חבורת בימות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חבורת בימות
אין תמונה חופשית
מוקד פעילות ישראל
שנות פעילות 19721973
סוגה פופ
כלי נגינה גיטרה, גיטרה בס, תופים
חברת תקליטים הד ארצי
חברים
מירי אלוני
רותי בן אברהם
מישה בר-אילן
אמיר גינת
דני גרנות
פושה דברה
עוזי מאיר
אלינוער מואב
אלי מנטבר
פוריה פינגרר

חבורת בימות הוקמה בשנת 1972 לקראת העלאתו של מופע משיריה של נעמי שמר.[1]

חבורת בימות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החבורה הורכבה משלושה עשר חברים וביניהם יוצאי להקות צבאיות. בין חברי הלהקה ניתן למנות את הזמרים מירי אלוני, רותי בן אברהם, דני גרנות, עוזי מאירי, יגאל חרד ואחרים.[2]

המופע בוים על ידי צדי צרפתי וזכה להצלחה רבה.

בנוסף לשיריה המוכרים של שמר ששולבו במופע, הוצגו שירים חדשים כמו "לשיר זה כמו להיות ירדן", "ארץ להד"ם", "מר נרקיס", "שש עשרה"[3] שהפכו ללהיטים גדולים.

הלהקה התפרקה בשנת 1973.

חברי "חבורת בימות"[עריכת קוד מקור | עריכה]

איפיון המופע של "חבורת בימות"[עריכת קוד מקור | עריכה]

המופע משירי שמר, כלל את המיטב שבשיריה בתקופה שאחרי מלחמת ששת הימים. נוסף לשירים המוכרים כלל המופע גם שירים שחשפו פן מוכר פחות של שמר, עם שירים כמו "מר נרקיס" העוסק ברווק כרוני, "שיר ערש למקרים מיוחדים" שהוא שיר ערש לבתם של הורים גרושים, "אנשים יפים" העוסק במיופייפי החברה הגבוהה, ו"המכשפות" על עיתונות רכילאית.

בערב נכללו גם השירים "ארבעים" ("יצאתי תמיד עם יותר צעירים... ולבשתי ביקיני אחרי גיל עשרים") ו"אני מגדלת בעל" ("וכשאומר שאני גידלתי בעל, הם ישלחו אותי ישר לגן עדן"). שמר נמנעה מלכלול את שני האחרונים בלקטי הפזמונים הרבים שהוציאה במהלך השנים.

בין הלהיטים הגדולים ממופע זה היו "לשיר זה כמו להיות ירדן" ו"בארץ להד"ם", שניהם בביצועה של מירי אלוני.

שני שירים מהמופע הגיעו למצעד השנתי תשל"ג (1973): "מר נרקיס", שדורג במקום ה־25 ו"לשיר זה כמו להיות ירדן", שדורג במקום ה-18.

המנהלת המוזיקלית של המופע הייתה הפרופ' למוזיקה - חנה הכהן.

המעבדים של שירי המופע היו: מתי כספי, שלמה גרוניך, אלכס וייס, סטו הכהן, גיל אלדמע ופולדי שצמן.[4]

אלבום[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלבום "שירי נעמי שמר" (1972, מילים ולחנים - נעמי שמר) הוקלט על ידי חברי "חבורת בימות" .

רוב שירי האלבום עובדו על ידי מתי כספי: "לשיר זה כמו להיות ירדן", "אין ויש", "חרוזי ביניים", "בארץ להד"ם", "לא אמות כי אחיה", "מר נרקיס", "אני מגדלת בעל", "ארבעים", "שני צלמי רחוב".[5]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]