זרת (יחידת מידה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

זרת היא מידת אורך מקראית, ומוזכרת בתורה בפרשת ויקהל, לשער בה את מידות החושן: "זֶרֶת אָרְכּוֹ וְזֶרֶת רָחְבּוֹ" (ספר שמות, פרק ל"ט, פסוק ט').

שמה של מידת הזרת בארמית הוא 'זרתא' וכן הוא בתרגום אונקלוס, וכך מכונה מידת הזרת לעיתים בתלמוד[1].

שיעור המידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי חלק מן הפרשנים, שיעור הזרת הוא כחצי משיעור האמה, ומאחר ואמה שיעורה הוא 6 טפחים, נמצא שיעור הזרת 3 טפחים. פרשנים אחרים כתבו שזרת היא חצי מאמה בת חמישה טפחים, ולכך שיעורה הוא טפחיים ומחצה.[2].

לפי בעלי התוספות, בשם רבי אלעזר הקליר הזרת היא שליש האמה, שהוא 2 טפחים. ויש שכתבו שאף דעת התלמוד ירושלמי כן[3].

אופן המדידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באופן מדידת שיעור הזרת ישנן שתי אפשרויות:

  • יש שכתבו שהוא המרחק בין האגודל לזרת במתיחת היד והפרדת האצבעות.
  • אחרים כתבו שמאחר והאמה היא הארוכה באצבעות, ממילא נקבעה הזרת שהיא הקצרה באצבעות לשער בה חצי ממידת האמה.
  • בספר שיטה מקובצת הביא פירוש מחודש שזרת הוא האצבע הסמוכה לאצבע הקטנה (שנקראת היום קמיצה),

שימוש הלכתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זרת בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף כ"ט, עמוד ב'.
  2. ^ שו"ת דברי מלכיאל (ח"ב סי' נח), על פי חידושי הרשב"א
  3. ^ הגר"א בספרו שנות אליהו, ערלה פ"ג מ"ב. אמנם בספר מהדורא בתרא למהרש"א ערובין כא, ובס' דרכי הוראה בפרטי המידות סי' יב כתבו שלא נמצא כן בירושלמי שלנו