ג'למה (השרון)
| טריטוריה |
 המנדט הבריטי |
|---|---|
| מחוז | מחוז שומרון |
| נפה | נפת טולכרם |
| שפה רשמית | ערבית |
| תאריך ייסוד | המאה ה-13 |
| שטח | 7,713 (ביחד עם שטחה של ח'ירבת זלפה) דונם עות'מאני (1945) |
| גובה | 50 מטרים |
| סיבת נטישה | פינוי צבאי במסגרת תוכנית של משרד ראש הממשלה |
| תאריך נטישה | מרץ 1950 |
| יישובים יורשים | להבות חביבה |
| דת | מוסלמים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ ביישוב לשעבר | 70 (1945) |
| קואורדינטות | 32°23′32″N 35°00′35″E / 32.39223611°N 35.00975°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
  | |
ג'למה (בערבית: الجلمة) היה כפר ערבי קטן באזור המכונה "המשולש הקטן" בקרבת טולכרם. תושבי הכפר פונו ממנו ב-1950, ועל אף פסיקת בג"ץ כי יש להתיר להם לחזור לכפרם, נהרס הכפר ב-1953 על ידי תושבי קיבוץ להבות חביבה שנבנה על אדמותיו.
התושבים הראשונים בכפר, בני משפחת נדאף, התיישבו במקום במאה ה-13[1]. בתקופה הצלבנית נודע הכפר בשם גלן (Glenne). תושבי הכפר היו מוסלמים, ועסקו בחקלאות וברעיית צאן. ממזרח לכפר הייתה באר גדולה ששימשה את התושבים.
ב-1945 מנו תושבי ג'למה כ-70 נפש.[2] במהלך מלחמת העצמאות ב-1948 פונו התושבים מהכפר אך חזרו אליו לאחר חודשיים. במרץ 1950 פונה הכפר שנית מתושביו במסגרת תוכנית במשרד ראש הממשלה ל"פינוי ח'רבות קטנות במשולש וריכוז תושביהן בכפרים גדולים יותר". התושבים הועברו לכפרים ערביים שכנים - ג'ת, באקה אל-גרביה, ימה ועוד.
ביוני 1952 הורה בג"ץ למדינה "להימנע מלשים מכשולים על דרך המבקשים לשוב לכפרם ולאדמותיהם"[3]. בפסק הדין התבטא השופט יצחק אולשן בחריפות כנגד הפגיעה בתושבי הכפר:
הרחקת המבקשים מאדמותיהם נעשתה ללא כל יסוד חוקי וללא כל הצדקה. אנו יכולים רק להביע את השתוממותנו על המעשה ויחד עם זה להביע את התקוה שתיעשה חקירה כדי לברר איך קרה הדבר, שאלה הסרים למרותם של המשיבים עשו את המעשה ללא כל יסוד חוקי, ושמצד השלטונות ייעשה הכול כדי לתקן, במידה שהדבר נתון בידיהם, את המעוות. ... רגש הצדק האלמנטרי מתקומם לשמע הטענה, שאין עכשיו בידי שלטונות הצבא לסלק את ידו של הקיבוץ היושב על האדמה, מפני שהחוק אינו מעניק להם את הכוח הדרוש, בהיעדר פסק דין מבית משפט מוסמך, המצווה על מסיגי הגבול לסלק את ידם מהאדמה. כאשר בוצע הגירוש הבלתי חוקי של המבקשים מאדמתם, לא טרחו, כנראה, קצין הצבא או מי שהיה מעוניין להדריך אותו לכך, להיווכח קודם לכן, אם אמנם העניק להם החוק את הכוח לבצע את המעשה, ואילו עכשיו, כאשר יש לתקן את העוול שנעשה למבקשים, החוק עומד להם למכשול.
— בג"ץ 36/52 מחמוד אל-נדאף ו-7 אח נ' שר הביטחון והמושל הצבאי של באקה אל שרקיה, פד"י ו(2), 750, 751, ניתן ב-28.7.1952
פסק דינו של בג"ץ לא הביא לשינוי המצב, ומבני הכפר נהרסו על ידי תושבי קיבוץ להבות חביבה שהתנחלו בינתיים על אדמות ג'למה.[4]
שרידיו המעטים של הכפר - ערמות אבנים, טראסות ושיחי צבר מצוי - מצויים על גבעה בשטח קיבוץ להבות חביבה.
באזור התגלו ממצאים ארכאולוגיים על ידי זאב שיק.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Khalidi, Walid. All That Remains: The Palestinian Villages Occupied and Depopulated by Israel in 1948. Washington DC: Institute for Palestine Studies, 1992.
- ^ נתונים מסקר הכפרים (1945), שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.
- ^ בג"ץ 36/52 מחמוד אל-נדאף ו-7 אח נ' שר הביטחון והמושל הצבאי של באקה אל שרקיה, פד"י ו(2), 750, 751, ניתן ב-28.7.1952
- ^ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949, עם עובד, 1991, עמ' 335.
