ז'נרליטט דה קטלוניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמל הז'נרליטט דה קטלוניה
ארמון הז'נרליטט בברצלונה

ז'נרליטט דה קטלוניה או בקיצור ז'נרליטטקטלאנית: Generalitat de Catalunya, בספרדית: Generalidad de Cataluña) הוא הארגון הפוליטי של הקהילה האוטונומית של קטלוניה, אחד האזורים האוטונומיים וההיסטוריים במסגרת ספרד.

הז'נרליטט מורכב מהפרלמנט של קטלוניה, המועצה המבצעת (אקזקוטיבית) או הממשלה, לשכת הנשיא, ומוסדות אחרים שנקבעו לפי החוק. מוסדות הז'נרליטט יושבים בברצלונה, בירת קטלוניה. בניין הפרלמנט נמצא בפארק הסיוטאדליה, בעוד לשכת הנשיא או ראש הממשלה שוכנת ב"ארמון הז'נרליטט". מושב הנשיא נמצא בסמיכות מקום לארמון, ב"קאזה דלס קנונז'ס". נשיא הז'נרליטט הוא ראש המועצה המבצעת או הממשלה, והוא נבחר על ידי הפרלמנט ומתמנה על ידי מלך ספרד.

מקורות המוסד בימי הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שורשי הז'נרליטט של קטלוניה ושל הז'נרליטט של ולנסיה במוסד המועצות מימי הביניים שניהלו בשם המלך של כתר אראגון היבטים מנהליים מסוימים בנסיכות של קטלוניה, בתקופות שבין כינוס האסיפות הכלליות - הקורטס. מועצות כאלה התקיימו באזורים שונים של רוזנות ברצלונה: ברצלונה, מיורקה, רוסיון וסרדאניה.

חיימה הראשון "הכובש", מלך אראגון (1276-1208), כינס לראשונה את האסיפה המלכותית הקטלאנית (Corts Reials Catalanes) כמוסד המייצג את מעמדות החברה. תחת שלטונו של פדרו השני הגדול (1285-1276) התמסדה אספה זו היטב, תחת השם קורטס הקטלאנס (Corts Catalanes) המלך התחייב לכנס האסיפה פעם בשנה, אם כי לא עשה כך תמיד. הקורטס שיחק תפקיד מייעץ ומחוקק והיה מורכב מנציגי שלושת המעמדות :הכמורה, אנשי הצבא (האצולה) ו"העם" ( ה"קאמרה המלכותית" שבה היו מיוצגות הערים שבחסות המלך). האסיפה נקראה גם "לו ז'נרל דה קטלוניה" (Lo General de Catalunha), מפני שכללה את כלל[1] החברה.

הצעד הראשון למיסוד הז'נרליטט התקיים בכינוס הקורטס במונסון בשנת 1289, כאשר הורכבה משלחת Diputació שנועדה לעסוק בגביית ה"שירות" ("servei"), המס שנדרש על ידי המלוכה. השם ז'נרליטט קיבל בזמנים ההם משמעות של גביית מסים.

באסיפת הקורטס שכונסה בשנים 1359-1358 על ידי המלך פדרו הרביעי (1387-1336) הועלה הצורך להתגייס על מנת לדחוף את המתקפות של קסטיליה נגד אראגון ווולנסיה ("המלחמה של שני פדרו"). מונתה ב-19 בדצמבר 1359 משלחת[2] שמנתה 12 נציגים שהיו אחראים על גביית מסים וניהול התקציב. המשלחת כללה נציגי כל המעמדות ובראשה עמד כומר. ראש הז'נרליטט הראשון היה בשנת 1359 הבישוף של ז'רונה, ברנגר דה קרויל. בימי הביניים המאוחרות הז'נרליטט היה המוסד השלטוני הראשי בקטלוניה אחרי המלך. תקנון הז'נרליטט האחרון עבר בקורטס בשנת 1702.

ביטול ראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוסדות השלטון הקטלאנים שבניהול הז'נרליטט בוטלו בשטחיה של מה שנקרא בימינו צפון קטלוניה, בשנת 1660 שנה לאחר חתימת הסכם הפירנאים (1659) במאה ה-17 שהעביר את השליטה בטריטוריה הנ"ל מספרד לידי צרפת. מאוחר יותר, בראשית מאה ה-18, עם אימוץ החלטות "נובה פלנטה"[3]‏ (1716) הז'נרליטט בוטל גם בשטחים שנשארו תחת שלטון ספרד. עד 1714 כל נשיאי הז'נרליטט היו כמרים בכירים - בישופים או אבות מנזר בקטלוניה.

חידוש ראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטר כסף מקטלוניה בשנת 1936

הז'נרליטט הוקם מחדש בקטלוניה הספרדית ב-17 באפריל 1931 בימי הרפובליקה הספרדית השנייה, כממשלה אזורית בעלת תפקיד פוליטי ומייצג. עם ניצחון קואליציית הימין בבחירות הכלל-ספרדיות בשנת 1934 מנהיג השמאל בז'נרליטט של קטלוניה מרדו בשלטונות. המוסדות האוטונומיים הושהו בין 1934 ובין 1936. בעקבות ניצחון החזית העממית בבחירות ב-16 בפברואר 1936 הסתיימה השהייתם של תקנון האוטונומיה ושל הז'נרליטט.

ביטול שני[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1939 הסתיימה מלחמת האזרחים בספרד בתבוסת המחנה ה"רפובליקני". בעקבות זאת בוטל הז'נרליטט סופית וחדל להתקיים בחבל קטלוניה משך כל שנות הדיקטטורה הפרנקיסטית. נשיא הז'נרליטט דאז, ליואיס קומפאניס, עונה והוצא להורג באשמת "מרידה צבאית" באוקטובר 1940. מוסד הז'נרליטט המשיך למעשה להתקיים בגולה בשנים 1977-1939.

חידוש שני[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי מות פרנקו והשינויים הדמוקרטיים בספרד, בשנת 1977 התאפשרה חזרתו של נשיא הז'נרליטט ז'וספ טאראדליאס למולדתו, והוא הוכר כנשיא החוקי על ידי ממשלת ספרד. בשובו, פנה טאראדליאס לעם במלים ההיסטוריות "אזרחי קטלוניה, אני כאן!"[4] והחל חידוש המוסדות האוטונומיים של החבל. בהמשך סמכויות השלטון העצמי הועברו לממשלה הקטלאנית במסגרת הז'נרליטט, בהתאם לחוקה החדשה של ספרד בשנת 1978. חוק היסוד[5] שכונן את האוטונומיה הקטאלנית {{ספרדית: Estatut d'Autonomia}} אושר לאחר משאל עם שנערך בקאטלוניה ואושרר בהצבעה בפרלמנט הספרדי[6].

הביטול השלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הבחירות בספטמבר 2015 נבחר קרלס פוג'דמון ממפלגת "האיחוד הדמוקרטי של קאטלוניה"[7],מפלגת CDC, לנשיא הז'נרליטט. קודם לכן כיהן כראש עיריית ז'ירונה ובינואר נקרא להחליף את הנשיא הזמני ארטור מאס, עקב התנגדות מפלגת השמאל הרדיקלי CUP להשבעתו. באוקטובר 2017 בעקבות קיום משאל עם לעצמאות קטאלוניה בניגוד לעמדת ממשלת ספרד, ותוצאותיו החיוביות, ממשלת ספרד כלאה מספר נבחרים קטאלנים, והוציאה צו מעצר באשמת המרדה לפוג'דמון, שנמלט עם כמה מחברי מפלגתו לבריסל ופעילות הז'נרליטט הושהתה על ידי השלטון המרכזי[8]. בחודש מרץ נעצר פוג'דמון בגרמניה כחלק מהסגרתו לשלטונות ספרד, אך בעתירה לבית המשפט הגרמני, בוטל צו ההסגרה בשל מחלוקת באשר לאישומים.

החידוש השלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2018 הפרלמנט הקטלוני בחר את חואקים טורה לראש הז'נרליטט והנשיא הנבחר של קטלוניה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ז'נרליטט דה קטלוניה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ GENERAL-כלל
  2. ^ Diputació del General del Principat de Catalunya
  3. ^ "Nova Planta"
  4. ^ קטאלנית: "Ciutadans de Catalunya: ja sóc aquí"
  5. ^ ספרדית:Ley orgánica
  6. ^ תעתיק מספרדית:קורטס חנראלס
  7. ^ קטאלנית:Convergencia Democrática de Cataluña
  8. ^ הצו להשעיית פעילות הז'נרליטט של ממשלת ספרד