ח'רבת טרפין
 | |
| נר הרודיאני שהתגלה באחת ממערות הקבורה באתר | |
| מידות | |
|---|---|
| שטח | כ-20 דונם |
| גובה מעל פני הים | 823 |
| היסטוריה | |
| תרבויות | הלניסטית |
| תקופות |
תקופת ההתנחלות ההתקופה ההלניסטית התקופה הרומית, התקופה הביזנטית ימי הביניים |
| סוג | יישוב |
| אתר ארכאולוגי | |
| ארכאולוגים |
ישראל פינקלשטיין, פליקס-מארי אבל  |
| גישה לציבור | נמצא בשטח B |
| מיקום | |
| מדינה |
יהודה ושומרון |
| קואורדינטות | 31°58′25″N 35°13′41″E / 31.9735°N 35.228017°E |
|
(למפת דרום השומרון רגילה)   ח'רבת טרפין | |
  | |
ח'רבת טרפין (Kh. Tarfein) היא אתר ארכאולוגי במרכז חבל בנימין סמוך לכפר ביר זית, ומדרום לכפר עטארה. האתר מתעד את שרידיה של התיישבות המתוארכת לתקופת ההתנחלות, הברזל, ההלניסטית, הרומית, הביזנטית ועד ימי הביניים.
סקרים ארכאולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאתר נערך סקר לראשונה בשנת 1928 על ידי הארכאולוג הצרפתי פליקס מארי אבל בסקר החירום. לאחר מכן נסקר בשנית בשנות השמונים בסקר ארץ אפרים על ידי הארכאולוג ישראל פינקלשטיין, בשלישית בשנות התשעים וברביעית בפברואר 2015 במסגרת סקר דרום השומרון החדש שנערך על ידי ד"ר דביר רביב מאוניברסיטת בר-אילן וד"ר אהרן טבגר מאוניברסיטת אריאל.
ממצאים ותיארוך[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסקרים שנערכו במקום נחשפו ממצאים שתוארכו לתקופת ההתנחלות (תקופת הברזל הראשונה), הברזל (השנייה), ההלניסטית, הרומית, הביזנטית ועד ימי הביניים.[1] בין הממצאים שנמצאו בסקרים שנערכו באתר נמצאו שרידי כנסייה עם רצפת פסיפס, מבנים וחרסים מתקופת הברונזה והברזל, ומהתקופה ההלניסטית והרומית, מגדלי שדה, טרסות עם אבנים, מתקן כתישה קדום, ועוד.
נקרופוליס[עריכת קוד מקור | עריכה]
כמו כן, במסגרת סקר דרום השומרון התגלה נקרופוליס ובו שמונה עשרה מערות קבורה, הכוללות בור עמידה ואצטבאות, בחלקן זוהה בור ליקוט עצמות. בשתי מערות נחצב חדר מבוא. בשלוש מהמערות נחצבו גם כוכי קבורה האופייניים לתקופה הרומית, אולם על פי אופי החרסים בשלוש מערות נוספות תורכו גם כלל המערות ככאלו ששימשו גם בתקופה הרומית.
בנייה פלסטינית בלתי חוקית באתר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעשור השלישי של המאה ה-21 בנו פלסטינים מבנים באתר הארכאולוגי באופן לא חוקי ותוך פגיעה בעתיקות האתר. על אף היות האתר בשטח B, בנובמבר 2022 הרס המנהל האזרחי את המבנים, על פי הסכמי אוסלו לפיהם מותר לבצע אכיפה על בנייה בלתי חוקית באתר ארכאולוגי. אולם למרות ההרס, הפלסטינים חידשו את הבנייה שלושה ימים לאחר מכן.[2]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קלאי, תשל"ב, 172 (אתר מס' 61) ארכיון קמ"ט תיק מספר 100/11, Abel 1928
- דביר רביב, היישוב בדרום השומרון בתקופות ההלניסטית והרומית לאור תוצאות סקר ארכאולוגי, עבודת דוקטורט, אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן 2018
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הארכאולוג ישראל פינקלשטיין, קתדרה חוברת 32 עמ' 16.
- ^ חנן גרינווד, לראשונה: אכיפה נגד עבירות בנייה פלשתיניות בשטח B, באתר ישראל היום, 8 בינואר 2023