ח'ירבת א-סימיא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ח'ירבת א-סימיא (כפר)
خربة السيميا
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית  הרשות הפלסטינית
נפה חברון
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 1,705[1] (2016)
קואורדינטות 31°25′18″N 35°02′01″E / 31.421683333333°N 35.033694444444°E / 31.421683333333; 35.033694444444 
אזור זמן UTC +2
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
תוכנית מערת הקבורה בח'ירבת א-סימיא

ח'ירבת א-סימיאערבית: خربة السيميا) (בעברית: סימיא) הוא כפר פלסטיני על כביש 60 בדרום הר חברון, הממוקם ארבעה ק"מ צפונית-מערבית לכפר הפלסטיני א-סמוע, וארבעה ק"מ צפונית מזרחית לישוב היהודי שמעה. הכפר נמצא בנפת חברון בדרום הגדה המערבית. לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית הכפר מנתה 1,705 תושבים באמצע שנת 2016.[1] עפ"י ארגון בצלם, מונה האוכלוסייה במקום 1843 נפש[2].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי עדויות ארכאולוגיות הכפר היה מיושב כבר מהתקופה ההלניסטית. סמוך לכניסה לכפר נמצא בית קברות חצוב בסלע, ששימש את תושבי היישוב בגבעה הסמוכה "ח'ירבת ראבוד" שיש הטוענים שהיא העיר המקראית דביר אך עיקרי השרידים בה הם מהתקופה הרומית המאוחרת ומהתקופה הביזנטית. במקום מספר מערות קבורה מפוארות ובהם חדרי מבוא וחדרי קבורה. אחת מן המערות מפוארת במיוחד ובה חצר מבוא מעליה עיטורים חקוקים בסלע.

הכפר סימיא שולב באימפריה העות'מאנית בשנת 1517, ונכלל במפקד האוכלוסין לשנת 1596. אז היו בה 18 בתי אב, כולם מוסלמים. הם שילמו שיעור מיסים קבוע של 33.3% על מוצרים חקלאיים, כולל חיטה, שעורה, גידולי קיץ, כרמים ועצי פרי, עזים וכוורות, בנוסף להכנסות מזדמנות[3].

בשנת 1838, סימיא צוינה על ידי אדוארד רובינסון כמקום "נטוש או בהריסות", חלק מהאזור שמדרום-מערבית לחברון.

בשנת 1863 ביקר במקום החוקר הצרפתי ויקטור גרן אשר ציין: "הנקודה הגבוהה ביותר של תלולית זו תפוסה על ידי פסולת של מבצר קטן, שהנדבכים התחתונים שלו עדיין עומדים, מורכבים מבלוקים עצומים. למטה אני שם לב למיקום של מבנה שמלבד קטע של קיר המסודר באבנים רגילות, המבנה די משובש מלמעלה למטה. שני קברים של עמודי אבן שבורים מונחים על האדמה בפנים. אולי בתקופה הנוצרית, מבנה זה שימש ככנסייה. באשר לבתים, כמעט ולא נותר דבר, למעט הבורות והמערות שנחפרו בסלע שכמה מהם הכילו... מרחק קצר ממזרח לגבעה זו, במורדותיו האחרונים של ההר, נמצא קבר מפואר, שקודם לו חצר קטנה הנמדדת בשמונה צעדים לאורך ושש וחצי צעדים לרוחב. משם יש כניסה לשדרה פתוחה, שבעה צעדים אורכה ורוחבה שלוש וחצי. מפרץ נמוך מאוד במרכז מאפשר לחדור בזחילה לתא הקבר, שאורכו כשבעה צעדים ברוחב חמש. המקום לשתי גופות הוכן תחת קשת מעוקלת"[4].

בשנת 1883 הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל, סיקרה את סימיא כך: "חומות, בורות מים, מערות וקברים, שבורים בעיקרם, אך חתוכים היטב. זהו חורבה גדולה, וככל הנראה אתר עתיק[5].

במפקד 1931 שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, נמצא כי בח'ירבת א-סימיא, יחד עם א-סמוע, וח'ירבת רפאת היו 1,882 מוסלמים, אשר שכנו ב-372 בתים[6].

בעקבות מלחמת השחרור והסכמי שביתת הנשק של 1949, ח'ירבת א-סימיא עברה לשליטה ירדנית.

מאז מלחמת ששת הימים ב- 1967, הכפר עבר לשליטת ישראל. במפקד 1967 שנערך על ידי שלטונות ישראל, מנתה האוכלוסייה 267 נפשות[7].

החל משנת 1994, במסגרת הסכמי אוסלו בין מדינת ישראל לבין הארגון לשחרור פלסטין (אש"ף), סימיא נמצאת בשליטת הרשות הפלסטינית. לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית הכפר מנתה 1,705 תושבים באמצע שנת 2016.[8]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ח'ירבת א-סימיא בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
  2. ^ בצלם
  3. ^ Hütteroth and Abdulfattah, 1977, p. 123.
  4. ^ Guérin, 1869, pp. 202-203.
  5. ^ Conder and Kitchener, 1883, SWP III, pp. 378-9.
  6. ^ Mills, 1932, p. 33.
  7. ^ Perlmann, Joel (November 2011 – February 2012). "The 1967 Census of the West Bank and Gaza Strip: A Digitized Version" (PDF). Levy Economics Institute. Retrieved 24 June 2016.
  8. ^ מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה.