חברת קו צינור אירופה אסיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חברת קו צינור אירופה אסיה בע"מ
סמליל חברת קצא"א
נתונים כלליים
סוג חברה ממשלתית[1]
תאריך הקמה 2017
מיקום המטה אשקלון
בעלות ישראל
ענפי תעשייה נפט
 
www.eapc.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חברת קו צינור אירופה אסיה בע"מ (קצא”א) היא חברה ממשלתית אשר עוסקת בתחום הנפט והגז. החברה הוקמה לאחר פקיעת שטר זיכיון של חברת קו צינור אילת אשקלון.[2]

ב־2017 נחקק חוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל, המעגן את המשך פעילות המתקנים.[1] על פי החוק, הפעילות הקודמת תועבר לחברה בבעלות המדינה.

פעילות עסקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת קו צינור אירופה אסיה אחראית על תפעול קווי צינור והמסופים בנמלי הנפט באילת ובאשקלון ועל חוות המכלים בהם. לצד אספקת שירותי הולכה ואחסון נפט גולמי, מספקת קצא"א שירותי תשתית בתחומים כמו גז פחמימני מעובה (גפ"מ), מוצרי דלק, גז טבעי ופחם.

מערכת האספקה והשינוע של קצא"א כוללת שני נמלי נפט, באשקלון ובאילת, 4 קווי דלק ויכולת אחסון כוללת של יותר מ-3.6 מיליון מטרים מעוקבים (כ־23 מיליון חביות) לנפט גולמי ומוצרי דלק. יכולת אחסון הנפט גולמי עומדת על 1.9 מיליון מטרים מעוקבים במסוף באשקלון ועל 1.3 מיליון מטרים מעוקבים במסוף באילת.[3] יכולת האחסון למוצרי דלק עומדת על 0.4 מיליון מטרים מעוקבים. בנוסף, מתפעלת החברה חוות אחסון לגפ"מ בנפח של כ-16 אלף מטרים מעוקבים למילוי גלילי גז מטלטלים (בלונים).

בסוף העשור השני של המאה ה-21 הורחבה יכולת האחסון של מוצרי דלק וננקטות פעולות להגדלת יכולת האחסון של נפט גולמי במסופי האחסון באשקלון ובאילת. בין היתר פועלת קצא"א להרחבת יכולת ההזרמה של הנפט הגולמי באמצעות חיבור מטענים גולמיים מנמלי הים השחור, הים הכספי ומפרץ ארצות הברית ללקוחות באסיה.[3] הרחבת הפעילות מתבצעת על רקע החיפוש אחר חלופות לשינוע הנפט הגולמי ושינוי מגמות עולמי של תנועות הדלק, עקב הביקושים הגוברים בחצי הכדור המזרחי ובעיקר בהודו וסין.

בשנת 2019 חתמה קצא"א עם חברת EMG על חוזה שיאפשר להזרים גז טבעי ממערכת ההולכה הישראלית למצרים.[4][5] בתחילת שנת 2020 החלה הזרמת גז טבעי מישראל למצרים, דרך מסוף הגז הטבעי של קצא"א.[6]

מזכר הבנות לשינוע נפט בין ים סוף לים התיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2020 חתמה החברה על מזכר הבנות מחייב (MoU) להפעלת גשר יבשתי בין אילת לאשקלון באמצעות קו צינור אילת-אשקלון לשינוע ואחסון נפט מוצריו מאיחוד האמירויות הערביות ושווקים אחרים ללקוחות באגן הים התיכון ובמזרח הרחוק.[7][8] - Med Red Med. במהלך 2021 הזרימו מיכליות ענק שעגנו במסוף הנפט באילת נפט אמירתי לצינור אילת-אשקלון בדרכו לאירופה.[9] על ההסכם במסגרת זאת נמתחה ביקורת בשל הסיכונים הסביבתיים שבו.[10] מי שהיו שרי איכות הסביבה, החוץ והאנרגיה של ישראל באותה עת אמרו כי מזכר ההבנות נחתם בלי התייעצות איתם.[11]

בעניין זה אף הוגשה חוות דעת מומחים בהזמנת הארגון צלול. בין השאר מונים המומחים בחוות הדעת סיכונים הנובעים מגישה של המכליות למזח באילת ובאשקלון כתוצאה מעליה על החוף, התנגשויות ותקלות, סיכונים בהליך הפריקה והטעינה בשל נזילות ודליפות וסיכונים הקשורים לתהליכי ההתארגנות של הנמלים. מסקנות והמלצות הדו"ח קובעות בין השאר כי "התעבורה הצפויה בנמלי אילת ואשקלון של עשרות מיליוני טון דלק גולמי (--) טומן בחיקו סיכונים סביבתיים רבים.".[12]

מתקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קו הצינור המרכזי (קו אילת אשקלון) הוא קו בקוטר 42 אינץ' ובאורך 254 קילומטר. לאורך הקו שלוש תחנות דחף להעברת נפט גולמי מים סוף לים התיכון בעלות יכולת פוטנציאלית להעברת כ־30 מיליוני טונות נפט גולמי בשנה, ושתי תחנות דחף המאפשרות הזרמה בכיוון ההפוך להעברת נפט מהים התיכון לים סוף ביכולת של כ־30 מיליוני טונות בשנה גם כן. ההזרמה בכיוון ההפוך משמשת להובלת דלק שמקורו מרוסיה, הקווקז, והרפובליקות המרכז אסיאתיות לשווקים המתעוררים של מזרח אסיה.
  • קו אשקלון-חיפה (בתי זיקוק לנפט) בקוטר 16–18 אינץ' ובאורך 197 קילומטר, היכול להעביר 6 מיליון טון דלק גולמי בשנה.
  • קו אשקלון-אשדוד (בית זיקוק אשדוד) בקוטר 16–18 אינץ' ובאורך 36 קילומטר, בעל ספיקה מרבית של 7 מיליון טון דלק גולמי בשנה.
  • חלק מקו אילת-חיפה הישן בקוטר 16 אינץ' ששימש בעבר להעברת דלק גולמי, כיום משמש להעברת מוצרי דלק מהים התיכון לים סוף ובחזרה.
  • נמל הנפט באילת מכיל שני מזחים:
    • מזח 1 יכול לקלוט מכליות במעמס של עד 100 אלף טון, בעל יכולת פריקה של עד 10 אלף מטר מעוקב בשעה. מזח זה אינו פעיל.[13]
    • מזח 2 יכול לקלוט מכליות במעמס של עד 500 אלף טון, בעל יכולת פריקה של עד 20 אלף מטר מעוקב בשעה וטעינה של 10 אלף מטר מעוקב בשעה.
  • נמל הנפט באשקלון כולל 5 מקשרים הנמצאים בלב ים, בעומק המאפשר לקלוט מכליות בגדלים שונים:
  • מכלי אחסון באשקלון: 35 מכלים בנפח כולל של 2.3 מיליון מטרים מעוקבים.
  • מכלי אחסון בחוף אילת: 7 מכלים בנפח כולל של 210 אלף מטרים מעוקבים. מכלי האחסון בחוף מקושרים לאתר רמת יותם.
  • אתר רמת יותם (מספר קילומטרים מערבית לאילת)- 16 מכלי אחסון בנפח כולל של 1.2 מיליון מטרים מעוקבים.

הנהלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2019 בחר דירקטוריון החברה בראשות היו"ר ארז חלפון, באל"ם (מיל.) איציק לוי לתפקיד המנכ"ל.[14]

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

כ-230 מדענים מתחומים שונים חתמו על מכתב הדורש לעצור את התוכניות לחידוש פעילות קצא"א ולמנוע את הפיכת אילת ואשקלון לנמלי נפט וגז.[15]

ב-30 לאוטובר 2020 הושבת מתקן ההתפלה לאחר דליפה של נפט בנמל קצא"א באשקלון.[16]

ב-27 בנובמבר 2020 ראש עיריית אשקלון החליט להגיש תלונה פלילית למשטרה נגד חברת קצא"א על אחריותה הישירה למטרדי הריח הקשים[17]

ב-4 בינואר 2021 התפרסם תחקיר של כאן 11 על ניסיון של קצא"א להסתיר דליפה של חומרים מסוכנים באשקלון.[18]

ב-30 באוגוסט 2021 אירעה דליפת דלק מקו קצא"א בחוף אשקלון. בעקבותיה פינה המשרד להגנת הסביבה 800 טון של קרקע שזוהמה בדלק, ופתח בחקירה פלילית של האירוע.[19]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 ועדת הכספים אישרה: לפני תום הזיכיון של קצא"א, תוקם קצא"א ב' שתמשיך את הפעילות בתחום הולכה ואחסון נפט, אתר הכנסת, 6 במרץ 2017
  2. ^ צבי זרחיה, הממשלה: קצא"א תמשיך לפעול בבעלות ממשלתית - החוף הצפוני באילת יוחזר לציבור, דה מרקר, 6 במרץ 2017
  3. ^ 1 2 Israeli pipeline could boost Europe-Asia crude supply options , S&P Global,‏ 20 ביולי 2019
  4. ^ ליאור גוטמן, הוסר המכשול האחרון ליצוא גז למצרים, ynet, ‏8 בספטמבר 2019
  5. ^ ערן עזרן, קצא"א ו-EMG חתמו על הסכם לשימוש במתקן ליצוא הגז למצרים, דה מרקר, 9 בספטמבר 2019
  6. ^ נועם בראל, יום חג לשותפות לוויתן: החלה הזרמת הגז הטבעי מישראל למצרים, ביז פורטל, 5 בינואר 2020
  7. ^ עמירם ברקת,היסטוריה: מסדרון נפט חדש יחבר את איחוד האמירויות וסעודיה עד לאירופה דרך אילת, גלובס, 20 באוקטובר 2020
  8. ^ ליאור גוטמן, קצא"א חתמה על הסכם לשינוע נפט מאיחוד האמירויות לישראל, באתר כלכליסט, 20 באוקטובר 2020
  9. ^ זמן אמת עונה 5 | עסקת הביש - העסקה החשאית מאחורי הסכמי השלום עם האמירויות, בערוץ יוטיוב של כאן 11
  10. ^ זמן אמת עונה 5 | עסקת הביש - העסקה החשאית מאחורי הסכמי השלום עם האמירויות, בערוץ יוטיוב של כאן 11
    ענת רואה, ארגוני סביבה לממשלה: לבטל מיידית את הסכם קצא"א לשינוע נפט מהאמירויות, באתר כלכליסט, 14 ביוני 2021
  11. ^ התוכנית זמן אמת ב-כאן 11, עסקת הביש
  12. ^ הסכם MED RED חוות דעת מומחים בנושא מניעת זיהום הים מרץ 2021
  13. ^ היסטוריה באילת – חוף קצא"א חוזר לציבור, אתר עיריית אילת, 4 ביולי 2017
  14. ^ איציק לוי מונה למנכ"ל קצא"א, גלובס, 16 באוקטובר 2019
  15. ^ מכתב המדענים נגד קצא"א
  16. ^ שני אשכנזי, ‏כ-3 ק"מ מהחוף: אירוע דליפת נפט בנמל קצא"א באשקלון, באתר גלובס, 30 באוקטובר 2020
  17. ^ גדי גולן "לאחר האירוע הסביבתי: תלונה נגד קצא"א", ישראל היום, 27 בנובמבר 2021
  18. ^ יפעת גליק, "הקולות מאירוע הדליפה והמסמך שהוסתר: מה קורה בקצא"א?", כאן - תאגיד השידור הישראלי, 4 בינואר 2021
  19. ^ דלק דלף מצינור של קצא"א ליד אשקלון: "אירוע חמור מאוד", ynet, ‏30.8.21