ח'נום
| ח'נום בכתב חרטומים | |||
|
 | |
| תרבות |
דת מצרים העתיקה  |
|---|---|
| אב |
נו |
| אם |
Naunet |
| צאצאים |
הקא, סרקת, רע, אנוקט |
  | |
ח'נום הוא אל הבריאה במיתולוגיה המצרית. מהאלים הראשונים במיתולוגיה המצרית. במקור היה האל של מוצא הנילוס. הוא יצר את בני האדם מהבוץ של הנילוס על אובניים של קדר ולכן נקרא האל הבורא. הוא מתואר כאיש בעל ראש איל.
מקדשו של ח'נום באיסנא הוא אחד המקדשים האחרונים שנבנו במצרים העתיקה והוא נוצר בתקופת בית תלמי במאה ה-2 לפנה"ס. לאורך השנים נוספו עוד חלקים למבנה, במיוחד בתקופת קיסרי רומא קלאודיוס (המאה הראשונה לספירה) ומרקוס אורליוס (המאה השנייה). המקדש הוקדש גם לניית, הקא, סאטט ומנחיט. כיום המקדש נמצא 9 מטרים מתחת לעיר המודרנית.
מרכז הפולחן לאל ח'נום היה באי יב (קרוב לאסואן של היום). מהאי הוא שלט על מערות, שמתוכן נבע ה"חעפי", שסימל את הצפת הנילוס.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ח'נום, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
| המיתולוגיה המצרית | ||
|---|---|---|
| הפנתאון המצרי | אוסיריס • איזיס • אכר • אמון • אמונט • אנוביס • אנוקט • אפיס • אפפ • ארבעת בני הורוס • אתום • אתון • באט • בס • בסתת • גב • הורוס • הפי • הקא • וואדג'ת • ח'ונסו • ח'נום • ח'פרי • חתחור • מות • מונתו • מין • מע'ת • מפדת • נו • נות • נחבת • נית • נפרטם • נפתיס • סאטט • סובק • סופדו • סח'מת • סת (וסת־בעל) • פאחט • פתח • קבוי • קוק • קטש • רע (העין של רע) • רשף • שו • תאורת • תחות • תפנות • סרקת |    
|
| אתרים מיתולוגיים | בנבן | |
| כתבים דתיים | אמדואט • כתבי הפירמידות • כתבי סרקופגים • ספר האדמה • ספר המערות • ספר המתים (הפפירוס של אני) • ספר הנשימה • ספר השערים | |
| פולחן | מקדשים מצריים (מקדש לוקסור • כרנך • מקדשי אבו סימבל) • הפירמידות במצרים (הפירמידה הגדולה של גיזה) • הספינקס הגדול של גיזה • עמק המלכים | |
