זפוריז'יה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
זפוריז'יה
Запоріжжя
Герб Запорожья 2003 года.svg
סמל זפוריז'יה
Прапор міста Запоріжжя (2003).svg
דגל זפוריז'יה
Запорожье 003.jpg
זפוריז'יה מהאוויר
מדינה אוקראינהאוקראינה  אוקראינה
אובלסט Flag of Zaporizhia Oblast.svg זפוריז'יה
ראש העיר ולדימיר בורייק
רשות מחוקקת Zaporozhye city council עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה רשמית אוקראינית, רוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך ייסוד 1770
שטח 334 קמ"ר
גובה 86 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 741,717 (נכון ל־1 ביולי 2018)
 ‑ במטרופולין 1,200,000
 ‑ צפיפות 2,365 נפש לקמ"ר (2017)
קואורדינטות 47°50′00″N 35°10′00″E / 47.8333333333333°N 35.1666666666667°E / 47.8333333333333; 35.1666666666667
אזור זמן UTC +2
http://www.meria.zp.ua
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

זפוריז'יהאוקראינית: Запоріжжя, ברוסית: Запорожье, זפורוז'יה ברוסית: "מעבר למפלים") היא עיר בדרום-מזרח אוקראינה המהווה את מרכז מחוז זפוריז'יה. העיר נמצאת על הנהר דנייפר ממול לאי חורטיצה - בסיסם הראשון של הקוזקים במאה ה־17. אוכלוסיית העיר מונה כ-740,000 תושבים (נכון ל-2018), וכמו כן בעיר קיימת קהילה יהודית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר נוסדה ב-1770 לאחר סיפוח השטח לרוסיה בעקבות מלחמת רוסיה-טורקיה. שמה הראשון של העיר היה אלכסנדרובסק על שם הנסיך אלכסנדר גוליצין. בסוף המאה ה־19 נבנתה בסמוך לעיר מסילת ברזל ממוסקבה לקרים, דבר שהוביל לפיתוחה המהיר של העיר. ב-1921 שונה שם העיר לזפוריז'יה על שם בסיסו הראשון של החיל הקוזקי, ששכן באי סמוך לעיר. ב-1927 נבנתה על נהר הדנייפר ליד העיר תחנת כוח הידרואלקטרית דנייפרוגס הגדולה ביותר בכל ברית המועצות, ובתי חרושת לאלומיניום וברזל. העיר נהפכה למרכז התעשייתי השלישי בגודלו באוקראינה. בהמשך התווספה תעשיית המכוניות (זאפורוז'ץ), וכן תעשיית מנועים למטוסים. ליד תחנת הכוח נבנה יישוב עירוני חדש שחובר לעיר העתיקה על ידי שדרות לנין באורך 13 ק"מ, אחד מהרחובות הארוכים בכל אירופה.

יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הידיעות על יהודים באזור החלו בשנת 1846. הקהילה היהודית נפגעה בפרעות בשנים 1881 ו-1905. בשנת 1926 התגוררו בעיר למעלה מ11 אלף יהודים. הקהילה היהודית בזפוריז'יה, אשר מנתה ערב מלחמת העולם השנייה כ-35,000 נפש, הושמדה כולה על ידי הגרמנים מיד לאחר כיבוש העיר באוקטובר 1941. באתר ההריגה נמצאת שכונת מגורים ובמרכזה אנדרטה לזכר הנספים (הכתובת מדברת על אזרחים סובייטים שנרצחו, אך הכוונה ליהודי העיר).

לאחר המלחמה חזרו יהודים לעיר, אולם תחת המשטר הקומוניסטי נמנעה כל פעילות דתית יהודית. רק לאחר נפילת ברית המועצות ועצמאות אוקראינה ב-1991, קמו מחדש מוסדות הקהילה, כולל מוסדות חינוך קטנים.

ב-1995 שלח ארגון הג'וינט לקהילה את הרב נועם שלזינגר אשר שיקם את החיים הדתיים היהודים בעיר. מ-1997 החליף אותו שליח חב"ד, הרב נחום ערנטרוי.

כיום, מונה הקהילה היהודית כ-10,000 יהודים בעיר ובמחוז. ברשות הקהילה היהודית קיימים בית ספר וגן ילדים מהמתקדמים והמצטיינים בעיר. ב-2012 הוקם בית הכנסת ומרכז קהילתי חדש במרכז העיר, אשר החליף את הבית הכנסת הישן שהוקם לפני 120 שנה ברחוב טורגנייבה 22.

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זפוריז'יה בוויקישיתוף