חברת 2000-ואט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חברת 2000-ואט היא חזון סביבתי, אשר הוצג לראשונה בשנת 1998 על ידי המכון הטכנולוגי של ציריך (ETH ציריך). החזון מציג את אזרח העולם הראשון הממוצע, מפחית את כלל צריכת האנרגיה הראשונית הממוצעת ללא יותר מ-2,000 ואט (כלומר, 2 ואט-שעה לשעה או 48 ואט-שעה ליום) עד שנת 2050, מבלי להוריד את רמת החיים שלו.

המושג מתייחס לא רק לשימוש אישי או לשימוש ביתי באנרגיה, אלא לשימוש עבור החברה כולה, כולל אנרגיה גלומה, לחלק לכמות האוכלוסייה.

אלפיים ואט הם בערך הממוצע הנוכחי של שיעור צריכת האנרגיה הראשונית בעולם כיום. זאת בהשוואה לממוצע של כ-6,000-ואט במערב אירופה, 12,000-ואט בארצות הברית,[1] 1,500-ואט בסין, 1,000-ואט בהודו, 500-ואט בדרום אפריקה ורק 300-ואט בבנגלדש.[2] שווייץ עצמה, שמשתמשת כיום בכ-5,000-ואט בממוצע, הייתה בעבר חברה של 2000-ואט בשנות ה-60.

עוד עולה הציפייה כי השימוש בדלקים מבוססי פחמן יופחת בסופו של דבר לפחות מ-500 ואט לאדם בתוך 50 עד 100 שנים.

החזון התפתח כתגובה לחששות בנוגע לשינויי אקלים, אבטחת אנרגיה, וזמינות עתידית של אספקת אנרגיה. הוא נתמך על ידי המשרד הפדרלי השווייצרי לאנרגיה,[3] אגודת האדריכלים והמהנדסים השווייצרי, וגופים אחרים.

שימוש באנרגיה כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלוקת צריכת האנרגיה הממוצעת של 5.1kW על ידי אדם שווייצרי החל מיולי 2008:

  • 1500 ואט עבור מגורים ומשרדים (כולל חימום ומים חמים )
  • 1100 ואט לאוכל ולמוצרי יוקרה (כולל הובלה עד לנקודת המכירה )
  • 600 ואט לחשמל
  • 500 ואט לנסיעה ברכב
  • 250 ואט לטיסות
  • 150 ואט לתחבורה ציבורית
  • 900 ואט לתשתיות ציבוריות
מדינה שימוש שוטף (kW) יעד קבוע (kW)
ארצות הברית 12[2] ?
הודו 1[2] לא
סין 1.5[2] לא
שווייץ 5[2] לא
אירופה 6[2] לא
שווייץ (ציריך) 5[4] 2 עד 2050[4]
שווייץ (בזל) 5[5] 2 עד לשנת ?

משמעויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקרים בשווייץ מאמינים כי חזון זה הוא בר השגה, למרות גידול צפוי של 65% בצמיחה הכלכלית עד לשנת 2050, על ידי שימוש בטכנולוגיות וטכניקות חדשות שהן חסכוניות מבחינת פליטת פחמן.[6]

יש לצפות כי השגת המטרת של חברה בת 2000-ואט תחייב, בין השאר, השקעה מחודשת בנכסי ההון של המדינה; שינוי במצבת הדיור של המדינה כדי להעלות את רמת הבניה, לכזו בסטנדרט בניה חסכונית באנרגיה; שיפורים משמעותיים ביעילות תחבורה יבשתית, תעופה ושימוש בחומרים עתירי אנרגיה; השקה אפשרית של רכבות ריחוף מגנטי; שימוש במקורות אנרגיה מתחדשת, מערכות חימום מחוזי, microgeneration וטכנולוגיות נוספות הקשורות; ומיקוד מחדש למחקר בתחומי העדיפות חדשים.

כתוצאה ממאמצי המחקר והפיתוח המתקדמים הדרושים, יש לקוות כי שווייץ תהפוך למנהיגה בטכנולוגיות המדוברות. כמו כן, לרעיון יש גיבוי רב של הממשלה, מחשש לשינויי אקלים.

אזור הפיילוט של בזל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הושק בשנת 2001 וממוקם באזור המטרופולין של בזל, "אזור הפיילוט של בזל" אשר שואף לפתח ולמסחור חלק מהטכנולוגיות המדוברות. הפיילוט הוא שותפות בין התעשייה, האוניברסיטאות, מכוני המחקר והרשויות, מתואמת על ידי נובאטלאנטיס. ההשתתפות אינה מוגבלת לארגונים מקומיים. העיר ציריך הצטרפה לפרויקט ב -2005 והקנטון של ז'נבה הכריזו על התעניינותם ב -2008.

הפרויקטים שבביצוע, בתוך אזור הפיילוט, כוללים מבני הדגמה שנבנו על פי תקן MINERGIE או Passivhaus, החשמל מופק ממקורות אנרגיה מתחדשת, וכלי רכב מונעים באמצעות גז טבעי, מימן וביוגז. המטרה היא ליישם את המחקר, לחפש שיפורים מתמשכים ולהעביר את ההתקדמות לכל הגורמים המעורבים, כולל הציבור.

בניין המגורים החכם בפריבורג[עריכת קוד מקור | עריכה]

"המעבדה החכמה והחיה", שבסיסה בפריבורג, מאחדת מחדש מחקרים של בית הספר להנדסה ואדריכלות של פריבורג, אוניברסיטת פריבורג והמכון הפדרלי של לוזאן לטכנולוגיה (EPFL).[7] יחד, הם מתכננים את בניין המגורים החכם,[8] אשר יהיה גם מבנה בר - קיימא ומבנה מתפתח שההקמה שלו תתרחש ב-2020. בית זה ישמש מקום לפעילות של כ-100 חוקרים, הוא יציע מעבדות, משרדים, חדרי ישיבות וכמה דירות ניסיוניות. בהקשר רב-שימושי זה, המבנה יהפוך למתחם ניסויים כשלעצמו, ומטרתו למצוא פתרונות לצריכת אנרגיה ולפליטת גזי החממה שנוצרים בו.

בנייה זה הוא מחקר המקרה הראשון של הקבוצה, והוקמו קבוצות מחקרים כדי לסייע לעמוד ביעדים השאפתניים של המעבדה: הגבלת הצריכה והפליטה שלה בהתאם לערכים שנקבעו לשנת 2050 על ידי חזון החברה בשנת 2000, תוך התחשבות בכל מחזור החיים של לקוחותיו. מטרות אלה ייענו עד ל-2021, כלומר, כמעט 30 שנה לפני המועד האחרון של חזון חברת 2000-ואט.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות והפניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Smarter Living". 2000 watt society. אורכב מ-המקור ב-27 September 2007. 
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 Elizabeth Kolbert (Journalist). "The Island in the Wind". The New Yorker. ארכיון ארכיון מהמקור מ-19 December 2008. בדיקה אחרונה ב-23 בדצמבר 2008. 
  3. ^ "Federal government energy research". 16 בינואר 2008. אורכב מ-המקור ב-24 February 2009. בדיקה אחרונה ב-17 בינואר 2008. 
  4. ^ 4.0 4.1 Dr. E. Ledergerber, Dr. André Kuy. "Ergänzung der Gemeindeordnung, Verankerung der Nachhaltigkeit und der 2000 Watt Gessellschaft". City of Zurich. "zurich_2000W". בדיקה אחרונה ב-23 בדצמבר 2008. 
  5. ^ Prof. Armin Binz; Werner Müller; Dr. Dominik Keller; Roland Stulz. "The Basel pilot region of the 2K Watt Sciety". State of Basel. אורכב מ-המקור ב-11 January 2009. בדיקה אחרונה ב-23 בדצמבר 2008. 
  6. ^ Jochem (2004). "Steps towards a sustainable development. A white book for R & D of energy-efficient technologies". ETH Zurich. אורכב מ-המקור ב-12 March 2012. בדיקה אחרונה ב-10 בספטמבר 2010. 
  7. ^ "smart living lab research groups". 
  8. ^ "Smart living Building". 

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]