ח'ירבת אל-חמאם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ח'ירבת אל-חמאם
Hirbat el Hamam.jpg
מבט על ח'ירבת אל-חמאם
שמות נוספים נרבתא
שטח 40 דונם
גובה מעל פני הים 247 מטר
היסטוריה
תרבויות התרבות הכנענית
תקופות
תקופת הברזל II
התקופה ההלניסטית בארץ ישראל
התקופה הרומית בארץ ישראל
ננטש התקופה הרומית בארץ ישראל
סוג תל
מאורעות המרד הגדול
אתר ארכאולוגי
התגלה 1978
חפירות אוניברסיטת חיפה במסגרת סקר הר מנשה.
ארכאולוגים אדם זרטל
מצב הרוס
גישה לציבור לא
מיקום
קואורדינטות 32°24′26″N 35°08′01″E / 32.4073102°N 35.1335506°E / 32.4073102; 35.1335506
מפה מפורטת של האתר וסביבתו.png
מפה מפורטת של האתר וסביבתו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ח'ירבת אל-חמאם[1] הוא אתר ארכאולוגי אשר התגלה על ידי אדם זרטל, פרופסור לארכאולוגיה של ארץ ישראל והמזרח הקדום באוניברסיטת חיפה, במסגרת סקר הר מנשה.

ח'ירבת אל-חמאם ממוקמת בתל בצפון מערב השומרון, סמוך ומדרום לוואדי ג'וז, אחד היובלים של נחל חדרה. ח'ירבת אל-חמאם מצויה במחצית הדרך בין עמק דותן לשרון, כ-3 קילומטר מערבית-דרומית להתנחלות מבוא דותן, 4 ק"מ מערבית צפונית לכפר הערבי עראבה ו-10 ק"מ מזרחית לבאקה אל-גרבייה, בגובה של 247 מ' מעל פני הים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקום נמצאו שרידים החל מתקופת הברזל II, כנראה מהמאה ה-10 לפנה"ס. התגלו ממצאים כנעניים רבים, בהם שרידי מבנים, חרסים וכלים, בהם חפצי פולחן, בעיקר צלמיות של האלה אשרה. רוב השרידים שבתל הם מתקופה ההלניסטית, שבה נבנו הביצורים של העיר העליונה, "אולי - על דרך ההשערה – על ידי אלכסנדר ינאי"[2].

העיר פסקה להתקיים, על פי עדות המטבעות והחרסים, בסוף המאה ה-1, היא תקופת המרד הגדול. הדבר מתאים לעדותה של מערכת המצור. לא נמצאו עדויות לחורבן או שריפה, ונראה שהעיר ניטשה. בהיעדר עדויות היסטוריות ברורות אפשר רק לשער את נסיבות סופה של העיר. מערכת המצור המשוכללת, והעובדה שהדייק לא נסגר בדרום, רומזים על אפשרות כניעתם של תושבי העיר[2].

על פי יוסף בן מתתיהו העיר נרבתא הוחרבה בידי קסטיוס גאלוס בתחילת המרד[3].

תיאור העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחפירות שנערכו במקום בשנת 1982 זוהו האתרים הבאים:

  • העיר העליונה - העיר בוצרה על ידי חומה עבה עגולה בצורת "גלגל שיניים". בצד הצפוני התגלה שער שלא נחפר. אותר רחוב ומבני מגורים, בחלקם עם מקוואות, המאפיין הימצאות יהודים במקום.
  • מערכת המים - כללה ארבעה בורות חצובים תת-קרקעיים גדולים, שכל אחד מהם הכיל כ-500 מ"ק מים בממוצע. הבורות קבלו את מימיהם מ"אמת מים" שאספה את מי הגשם ממדרונות העיר ומגגות בתי העיר.
  • מערכת המצור הרומאית - מסביב לעיר התגלתה מערכת מצור רומית, כמעט שלמה, הכוללת: דייק, סוללת מצור ומחנות. אורך הדייק היה כ-2 ק"מ. נמצאו שלושה מחנות מצור, שניים קטנים ואחד בינוני. סוללת מצור ארכה היה כ-110 מ' ורחבה כ-3 מ'. הסוללה ניצבת לחומת העיר וניגשת לחלקה התחתון. גובה הסוללה כיום כמטר אחד מעל פני האוכף, וחלקה הדרומי עוצב בצורת מעין משולש, שפורש על ידי החופרים כרחבת בניה (Baulager) - המקום שבו נהג הצבא הרומי להרכיב את מכונות המצור[2].

זיהוי השרידים במקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש המזהים את המקום בתור "אֲרֻבּוֹת", "עיר מחוז" בימי מלכות שלמה. היה זה מקום מושבו של בן-חסד, אחד הנצבים של שלמה המלך כפי שמובא בספר מלכים א':" וְלִשְׁלֹמֹה שְׁנֵים-עָשָׂר נִצָּבִים, עַל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, וְכִלְכְּלוּ אֶת-הַמֶּלֶךְ, וְאֶת-בֵּיתוֹ: חֹדֶשׁ בַּשָּׁנָה יִהְיֶה עַל-אחד (הָאֶחָד), לְכַלְכֵּל. ... בֶּן-חֶסֶד, בָּאֲרֻבּוֹת; לוֹ שֹׂכֹה, וְכָל-אֶרֶץ חֵפֶר. (פרק ד',ז' - י'). השם ארבות נשתמר כנראה בשמו של הכפר הסמוך ערבה[2]..

הנציבות השלישית של שלמה המלך חלשה על אזור השרון ועמק חפר, כללה את העיר שוכה, המזוהה היום בין השאר עם הכפר הערבי "שְוֵיכָּה" " 3 ק"מ צפונית מטול כרם. המחוז של ימי שלמה גבל בדרום עם המחוז השני - של הנציב בֶּן-דֶּקֶר : "בְּמָקַץ וּבְשַׁעַלְבִים, וּבֵית שָׁמֶשׁ; וְאֵילוֹן, בֵּית חָנָן", במזרח עם המחוז הראשון - של בֶּן-חוּר בְּהַר אֶפְרָיִם ובצפון עם המחוז הרביעי - של בֶּן-אֲבִינָדָב, בנפת דֹּאר

לאור שרידי הדייק והמחנות הצבא בעלי אופי רומאי מניחים כי הייתה גם העיר נרבתא המוזכרת אצל יוסף בן מתתיהו כמקום אליו נמלטו יהודי קיסריה. אולם, במקור זה אין עדות לקיומו של המצור על העיר, וזיהויה שנוי במחלוקת.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדם זרטל, ארובות, חפר והנציבות השלישית של שלמה, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1984

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ח'ירבת אל-חמאם בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ במפה האתר רשום בתור "ח'ירבת אל-חמם" - ללא "א"
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 אדם זרטל, 'מערכת המצור הרומית בח'ירבת אל חמאם (נרבתא) בשומרון'. קדמוניות י"ד, 1981. עמ' 112-118
  3. ^ יוסף בן מתתיהו מלחמות היהודים פרק ב