל סיירת הנח"ל שרון אדרי, בן המושב. במושב הוקם גן ציבורי לזכרו, ומדי שנה נערך מסע אופניים לזכרו.

במושב פועלת מבשלת מוסקו.

זנוח הקדומה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמו של המושב ניתן לו על שמה של העיר המקראית זָנוֹחַ שבשפלת יהודה (להבדיל מ"זנוח" נוספת בהר חברון), הנזכרת בספר יהושע: ”בַּשְּׁפֵלָה אֶשְׁתָּאוֹל וְצָרְעָה וְאַשְׁנָה וְזָנוֹחַ וְעֵין גַּנִּים[4], וכן בספר דברי הימים[5].

בתקופת שיבת ציון התיישבו בעיר עולי בבל אשר נענו לקריאתו של נחמיה, ולקחו חלק בבניין חומת ירושלים[6].

חז"ל ציינו כי מהתבואה שגדלה ב"זנוחה" (בחלק מהגרסאות - "ינוחה"), היו מביאים בימי בית שני את מנחת העומר ואת שתי הלחם[7].

העיר זוהתה באונומסטיקון של אוסביוס (תחילת המאה ה-4 לספירה) עם יישוב בן זמנו הנמצא בתחום בית גוברין[8].

בסמוך למושב נמצא האתר הארכאולוגי "ח'רבת זאנוע", הנזכר עוד במפת הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל, ואשר לפי הסברה משמר את שמה של העיר הקדומה, ובו נמצאו שרידים החל מהתקופה הישראלית[9].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זנוח בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף ינואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ יואב רגב, מדריך ישראל החדש, כרך 10: השפלה, כתר, ידיעות אחרונות ומשרד הביטחון, 2001
  4. ^ ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוקים ל"גל"ד.
  5. ^ ספר דברי הימים א', פרק ד', פסוק י"ח.
  6. ^ ספר נחמיה, פרק ג', פסוק י"ג.
  7. ^ משנה, מסכת מנחות, פרק ח', משנה א'.
  8. ^ אונומסטיקון, 92, 14.
  9. ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך ב', עמ' 933-934.


ערך זה הוא קצרמר בנושא מושבים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.