חברה בת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף חברת בת)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חברה בת, חברת בת או חברה נשלטת[1][2] היא חברה הנמצאת בבעלות או בשליטה של חברה אחרת, הנקראת חברה אם, חברת אם או חברה שלטת[3]. כאשר חברת הבת נשלטת בידי חברה ממשלתית, גם החברה הבת היא חברה ממשלתית[4]. לחברה אם שהיא חברה ציבורית תיתכן חברה בת שהיא ציבורית או פרטית, וכן לחברה אם שהיא חברה פרטית תיתכן חברה בת שהיא ציבורית או פרטית.

חברות בנות (או "חברות בת")[1] הן תופעה נפוצה בעולם העסקי, וכל התאגידים הבינלאומיים נוהגים לארגן את פעילותם בדרך זו. חברה שכל מהותה רכישת מניות בחברות אחרות ושליטה בחברות בנות, ואין לה פעילות עסקית משלה, נקראת גם חברת החזקות[5].

היחס בין חברה בת לחברת האם[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברות בנות הן ישויות משפטיות נפרדות מחברת האם[6] לעניין מיסוי, רגולציה ואחריות משפטית. מסיבה זו הן שונות מחטיבות, שהן עסקים המשולבים באופן מלא בחברה המרכזית, ואינם נבדלים ממנה מבחינה חוקית. במילים אחרות, חברה בת יכולה לתבוע ולהיתבע בנפרד מחברת האם והתחייבויותיה בדרך כלל לא תהיינה התחייבויות עבור חברת האם. עם זאת, ייתכן כי נושים של חברה בת חדלת פירעון יוכלו לקבל פסק דין נגד חברת האם אם יצליחו לחדור את מסך ההתאגדות ולהוכיח שחברת האם וחברת הבת מתנהלות בפועל כישות אחת.

הדרך הנפוצה ביותר להשגת שליטה בחברה בת היא באמצעות הבעלות על מניות בחברה הבת על ידי חברת האם. מניות אלו נותנות לחברת האם את הקולות הדרושים כדי לקבוע את הרכב הדירקטוריון של החברה הבת, וכך לממש את השליטה. הדבר מעלה את ההנחה הרווחת כי 50% מהמניות בתוספת מניה אחת מהווה בעלות מספקת כדי ליצור שליטה בחברה בת[2]. עם זאת, ישנן דרכים אחרות שיכולות להביא לשליטה על חברה בת (למשל באמצעות החזקת מניות שליטה או מניית זהב), והכללים המדויקים לגבי איזו שליטה נחוצה ואיך היא יכולה להיות מושגת עשויים להיות מורכבים, ותלויים גם בחוקי המדינות השונות. לחברה בת עצמה יכולות להיות חברות בנות, ולאלה, בתורן, יכולות להיות חברות בנות משלהן (ראו דוגמאות להלן). מערך של חברות הכולל חברה אם יחד עם כל חברות הבנות שלה יחד נקרא "קבוצה"[7], ושרשרת של חברות בנות קרויה "פירמידה".

חברת האם לא צריכה להיות גדולה יותר או ישות "חזקה יותר" מהחברה הבת; חברת האם יכולה להיות קטנה יותר מחברת הבת. לעומת זאת, חברת האם יכולה להיות גדולה יותר מכל החברות הבנות שלה או מכמה מהן (אם יש לה יותר מאחת), כיוון שמערכת היחסים בין החברות מוגדרת לפי שליטה במניות בעלות, ולא לפי מספר העובדים או היקף הפעילות.

חברת האם וחברת הבת לא מוכרחות לפעול באותם מקומות, או לפעול באותם תחומים. עם זאת, לעתים לא רק שהן פועלות באותו התחום אלא שהן אף עשויות להיות מתחרות באותו שוק, דבר שקורה לעתים קרובות בעת השתלטות עוינת או בעת מיזוג מרצון. כמו כן, משום שחברת האם וחברת הבת הן ישויות נפרדות, ייתכן שאחת מהן תהיה מעורבת בהליכים משפטיים, פשיטת רגל, עבריינות מס, כתב אישום, או תחת חקירה, ואילו האחרת לא.

כאשר חברה אם מוכרת את אחזקותיה בחברה בת, מתנתק הקשר אם-בת ביניהן.

מגבלות חוקיות על יחסים בין חברה בת לחברה אם[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף היותה של חברה בת ישות משפטית נפרדת מחברת האם, חוק החברות הישראלי קובע מספר מגבלות וכללים לגבי היחסים בין החברות. כך למשל מוגבלת חברה בת ברכישת מניותיה של חברת האם לאותו שיעור שבו החברה האם רשאית לרכוש את מניותיה שלה ולבטלן[8], וכן יכול בעל מניה שבבעלותו 10% ומעלה מזכות ההצבעה בחברה האם לקבל לידיו מידע על סך התשלומים שקיבלו חברי הדירקטוריון בחברה האם כולל הסכומים שקיבלו בגין היותם נושאי משרה בחברה בת[9].

כמו כן לחברה בת המחזיקה במניות בחברת האם אין זכות הצבעה בגין מניות אלו[10].

דוגמאות לחברות-בנות במשק הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 צירופי שמות וראשי תיבות, באתר האקדמיה ללשון העברית
  2. ^ 2.0 2.1 חוק ניירות ערך, סעיף 1 (הגדרות), "חברה-בת"
    חברה בת, חברה נשלטת, מילון אתר "מעות"
  3. ^ חברה אם, חברה שלטת, מילון אתר "מעות"
  4. ^ חברה בת ממשלתית, מילון אתר "מעות"
  5. ^ חברה לאחזקות, לקסיקון לכלכלה, באתר ynet
  6. ^ יסודות החשבונאות ודיווח פיננסי, יחידות 12-9, כרך 3, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, עמוד 280: "כאשר מתקיימים התנאים הנדרשים לשליטה, ניתן לראות בקבוצת החברות, הכוללת את חברת האם ואת כל החברות הבנות שבשליטתה, ישות כלכלית אחת, על אף שכל אחת מהחברות היא ישות משפטית נפרדת."
  7. ^ קבוצה (ארגון וניהול עסקים), מילון אתר "מעות"
  8. ^ חוק החברות, 309 (א), מתוך ויקיטקסט
  9. ^ חוק החברות, 186 (א), מתוך ויקיטקסט
  10. ^ חוק החברות, 309 (ב), מתוך ויקיטקסט