חאבייר אירורטה

חאבייר אירורטה

אירורטה, 1973
מידע אישי
לידה	1 באפריל 1948 (בן 76) אירון שבספרד
שם מלא	חאבייר אירורטאגויינה אמיאנו
גובה	1.76 מטר
עמדה	חלוץ
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1965 - 1967 1967 - 1975 1975 - 1980 סך הכול: ריאל אוניון אתלטיקו מדריד אתלטיק בילבאו 48 (14) 208 (48) 136 (22) 392 (84)
נבחרת לאומית כשחקן
1972 - 1975 ספרד 6 (0)
קבוצות כמאמן
1984 - 1988 1988 - 1989 1989 - 1993 1993 - 1994 1994 - 1995 1995 - 1997 1997 - 1998 1998 - 2005 2006 2008 2009 - 2011 2011 ססטאו CD לוגרונייס ריאל אוביידו ראסינג סנטנדר אתלטיק בילבאו ריאל סוסיאדד סלטה ויגו דפורטיבו לה קורוניה ריאל בטיס ריאל סרגוסה אתלטיק בילבאו (מנהל מקצועי) נבחרת חבל הבסקים
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

חאבייר אירורטאגויינה אמיאנו (בספרדית: Javier Iruretagoyena Amiano; ידוע כחאבייר אירורטה, נולד ב-1 באפריל 1948) הוא כדורגלן ומאמן עבר ספרדי ששיחק בעמדת החלוץ.

אירורטה רשם קרוב ל-350 הופעות בליגה הספרדית הבכירה, במדיהן של אתלטיקו מדריד ואתלטיק בילבאו. לזכותו שתי אליפויות וגביע עם אתלטיקו, וכן העפלה לגמר גביע אירופה לאלופות 1974. במדיה של בילבאו העפיל לגמר גביע אופ"א 1977. הוא זכה לייצג את נבחרת ספרד, ורשם במדיה שש הופעות.

לאחר פרישתו פנה לקריירת אימון, שנמשכה קרוב ל-25 שנים, והתנהלה כולה בספרד. בין היתר הוביל את דפורטיבו לה קורוניה לזכייה באליפות ספרד לעונת 1999/2000 ולזכייה בגביע. הוא זכה שלוש פעמים בפרס דון בלון למאמן העונה, והיה היחיד שאימן את שני המועדונים הבכירים גם בגליסיה (לה קורוניה וסלטה ויגו) וגם בחבל הבסקים (בילבאו וריאל סוסיאדד).

קריירת משחק

אירורטה החל את דרכו בקבוצת הנוער של ריאל אוניון, וכבר בגיל 17 החל לשחק בקבוצה הבוגרת, ששיחקה אז בליגה השלישית. הוא שיחק בקבוצה במשך שתי עונות, ובשנייה שבהן סייע לקבוצתו להגיע למקום השני בבית בתום העונה הסדירה, ועד לשלב האחרון בפלייאוף ההעפלה, שם נעצרה הקבוצה. בסך הכול צבר אירורטה 14 שערי ליגה ב-48 הופעות.

לקראת עונת 1967/1968 עבר אירורטה בן ה-19 לאתלטיקו מדריד של המאמן הברזילאי אוטו גלוריה. את הופעת הבכורה שלו בליגה הבכירה ערך ב-17 בדצמבר 1967, בהפסד הביתי 2-1 ללאס פאלמס. את עונת הבכורה סיים אירורטה עם 13 הופעות ליגה, ואת שער הבכורה שלו כבש במחזור הראשון של העונה הבאה מול אותה היריבה. בעונה זו הפך לשחקן הרכב אצל המאמן מיגל גונסאלס, וכבש שבעה שערי ליגה ב-27 הופעות.

בעונת 1969/1970 זכה אירורטה עם קבוצתו באליפות ספרד, כאשר קבוצתו מקדימה בנקודה את אתלטיק בילבאו הסגנית, על אף הפיחות במעמדו של אירורטה. עונה לאחר מכן רשם את עונת השיא שלו בקריירה מבחינת כיבושים, כאשר הבקיע 12 שערי ליגה ב-27 הופעות, ובכך תפס בחזרה את המקום בהרכב. עונה לאחר מכן הוסיף זכייה בגביע הספרדי, לאחר שפתח בהרכב בניצחון קבוצתו 2-1 במשחק הגמר על ולנסיה.

בעונת 1972/1973 זכה אירורטה עם אתלטיקו בתואר אליפות שני במספר. עונה לאחר מכן, תחת המאמן חואן קרלוס לורנסו הארגנטינאי, העפילה הקבוצה עד לגמר גביע אירופה, שם פגשה את באיירן מינכן. אירורטה פתח בהרכב למשחק הגמר, שהגיע להארכה. שש דקות לתום ההארכה עלתה אתלטיקו ליתרון והייתה קרובה לזכייה בתואר, אך שוויון בדקת הסיום של ההארכה גרר משחק חוזר. במשחק החוזר לא שותף אירורטה, וראה מהצד את קבוצתו מובסת 4-0 ומסיימת כסגנית אלופת אירופה בלבד. על אף שהפסידה בגמר, סירובה של באיירן להשתתף במשחק הגביע הביניבשתי הביא לכך שאתלטיקו הייתה הנציגה האירופית למשחק. לואיס אראגונס, מי שעד לאותה העונה היה חברו לקבוצה של אירורטה, תפס את עמדת המאמן, והרכיב את אירורטה בהרכב הפותח בצמד המשחקים מול אינדפנדיינטה. במשחק הראשון בחוץ נוצחה אתלטיקו 1-0, אך בגומלין הביתי כבש אירורטה את השער שהעניק יתרון 1-0 לקבוצתו. חמש דקות לסיום כבשה אתלטיקו את השני, ניצחה 2-0 וזכתה בתואר. בהמשך אותה העונה העפילה אתלטיקו לגמר הגביע הספרדי שם פגשה את היריבה העירונית, ריאל מדריד. לאחר 120 דקות ללא שערים החמיץ אירורטה, שפתח בהרכב, את הפנדל הראשון של קבוצתו בדו-קרב הפנדלים. בסיום נוצחה אתלטיקו 4-3 והחמיצה את ההזדמנות להניף את הגביע.

בתום העונה סיים אירורטה את דרכו בקבוצה לאחר שמונה עונות. לזכותו 208 הופעות ליגה במדי אתלטיקו, בהן כבש 48 שערים.

לקראת עונת 1975/1976, ובמסגרת מאמציה של קבוצת אתלטיק בילבאו להשיב לשורותיה שחקנים בכירים מחבל הבסקים, הוחתם אירורטה בקבוצה. הוא תפס עד מהרה מקום קבוע בהרכב של בילבאו. עונתו השנייה בקבוצה, עונת 1976/1977, הייתה המוצלחת ביותר מבחינה קבוצתית. בילבאו סיימה שלישית בטבלת הליגה הספרדית, והעפילה לגמר גביע אופ"א, שם פגשה את יובנטוס האיטלקית. אירורטה פתח בהרכב למשחק הראשון בטורינו, בו נכנעה בילבאו 1-0, ושמר על מקומו בהרכב גם בגומלין הביתי. בדקה ה-11 כבש אירורטה את שער השוויון של קבוצתו לאחר יתרון איטלקי מהיר. בילבאו השלימה מהפך וניצחה 2-1, אך התואר הלך ליובנטוס עקב חוק שערי חוץ. גם בספרד הגיעה הקבוצה לגמר הגביע, ופגשה את ריאל בטיס. לאחר שוויון 1-1 בתום המשחק ושוויון 2-2 בתום ההארכה, עברה ההכרעה לדו-קרב פנדלים. אירורטה כבש בדו-קרב את הפנדל הרביעי של קבוצתו, אך בתום דו-קרב ארוך ומותח, נכנעה בילבאו 8-7 והחמיצה הזדמנות לסיים את העונה עם תואר.

אירורטה פרש ממשחק פעיל ב-1980, כשהיה בן 32.

נבחרת ספרד

בתקופת השיא של אירורטה במדי אתלטיקו, זומן לראשונה לסגל נבחרת ספרד וערך את הופעת הבכורה שלו ב-23 במאי 1972, במשחק ידידות ביתי מול אורוגוואי. המאמן לאסלו קובאלה העניק לאירורטה את המקום בהרכב וספרד ניצחה בסיום 2-0.

את הופעת הבכורה הרשמית ערך ב-21 באוקטובר 1973, במשחק החוץ מול יוגוסלביה במסגרת מוקדמות מונדיאל 1974, כאשר עלה כמחליף בדקה השלושים. המשחק הסתיים בשוויון 0-0. אירורטה לא שיחק במשחק ההכרעה על ההעפלה, בו נוצחה ספרד 1-0 על ידי יוגוסלביה וכשלה להעפיל לטורניר הגמר.

את הופעתו השישית והאחרונה במדי הנבחרת ערך ב-17 באפריל 1975, כשלוש שנים לאחר הופעת הבכורה שלו, במשחק הביתי מול רומניה במסגרת מוקדמות יורו 1976. אירורטה עלה כמחליף במחצית המשחק, שהסתיים בשוויון 1-1.

קריירת אימון

לאחר פרישתו פנה אירורטה לקריירת אימון שהחלה, כמו קריירת המשחק שלו, בליגה השלישית. אירורטה התמנה לתפקיד מאמן ססטאו לקראת עונת 1984/1985, וכבר בעונת הבכורה שלו הוביל אותה למקום הראשון בטבלה ולהעפלה לליגת המשנה. הוא הוביל את הקבוצה למקום העשירי, הרחק ממאבקי הירידה, ועונה אחר כך אף התקרב להעפלה לליגה הבכירה. בסך הכול אימן את הקבוצה במשך ארבע עונות מוצלחות יחסית, בהן תקעה יתד בליגת המשנה.

את משרתו הראשונה בליגה הבכירה קיבל אירורטה לקראת עונת 1988/1989, כאשר התמנה לתפקיד מאמן CD לוגרונייס. במשחק הבכורה שלו כמאמן בליגה הבכירה, הוביל את לוגרונייס לניצחון על הקבוצה בה שיחק בעברו, אתלטיקו מדריד, 1-0 בסיום. לאחר פתיחת עונה מפתיעה, שכללה שלושה ניצחונות רצופים וארבעה בחמשת מחזורי הפתיחה, נקלעה הקבוצה לרצף שלילי של 13 מחזורים רצופים ללא ניצחון. לאחר שקטעה את הרצף עם ניצחון חוץ על סביליה, הפסידה לוגרונייס 2-0 לאתלטיקו מדריד עם פתיחת הסיבוב השני, מה שהביא לפיטוריו של אירורטה.

לקראת עונת 1989/1990 התמנה אירורטה לתפקיד מאמן ריאל אוביידו מהליגה הבכירה. בעונת הבכורה שלו הוביל את הקבוצה למקום ה-11, ועונה לאחר מכן הגיע להישג הטוב ביותר שלו כמאמן הקבוצה, כאשר הוביל אותה למקום השישי בטבלה ולהשתתפות ראשונה בתולדותיה בגביע אופ"א. ההשתתפות ההיסטורית של הקבוצה במפעל הסתיימה כבר בסיבוב הראשון מול גנואה האיטלקית, לאחר שאוביידו ניצחה 1-0 בבית, אך במשחק החוץ נוצחה 3-1, כאשר את השער שהכריע את ההעפלה כבשה גנואה בדקה האחרונה. בהמשך אותה העונה התקשתה אוביידו לשחזר את יכולתה מהעונה החולפת, וסיימה שוב במקום ה-11 בטבלה. אירורטה פתח את העונה הרביעית שלו בקבוצה, אך בינואר 1993 פוטר מתפקידו בעקבות רצף של ארבעה משחקים ללא ניצחון ליגה, והסתבכותה של הקבוצה בתחתית.

אירורטה המשיך בליגה הבכירה כאשר לקראת עונת 1993/1994 התמנה לתפקיד מאמן העולה הטרייה, ראסינג סנטנדר. אירורטה הצליח להוביל את הקבוצה למקום השמיני בליגה, מרחק חמש נקודות בלבד מהעפלה למפעלים האירופיים. בתום עונה אחת בלבד, עזב אירורטה לטובת אימון הקבוצה במדיה פרש ממשחק פעיל, אתלטיק בילבאו. באותה העונה הוביל אירורטה את הקבוצה לשמינית גמר גביע אופ"א, תוך שהיא מדיחה את אנורתוסיס פמגוסטה ואת ניוקאסל יונייטד, אך נעצרת מול פארמה. בליגה התקשתה הקבוצה להפגין יכולת גבוהה, מה שהוביל להתפטרותו של אירורטה כבר בחודש מרץ ולאחר 26 מחזורים, וזאת לאחר שקבוצתו השיגה רק שני ניצחונות ב-15 משחקיה האחרונים בליגה.

לראשונה בקריירת האימון שלו ולאחר 11 עונות רצופות, פתח אירורטה את עונת 1995/1996 ללא קבוצה. בדצמבר 1995 כבר חזר למגרשי הליגה הבכירה, כאשר התמנה לתפקיד מאמן ריאל סוסיאדד במקומו של סלבדור איריארטה. כבר במשחקו הראשון בקבוצה, הוביל אירורטה את סוסיאדד לניצחון 1-0 בחוץ על ולנסיה, ועד לתום העונה הוביל את הקבוצה למקום השביעי. הוא המשיך בקבוצה לעונה אחת נוספת, בה הוביל את סוסיאדד למקום השמיני.

לקראת עונת 1997/1998 התמנה אירורטה לתפקיד מאמן סלטה ויגו (בה שיחק בין היתר חיים רביבו הישראלי). לאחר שעונה קודם לכן הייתה הקבוצה מועמדת לירידה, הפך אירורטה את הקבוצה למצליחה ואטרקטיבית. בין היתר, הוביל אירורטה את הקבוצה לניצחונות ביתיים בסיבוב השני על ברצלונה (3-1) ועל ריאל מדריד (2-1), ובסיומה של העונה הצעיד את הקבוצה למקום השישי בטבלה ולהעפלה לגביע אופ"א. בעקבות כך, זכה אירורטה בפרס דון בלון למאמן העונה בספרד.

לאחר העונה המוצלחת בסלטה, התקשה אירורטה להגיע להבנות על חוזה חדש במועדון. בשל כך, קיבל אירורטה את הצעתה של דפורטיבו לה קורוניה והתמנה לתפקיד מאמן הקבוצה לקראת עונת 1998/1999. כבר בעונת הבכורה שלו שיפר משמעותית את יכולתה של הקבוצה, שסיימה במקום ה-12 בעונה החולפת, והוביל אותה למקום השישי ולמקום בגביע אופ"א. עונה לאחר מכן רשם את הישגו הטוב ביותר כמאמן, והוביל את לה קורוניה לזכייה באליפות הראשונה בתולדות הקבוצה, תוך שהיא מקדימה את ברצלונה בחמש נקודות בראש הטבלה. בגביע אופ"א הגיעה הקבוצה עד לשמינית הגמר, שם נעצרה על ידי ארסנל. בתום העונה זכה אירורטה בפרס דון בלון למאמן העונה בפעם השנייה בתוך שלוש עונות.

לה קורוניה של אירורטה המשיכה להיות קבוצת צמרת ולהגיע להישגים מרשימים. בעונת 2000/2001 סיימה הקבוצה כסגנית האלופה, זכתה בתואר הסופר קאפ הספרדי לאחר ניצחון על אספניול, ורשמה קמפיין מוצלח בליגת האלופות. היא סיימה בראש הבית שלה בשלב הבתים הראשון והשני, ונעצרה רק ברבע הגמר על ידי לידס יונייטד. עונה לאחר מכן סיימה פעם נוספת כסגנית האלופה בספרד, אך סיימה את העונה עם תואר מקומי, גביע המלך הספרדי. לה קורוניה פגשה במשחק הגמר את ריאל מדריד באצטדיונה הביתי של ריאל, אצטדיון סנטיאגו ברנבאו, בדיוק ביום בו ציינה ריאל את יום הולדתו המאה של המועדון, וגברה עליה 2-1 בדרך לזכייה בגביע. היא רשמה עונה מוצלחת נוספת בליגת האלופות, כאשר צלחה את שלבי הבתים והודחה פעם נוספת ברבע הגמר על ידי יריבה אנגלית, מנצ'סטר יונייטד.

את עונת 2002/2003 פתחה לה קורוניה עם זכייה בסופר קאפ הספרדי לאחר ניצחון כפול על ולנסיה, האלופה המכהנת. לאחר שתי עונות כסגנית, סיימה לה קורוניה את העונה במקום השלישי בטבלה, והודחה בשלב הבתים השני של ליגת האלופות. בעונת 2003/2004 שוב סיימה הקבוצה במקום השלישי, מרחק נקודה מברצלונה הסגנית. באותה העונה בליגת האלופות, הוביל אירורטה את לה קורוניה להישג השיא שלה באירופה בכל הזמנים, שלב חצי הגמר. לאחר שהעפילה משלב הבתים, הדיחה לה קורוניה את יובנטוס בשמינית הגמר ואת מילאן ברבע הגמר, ונעצרה רק על ידי הזוכה בתום העונה, פורטו של המאמן ז'וזה מוריניו. בתום העונה זכה אירורטה בפרס דון בלון למאמן העונה, בפעם השלישית בקריירה ובפעם השנייה כמאמן לה קורוניה.

הקדנציה בת שבע העונות של אירורטה בלה קורוניה הסתיימה בתום עונת 2004/2005. לה קורוניה התקשתה לשחזר את יכולתה מהעונות החולפות והסתפקה במקום השמיני בלבד בליגה, ובהדחה בשלב הבתים בליגת האלופות כשבאמתחתה שתי נקודות בלבד. בסך הכול בשבע עונות כמאמן הקבוצה, זכה אירורטה באליפות אחת, שתי סגנויות ושתי עונות במקום השלישי. כמו כן, הוביל את הקבוצה לזכייה בגביע אחד ושני גביעי סופר קאפ, וכן הוביל אותה לחצי גמר ליגת האלופות ופעמיים לשלב רבע הגמר.

ביוני 2006, לאחר עונה מלאה מחוץ למגרשים, התמנה אירורטה לתפקיד מאמן ריאל בטיס, אך התקשה לשחזר עמה את ההצלחה בלה קורוניה. הוא פוטר מתפקידו ב-21 בדצמבר, כחצי שנה לאחר מינויו, והוחלף בלואיס פרננדס כאשר הקבוצה ממוקמת מתחת לקו האדום. מאז פיטוריו מבטיס, נקשר שמו של אירורטה למספר מועדונים, כגון בולטון וונדררס וחזרה אפשרית לסוסיאדד. לבסוף, ב-22 בינואר 2008, כשנה לאחר שעזב את בטיס, התמנה למחליפו של ויקטור פרננדס בריאל סרגוסה. לאחר שפתח עם תיקו וניצחון בשני המחזורים הראשונים שלו על הקווים, רשמה סרגוסה ארבעה הפסדי ליגה רצופים. ב-3 במרץ, לאחר ההפסד הרביעי ברציפות ולאחר כחודש וחצי בלבד כמאמן הקבוצה, התפטר אירורטה מתפקידו. היה זה תפקידו האחרון כמאמן ראשי בליגה.

ב-9 ביולי 2009 התמנה אירורטה לראשונה לתפקיד מנהל מקצועי, כאשר התמנה לתפקיד באתלטיק בילבאו. בשתי עונות תחת ניהולו רשמה הקבוצה התקדמות מקצועית, כאשר סיימה במקום השמיני בעונת 2009/2010, ובמקום השישי המוביל לגביע אופ"א בעונה לאחר מכן.

ב-11 במאי 2011 התמנה אירורטה, במקביל לתפקידו כמנהל מקצועי, לתפקיד מאמן נבחרת חבל הבסקים. כעבור חודשיים הודיע על התפטרותו משתי המשרות, ולמעשה פרש מאימון בגיל 63.

תארים

תארים כשחקן

אתלטיקו מדריד

• אליפות ספרד (2): 1969/1970, 1972/1973
• גביע המלך הספרדי: 1971/1972
• הגביע הביניבשתי: 1974

תארים כמאמן

דפורטיבו לה קורוניה

• אליפות ספרד: 1999/2000
• גביע המלך הספרדי: 2001/2002
• הסופר קאפ הספרדי (2): 2000, 2002

תארים אישיים

• פרס דון בלון למאמן העונה (3): 1997/1998, 1999/2000, 2003/2004

סטטיסטיקות

מועדונים

• בליגה הבכירה בלבד

עונה	קבוצה	ליגה	בליגה		בגביע		באירופה		אחר		סך הכול
			הופעות	שערים	הופעות	שערים	הופעות	שערים	הופעות	שערים	הופעות	שערים
1967/1968	אתלטיקו מדריד	ליגת העל הספרדית	13	0	4	1	0	0	1	0	18	1
1968/1969			27	7	2	0	0	0	2	0	31	7
1969/1970			23	1	3	0	0	0	0	0	26	1
1970/1971			27	12	7	5	8	1	0	0	42	18
1971/1972			33	8	7	2	2	1	0	0	42	11
1972/1973			30	8	2	1	4	0	0	0	36	9
1973/1974			26	6	6	1	8	0	0	0	40	7
1974/1975			29	6	7	5	4	2	2	1	42	14
1975/1976	אתלטיק בילבאו	ליגת העל הספרדית	33	8	2	0	0	0	0	0	35	8
1976/1977			32	5	7	2	11	3	0	0	50	10
1977/1978			32	5	0	0	5	0	0	0	37	5
1978/1979			33	4	0	0	2	0	0	0	35	4
1979/1980			6	0	0	0	0	0	0	0	6	0
סך הכול בקריירה			344	70	47	17	44	7	5	1	440	95

נבחרת לאומית

נבחרת ספרד
שנה	הופעות	שערים
1972	2	0
1973	2	0
1974	1	0
1975	1	0
סה"כ	6	0

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חאבייר אירורטה בוויקישיתוף

• פרופיל, באתר Transfermarkt
• פרופיל, באתר BDFutbol
• פרופיל, באתר WorldFootball.net
• פרופיל, באתר National Football Teams
• פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
• פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt