חברת הזנק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "סטארטאפ" מפנה לכאן. לערך העוסק בלהקה בשם זה, ראו סטארטאפ (להקה).

חברת הזנק או חברת סטארט אפאנגלית: Startup Company) היא חברה שנוסדה זה מכבר, במטרה לפתח מוצר או רעיון ייחודיים, לרוב בתחום ההייטק. חברה מפסיקה להיות חברת הזנק כאשר היא נמכרת לחברה מבוססת או מתבססת בעצמה והופכת לחברה רווחית, בדרך כלל ציבורית.

חברות הזנק ממומנות לרוב על ידי קרנות הון סיכון, חממות טכנולוגיות או משקיעים פרטיים (אנג'לים), כשההון הראשוני משמש להקמת החברה, גיוס עובדים, פיתוח מוצרים או שירותים, ומכירתם.

מכיוון שההון ההתחלתי מגויס לפני שהחברה רווחית, ההשקעה בחברת הזנק נחשבת להשקעה בסיכון גבוה. רוב חברות ההזנק נסגרות ללא הגעה למימוש רווחים. מתוך הנותרות, חלק מגיעות להצלחה עיסקית סבירה או טובה אולם חלק מגיעות להצלחה פיננסית עצומה ומצליחות לענות על הציפיות הרבות אותם שואפים המייסדים והמשקיעים לקיים. מבחינת קרנות הסיכון נקרא מודל זה מודל ההום ראן שבו רק אחת מבין מספר החברות בפורטפוליו של הקרן תצליח לייצר רווח מספיק גדול על מנת לכסות על ההפסדים בהשקעות שלא זכו למימוש רווחים (אקזיט).

בשנות ה-90 של המאה ה-20 קמו מספר רב של חברות הזנק בתחום ההיי טק ברחבי העולם, שעסקו בעיקר במיזמים הקשורים באינטרנט. רבים מהיזמים, ובכללם ישראלים רבים, הצליחו לנצל את הגאות בבורסת הנאסדאק בארצות הברית ולהנפיק את החברות האלו במחירים גבוהים, בלא שהציגו מודל עסקי מוכח ובלא שרשמו רווחים ואפילו הכנסות משמעותיות. דוגמה טובה לחברה כזו היא חברת מיראביליס עם תוכנת המסרים המידיים ICQ שנמכרה לענקית התוכנה AOL ב-407 מיליון דולר.

עם זאת, תחילת המאה ה-21 שמה קץ לגאות, במה שכונה התפוצצות בועת הדוט-קום. עקב כך הוצף השוק בעולם ובישראל במובטלי הייטק רבים, שנפלטו מחברות הזנק שנסגרו או הצטמצמו. חברות מסוימות כגון eBay ואמזון הצליחו לשרוד למרות הקשיים ושמרו על רווחיות גם בתקופה קשה זו לתעשיית האינטרנט. החל משנת 2003 החלה התעשייה להתאושש, אך מחירי החברות לא הגיעו עוד לשיאים שקדמו להתפוצצות הבועה.

נכון לשנת 2009 היו בישראל למעלה מ-3850 חברות הזנק, שבהן מועסקים כ-70 אלף עובדים[1], ומתוכן ב-2014 כ-164 חברות עם הכנסות של מעל 25 מיליון דולר ומעל 50 עובדים כל אחת‏[2]. התחומים העיקריים הינם תוכנה, אינטרנט, מדיה, אלקטרוניקה, טכנולוגיה צבאית, ביוטכנולוגיה, מכשור רפואי וקלינטק. רוב החברות שוכנות באזור שמכונה בהומור "סיליקון ואדי".

בישראל קיימים מנגנונים שונים לתמיכה בפעילות מחקר ופיתוח של חברות הזנק, רוב מנגנונים אלו מופעלים על ידי לשכת המדען הראשי של משרד התמ"ת וביניהם:

בנוסף, השקעה בחברות הזנק זוכה לתמריץ מס במסגרת "חוק האנג'לים".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דן סינור ושאול זינגר, מדינת הסטארט-אפ: מנוע הצמיחה הכלכלי של ישראל, מאנגלית: יהודה בן-מוחא, זמורה ביתן ומטר, ת"א, תשע"א 2011.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]