זפורוז'יה (מחוז)
| |||
מדינה | רוסיה | ||
---|---|---|---|
מושל | Yevgeny Balitsky | ||
בירת המחוז | מליטופול (דה-פקטו) | ||
תאריך ייסוד | 30 בספטמבר 2022 | ||
שטח | 29,183 קמ"ר | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ במחוז | 1,638,462 (1 בינואר 2022) | ||
קואורדינטות | 47°50′0″N 35°10′0″E / 47.83333°N 35.16667°E | ||
אזור זמן | שעון מוסקבה | ||
https://zapgov.ru/ | |||
מחוז זפורוז'יה (ברוסית: Запорожская область) הוא אחד ממחוזות רוסיה, השוכן בדרום-מערב המדינה, ובירתו דה-פקטו היא העיר מליטופול. עד הפלישה הרוסית לאוקראינה, ממרץ 2022, המחוז היה שטח אוקראיני ומאז הוא נשלט ברובו בידי כוחות בדלנים פרו-רוסיים וכוחות צבא רוסיה, שנישלו בכך מאוקראינה את הגישה לים אזוב.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]רוסיה מחשיבה את המחוז כאחד מההסובייקטים הפדרליים שלה, מחוז, שנמצא בפועל גבולות המוכרים בינלאומית כשטח באוקראינה, על חוף ים אזוב ועל הגדה המערבית של נהר הדנייפר. האוכלוסייה מרוכזת בשלוש ערים ומחוזות המשנה במחוז: העיר הגדולה ביותר, זפוריז'יה (ברוסית: Запорожье), שנשארה בשליטת אוקראינה, בעוד שמליטופול, העיר השנייה בגודלה ומרכז מנהלי בפועל של המחוז, וכן עיר הנמל ברדיאנסק כבושים בידי כוחות רוסים.
הקמת המחוז הוכרזה על ידי נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ב-30 בספטמבר 2022, במהלך הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022, לאחר משאל עם שנוי במחלוקת. החל מ-2 באוקטובר 2022, סמכות השיפוט הרוסית על האזור אינה מוכרת על ידי אף מדינה ריבונית אחרת אשר במקום זאת מכירה באזור כחלק ממחוז זפוריז'יה של אוקראינה.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המרכז האדמיניסטרטיבי החוקי של הממשל האוקראיני של האזור הוא העיר זפוריז'יה, בחלק הצפוני של האזור שכוחות רוסים לא כבשו אותו. קו החוף וחלקו הדרומי של המחוז נכבשים על ידי רוסיה ומנוהלים באמצעות רשויות הכיבוש שלה הממוקמות בעיר השנייה בגודלה, מליטופול. אוקראינה שולטת ב-27% משטח האזור בעוד שרוסיה שולטת על 73% ממנו וקרבות עקובים מדם נערכים על שטחי המחוז.
אף על פי שרוסיה הכריזה כי היא "סיפחה" את העיר זפוריז'יה ב-30 בספטמבר 2022, בפועל היא לא הצליחה לכבוש את האזור כולו וגם בממשל הרוסי הצהירו כי טרם נקבעו גבולות השטח שסופח. תחנת הכוח הגרעינית הגדולה ביותר, תחנת הכוח הגרעינית זפוריז'יה, נשלטת על ידי רוסיה בעוד שהסכר ההידרואלקטרי הגדול ביותר בנהר הדנייפר, התחנה ההידרואלקטרית דנייפר נותרה בשליטה אוקראינית.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כיבוש
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך השלב הראשוני של הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-24 בפברואר 2022, הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית כבשו לראשונה את נמל ברדיאנסק ונמל התעופה ברדיאנסק, לפני שהשתלטו על העיר באופן מלא ב-27 בפברואר. זמן קצר לאחר מכן, כמה ערים נוספות באזור נכבשו על ידי כוח הפלישה, כאשר מליטופול נפלה ב-1 במרץ והעיר אנרגודר ב-4 במרץ. עם זאת, כוחות רוסים לא הצליחו להשתלט על בירת המחוז זפוריז'יה, אשר יחד עם החלק הצפוני של האזור, נותרה בשליטה אוקראינית. לפי ארגון Human Rights Watch, כוחות רוסים עינו, רצחו וחטפו אזרחים אוקראינים בשטחים הכבושים של זפוריז'יה ולטענת הממשל בקייב רוסיה משליטה טרור על האוכלוסייה המקומית.
ב-27 בספטמבר, גורמים רוסיים בוועדת הבחירות המרכזית בזפורוז'יה טענו כי נערך משאל עם בו 93.11% (מתוך 541,093 מצביעים) הצביעו בעד הצטרפות לפדרציה הרוסית. אחוז ההצבעה היה 85.4% ועל פי הנתונים שסיפקה הוועדה, התמיכה בסיפוח עמדה על 90.01% בחבל מליטופול, בעוד שבמרכז המנהלי שלו מליטופול עמדה על 96.78%. משאלי העם הללו לא הוכרו בינלאומית ואמינותם מוטלת בספק.
סיפוח
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקמת מחוז זפורוז'יה הוכרזה על ידי רוסיה ב-30 בספטמבר 2022. ראש הממשל הצבאי-אזרחי של זפוריז'יה, יבגני בליצקי חתם על הסכם הצטרפות עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ב-30 בספטמבר 2022, שלוחי מוסקבה באזורים הכבושים טענו לרוב של עד 99% בעד הצטרפות לרוסיה. מחוז זפוריז'יה האוקראיני סופח ב-30 בספטמבר, יחד עם הרפובליקה העממית של דונייצק, הרפובליקה העממית של לוהנסק ומחוז חרסון. חלק מהאזורים בחלק הצפוני של המחוז, כולל העיר הגדולה ביותר זפורוז'יה, נתפסים כחלק מרוסיה אך בפועל הם תחת שליטת הממשל האוקראיני.
ממשלות מערביות וקייב ביטלו את ההצבעות שאורגנו בחופזה כמפרות את החוק הבינלאומי, והאשימו שהן היו כפויות ובלתי מייצגות לחלוטין את דעת העם.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של זפורוז'יה (ברוסית)