לדלג לתוכן

ח'אלד בן אחמד אאל ח'ליפה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ח'אלד בן אחמד אאל ח'ליפה
خالد بن أحمد بن محمد آل خليفة
לידה 24 באפריל 1960 (בן 64)
מנאמה, בחריין עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה בחרייןבחריין בחריין
השכלה
שושלת בית ח'ליפה
שר החוץ של בחריין ה־2
26 בספטמבר 200511 בפברואר 2020
(14 שנים)
תחת ראש הממשלה ח'ליפה בן סלמאן אאל ח'ליפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

השייח' ח'אלד בן אחמד אאל ח'ליפהערבית: خالد بن أحمد بن محمد آل خليفة; נולד ב-24 באפריל 1960) הוא דיפלומט בחרייני המשמש יועצו המדיני של מלך בחריין לאחר שכיהן כשר החוץ של בחריין משנת 2005 עד לפיטוריו בינואר 2020.[1][2]

השייח ח'אלד הוא שר החוץ השני בתולדות בחריין לאחר שהחליף את קודמו השייח' מוחמד בן מובארכ בן חמד אאל ח'ליפה שהתמנה לסגנו של ראש ממשלת בחריין, ח'ליפה בן סלמאן אאל ח'ליפה.

ח'אלד בן אחמד אאל ח'ליפה נולד ב-24 באפריל 1960 בבירת בחריין, מנאמה.[3] הוא סיים את לימודי התואר הראשון שלו בהיסטוריה ומדע המדינה מאוניברסיטת סנט אדוארד באוסטין, טקסס, בשנת 1984.

ח'אלד בן אחמד ומזכיר המדינה האמריקאי מייק פומפאו בוושינגטון די. סי., 2019

השייח' ח'אלד החל את עבודתו בשירות החוץ הבחרייני ב-1 במרץ 1985 כמזכיר שלישי במשרד החוץ של בחריין. בין אוגוסט 1985 לנובמבר 1994 הוא עבד בשגרירות בחריין בוושינגטון די. סי., שם היה אחראי על העניינים המדיניים והעניינים הקשורים לקונגרס ולתקשורת. מיוני 1995 עד אוגוסט 2000 עבד כקצין הקשר הראשי בין משרדו של סגן ראש הממשלה למשרדו של שר החוץ; האחראי לתחום הימי והסכסוך הטריטוריאלי בין בחריין וקטר ולמשימות נוספות. באוגוסט 2000 הוא נכנס לתפקידו כמנהל יחסי ציבור והמידע בחצרו של יורש העצר, סלמאן, נסיך הכתר של בחריין. הוא כיהן כשגריר בחריין בבריטניה משנת 2001 עד 2005.

הוא מונה לשר החוץ של בחריין בממשלה שהוקמה בספטמבר 2005. קודמו כשר החוץ, מוחמד בן מובארכ בן חמד אאל ח'ליפה, כיהן בתפקיד זה למעלה משלושים שנה.[4]

בתקופת כהונתו כשר החוץ היה ח'אלד אך מן הגורמים הפרו-ישראלים ביותר במפרץ.[5] במאי 2018 הביע את תמיכתו בתקיפות האוויר של ישראל בסוריה נגד יעדים איראניים, ואמר כי: "זו זכותה של כל מדינה באזור, כולל ישראל להגן על עצמה על ידי השמדת מקורות הסכנה."[6]

ב-14 בפברואר 2019 אמר ח'אלד בן אחמד כי הישראלים והפלסטינים יהיו קרובים יותר להסכם שלום ללא התנהגותה הממאירה של איראן. לדבריו, הוא הגיע למסקנה כי הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא הנושא החשוב ביותר באזור, אך כעת הוא רואה שהאתגר "הרעיל" היותר באזור הוא הרפובליקה האסלאמית של איראן.[7]

במהלך וועידה כלכלית שנערכה בין התאריכים 25–26 ביוני במנאמה ושארגן חתנו ויועצו הבכיר של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, ג'ארד קושנר כדי למשוך משקיעים לשטחים הפלסטיניים, אמר ח'אלד לערוץ 13 כי: "ישראל היא חלק מהמורשת הזו של כל אזור זה, באופן היסטורי, כך שלעם היהודי יש מקום ביננו". לזמן ישראל אמר בראיון נרחב בשולי הוועידה במאנמה, כי: "הקיום של ישראל הוא עובדה, וכי בחריין תרצה שלום עם ישראל ; ישראל היא מדינה באזור… והיא כאן להישאר, כמובן", הוא אמר. "למי הצענו שלום ביוזמת השלום הערבית? הצענו אותו למדינה בשם ישראל, באזור… אנחנו מאמינים כי ישראל היא מדינה שנמצאת כאן כדי להישאר, ואנחנו רוצים יחסים טובים יותר איתה, ואנחנו רוצים שלום איתה".[5] הרשות הפלסטינית החרימה את הוועידה הכלכלית בת היומיים בגלל התמיכה (הלדעתם חד צדדית) של הבית הלבן בממשלת ישראל.[8]

ביולי 2019 נפגש ח'אלד עם מקבילו הישראלי, ישראל כ"ץ במסגרת הוועידה לחופש דת בוושינגטון די. סי. שאירח מזכיר המדינה האמריקאי, מייק פומפאו, פגישה זו באה שבועיים לאחר ביקורו של כ"ץ בבירת האמירויות, אבו דאבי, בא נפגש עם גורמים בכירים באיחוד האמירויות הערביות, טרם נרמול היחסים באוגוסט 2020.[9]

בנובמבר 2019 טען בנאום שנשא בוועידה אזורית בבירה, מנאמה כי ישראל: "ממשיכה להתעלם מהחוק הבינלאומי... כשהיא מרחיבה את ההתנחלויות בגדה המערבית וממשיכה בכיבוש רמת הגולן". הוסיף ואמר כי ישראל תוכל "ליהנות מיחסים טובים יותר עם מדינות האזור" רק אם תפגין רצון להשיג שלום ותתחייב להקמתה של מדינה פלסטינית."

בינואר 2020 הודיע יורש העצר, סלמאן לח'אלד כי ברצונו של המלך חמד להזיזו ממשרתו כשר החוץ ולמנות במקומו עבד א-לטיף א-זיאני.[10]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Hillary Clinton (3 בפברואר 2010). "Remarks With Bahraini Foreign Minister Shaikh Khalid bin Ahmed Al Khalifa After Their Meeting". Washington, DC: U.S. Department of State. אורכב מ-המקור ב-8 בפברואר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "GCC Secretary General Al-Zayani named Bahrain's foreign minister". english.alarabiya.net (באנגלית). נבדק ב-2 בינואר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ "Shaikh Khalid Bin Ahmed bin Mohamed Al Khalifa" (PDF). European Parliament. נבדק ב-17 בדצמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "Speakers". TED Bahrainona. 2010. אורכב מ-המקור ב-14 בנובמבר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ 1 2 אדם רזגון, שר החוץ של בחריין: ״הראיונות שלי לישראלים אינם נורמליזציה״, באתר זמן ישראל, 30 ביוני 2019
  6. ^ http://www.arabnews.com/node/1300116/middle-east
  7. ^ Ahren, Raphael. "In clip leaked by PMO, Arab ministers seen defending Israel, attacking Iran". www.timesofisrael.com (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2019-02-15.
  8. ^ https://www.al-monitor.com/pulse/contents/afp/2019/06/israel-palestinians-conflict-diplomacy-us-bahrain.html
  9. ^ יניר קוזין, ‏שר החוץ הישראלי המבקר בארה"ב נפגש לראשונה באופן פומבי עם מקבילו הבחרייני, באתר מעריב אונליין, 18 ביולי 2019
  10. ^ Khalid bin Ahmed Dismissed from Foreign Affairs Ministry, Abdullatif Al-Zayani Appointed as Minister, Bahrain Mirror (באנגלית)