ז'אן בודן

ז'אן בודן
Jean Bodin

לידה	1530 אנז'ה, ממלכת צרפת
פטירה	1596 (בגיל 66 בערך) לאן, ממלכת צרפת
השקפה דתית	הכנסייה הקתולית
מקום לימודים	סורבון, אוניברסיטת טולוז, Collège des Quatre Langues
תחומי עניין	מדע המדינה, פילוסופיה, כלכלה
עיסוק	משפטן, חוקר מדע המדינה, דמונולוג, היסטוריון, פילוסוף, כלכלן, יועץ משפטי
מדינה	צרפת

ז'אן בודן (בצרפתית: Jean Bodin;‏ 1596–1530), פילוסוף, משפטן צרפתי ואיש מדע המדינה, נטל חלק ב"אספת המעמדות הצרפתית" (États généraux) וכיהן כפרופסור למשפטים בטולוז (Toulouse).

בודן התפרסם בעיקר הודות ליצירתו "שישה ספרים על הרפובליקה" (Les six livres de la République) ועקב חדשנותו בכל הקשור לסמכות הריבון.

ביוגרפיה

ז'אן בודן נולד למשפחה בורגנית קתולית מן העיר אנז'ה, כיום במחוז מן ולואר שבצפון מערב צרפת. בנעוריו התחנך במנזר של המסדר הכרמליתי באנז'ה, ואחרי כן באוניברסיטה ובקולז' דה פראנס בפריז. הוא הושפע מן הסכולסטיקה של ימי הביניים וההומניזם של תקופת הרנסאנס.

בשנת 1549 השתחרר משבועת האמונים שלו כנזיר, והפך לסטודנט לחוק הרומי באוניברסיטה של טולוז. שב לפריז ב-1561, עם תחילתן של מלחמות הדת בצרפת, ושימש שם כפרקליט, אולם ללא הצלחה. בודן התמסר ללימוד הפילוסופיה וההיסטוריה, למד עברית, יוונית איטלקית וגרמנית, קרא את התנ"ך, את ליוויוס, טקיטוס וקיקרו, וחקר את חוקותיהן של מדינות מערב אירופה.

בודן השתייך לחבורת כותבים שטענו כי הפיצול הדתי הוא בלתי נמנע, ושהמלחמה כנגד בני הדת החדשה עלולה להחריב את המדינה כולה. בתקופה זו חיבר מספר ספרים שנאסרו לקריאה על ידי האינקוויזיציה, כנראה מכיוון שהפגין בהם סימפתיה כלפי תאוריות קלוויניסטיות. חבורת ההוגים הפרגמטים (ה-Politiques), שבודן היה המפורסם שביניהם, העלו את מושג הגיון המדינה (Raison d'Etat) שהעמיד את טובת המדינה, אליה התייחסו כאל ישות מקודשת, מעל הכל.

בודן מונה על ידי אנרי השלישי מלך צרפת לאחד מנציגי המעמד השלישי באספת המעמדות הצרפתית שהתכנסה בעיר בלואה בשנים 1576–1577. באספה זו התנגד לעמדתו של המלך, שביקש לבטל חלק מן הזכויות שניתנו להוגנוטים, ובשל כך נאלץ לפרוש מתפקידו והפך לבן חסותו של פרנסואה דוכס אנז'ו, אחי המלך, שנפטר ב-1584. ז'אן בודן עקר אל העיר לאן בחבל פיקרדי שבצפון צרפת ושימש שם כתובע הכללי מטעם המלך.

ז'אן בודן נפטר בעיר לאן ב-1596 לאחר שנדבק במגפת דבר שפקדה את האזור.

חיבוריו

המתודה של ההיסטוריה (La Méthode de l’Histoire - 1566)

בהיותו בן 36 כתב את ספרו הראשון, "המתודה" שיצא לאור ב-1566 וזכה להוצאה שנייה ב-1572. הספר נכתב בלטינית, ויועד כנראה לקריאת מלומדים בלבד. בספר מציג בודן את חשיבותה של ההיסטוריה, שנחשבה בעיניו, בטרמינולוגיה מודרנית, כמעין מדע שימושי. לשיטתו ניתן ללמוד רבות מספרי ההיסטוריה, שכן אלה מכילים את אורחות חיי העמים, מקורותיהם והתפתחותם, ומעניקים מבט כוללני על שלל העניינים המדיניים של מגוון ארצות. את הטוב האוניברסלי סבר כי ניתן לדלות מלימודי ההיסטוריה. לדבריו, יש ללמוד משלל סיפורי הקדמונים ובאמצעותם להגיע לסינתזה רעיונית אודות המצב האופטימלי.

הפרדוקס של האדון דה-מאלסטרואה (Paradoxes de M. de Malestroit - 1568)

בודן המשיך להפתיע את קוראיו במנעד הידע העצום שלו, וב"פרדוקס של האדון דה-מאלסטרואה", הסביר את תפיסותיו בענייני כלכלה ופיננסים.

רעיונותיו המקוריים על הסחר החופשי, התועלת הטמונה ביצוא והשוק בכללו, היו חדשניים וזרים לכתיבה הכלכלית של תקופתו. ספר זה היה הראשון שהעניק הסבר שלם והגיוני לתופעת האינפלציה שהחלה משתוללת במערב אירופה, והצביע על הקשר בין היצע הסחורות במשק הלאומי לבין כמות הכסף שבמחזור. היה זה בודן שקשר את עליית המחירים המתמשכת בכמות מטילי הזהב שהגיעו לספרד מן המכרות ב"עולם החדש". טענתו המרכזית הייתה כי האינפלציה נובעת, בראש ובראשונה, מהעדר גידול ריאלי בתוצר במקביל לגידול בהיצע המתכות היקרות. חלוציות זו של בודן הניחה את היסודות לפיתוחה של "תיאורית כמות הכסף" בלימוד הכלכלה המדינית (השפעת כמות הכסף על רמת המחירים).

הרפובליקה (1576 - Six Livres de la République )

יצירתו הגדולה והמפורסמת ביותר היא ששת כרכי "הרפובליקה". בודן מבין את המונח על-פי פרשנותו הרומית - Res-publica, קרי, "עניין הציבור". בספרו הוא מבקש לכונן שלטון לגיטימי המושתת על עקרונות מוסריים כמו סדר, צדק, ותבונה - המייצגים עבורו את עצם יעודה של הישות השלטת. העיקרון החשוב ביותר אותו מציג בודן ב"רפובליקה", עיקרון שלא השתנה עד ימינו, הוא הריבון (souveraineté). הריבון מוצג כאבסולוטי וכתמידי. כל סוג של ממשל מוצג כארעי כיוון שהוא שואב את סמכותו ממקום אחר - הריבון הנצחי, המהווה למעשה את גרעין הכח הפרמננטי של כל גוף שלטוני. בודן הציג לראשונה את ההבדל בין מהות המשטר לצורתו הפורמלית. הריבון הוא אבסולוטי משום שכל ריבון, מעצם הגדרתו, פטור מן החוקים - הוא מעליהם.

לאחר שהבהיר את מושג הריבון, הוא פונה להסביר את פעולותיו. הוא מציע רשימה ארוכה של סמכויות אך מסכם לבסוף שכל סמכויותיו של הריבון מסתכמות ביכולת לחוקק עבור הקהילה ועבור כל פרט בה. בודן מציג עצמו כמונרכיסט, והוא אכן נודע בתמיכתו הבלתי מסויגת במלוכה הצרפתית כסמכות עליונה בתקופתה, אולם הוא מבדיל בין מונרכיה סניוריאלית - מלוכה בנוסח המזרח, שבה המלך רשאי לפעול באופן שרירותי, נתיניו הם עבדיו ורכושם הוא רכושו, לבין מונרכיה מלכותית - המושתתת על מערך חוקי אשר מעניק לנתינים את זכויותיהם אך גם קובע את חובותיהם.

בודן מחלק את החוקים לשלוש קטגוריות: חוקי האל - הקובעים את אופייה הדתי של הממלכה וגם המלך חייב בציות להם, חוקי הטבע - חוקי קניין בסיסיים וחירות הגוף שהם חלק מההוויה החברתית הטבעית, וחוקי יסוד הממלכה - מעין מסורת שבעל-פה, אשר כולם מסכימים לה בשל אופייה הקדום, המעניקה לגיטימציה מלאה לשלטונו של המונרך. לבסוף הוא "ממליץ" למלך להיוועץ עם נתיניו. בודן למעשה מבקש מהמונרך לשתף בהחלטותיו את המועצות הנושאות סמכויות ציבוריות.

ביצירה זו הוא מתחקה אחר החוקים הקובעים את מהלך ההיסטוריה האנושית. לדעתו תנאי הגאוגרפיה, כמו סוג הקרקע, הטופוגרפיה, המשקעים והאקלים קובעים את אופי האדם, ואופי זה הוא הקובע את מהלך ההיסטוריה.

ראו גם

• אלי בר-נביא, צמיחתה של המדינה המודרנית
• ז'אן בודן – על הריבונות – מתוך שישה ספרים על הרפובליקה (מצרפתית: אסנת יקירה), דחק, כרך טו', 2022.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ז'אן בודן בוויקישיתוף

• ז'אן בודן באנציקלופדיית סטנפורד לפילוסופיה
• ז'אן בודן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• כתבי ז'אן בודן בפרויקט גוטנברג (באנגלית)