חגיגות שנת ה-20 למדינת ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חגיגות שנת העשרים למדינת ישראל היו שורת אירועים, חגיגות וטקסים שנערכו בישראל במהלך שנת תשכ"ח-1968/תשכ"ט-1969, שהוכרזה כ"שנת העשרים", במלאת עשרים שנים למדינה. חגיגות שנת העשרים תוכננו ולוו על ידי ועדת שרים לחגיגות שנת העשרים שבראשה עמד ראש הממשלה לוי אשכול ולצידה ועדה בין-משרדית לתכנון וארגון חגיגות שנות העשרים, בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה יעקב הרצוג.

הרקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות מלחמת ששת הימים ותוצאותיה, העניין הגובר במדינת ישראל ובירושלים המאוחדת בקרב יהדות התפוצות הביא להחלטה על הקדמת מועד פתיחת חגיגות שנת העשרים לתקופת חול המועד סוכות תשכ"ח, אחד ממועדי שלוש הרגלים.

ב-22 באוקטובר 1967 הכריז נשיא המדינה זלמן שזר על פתיחת חגיגות שנת העשרים למדינת ישראל בטקס מיוחד לרגל המאורע במעמד ראשי רשויות המדינה, הרבנים הראשיים לישראל ונשיא ההסתדרות הציונית העולמית. בדבריו בטקס זה אמר הנשיא שזר: "יש לי עתה, בעיצומה של השנה המיוחדת הזאת, הזכות הגדולה לפתוח בזה בבית הנשיא בירושלים השלמה, עיר הקודש והמלוכה, את החגיגות של שנת העשרים לתקומת מדינת ישראל המחודשת, שתמשכנה כל שנת תשכ"ח, ובמרכזן תהיינה החגיגות של יום העצמאות העשרים הבא עלינו לטובה. תהא השנה הזאת קודש בארצנו ובכל תפוצות הגולה להאדרתו ולהעמקתו ולהמחשתו של הקשר החי השורר בין עם ישראל בכל מקומות פזוריו ובין מולדתו הנצחית".

באותו היום נשא ראש הממשלה לוי אשכול נאום לאומה בקול ישראל ובו אמר כי חגיגות שנת העשרים נפתחות "בסימן עלייה לרגל לירושלים המאוחדת של יהודי ישראל ויהודים מן התפוצות".

הרכב ועדת השרים לחגיגות שנת העשרים: ראש הממשלה לוי אשכול (יושב ראש), שר החוץ אבא אבן, שר החינוך והתרבות זלמן ארן, השר מנחם בגין, שר הסעד יוסף בורג, השר ישראל ברזילי, השר ישראל גלילי, שר הדתות זרח ורהפטיג, שר הדואר ישראל ישעיהו, שר הפיתוח משה קול ושר המשטרה אליהו ששון. ראש הממשלה אשכול נפטר זמן קצר לפני סיום שנת החגיגות, בפברואר 1969.

הרכב הוועדה הבין-משרדית לתכנון וארגון חגיגות העשרים: מנכ"ל משרד ראש הממשלה יעקב הרצוג (יושב ראש), מנהל מרכז ההסברה יהודה אילן, מנכ"ל משרד התיירות מאיר דה-שליט, אלוף שמואל איל, אפרים בן-ארצי, ראש אגף התקציבים משה זנדברג, אלוף יצחק חופי, מנהל רשות הגנים יעקב ינאי, יושב ראש רשות השידור חיים יחיל, נציג משרד הביטחון ישראל עמיר, נציג משרד התיירות א.צ. פרופס, ראש עיריית ירושלים טדי קולק, סמנכ"ל משרד ראש הממשלה עמיאור קמיר, מנכ"ל הסוכנות היהודית משה ריבלין, סמנכ"ל משרד הפנים מאיר שוחטמן, נציג משרד החוץ דוד שאלתיאל, נציג משרד החוץ מרדכי שניאורסון ונציגי מרכז ההסברה משה גור ויאיר גלבוע. חבר הוועדה דוד שאלתיאל נפטר בפברואר 1969.

אירועי שנת העשרים נחתמו בערב יום העצמאות ה-21, בעצרת יום הזיכרון לחללי צה"ל.

האירועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

החגיגות צוינו במגוון דרכים, ובהן אירועים פומביים שבהם נטלו חלק מוסדות המדינה ונכבדיה.

פיתוח ירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר ירושלים הייתה לציר המרכזי של אירועי השנה וחגיגות העשרים נפתחו בשמחת תורה תשכ"ז, עם קיומן בפעם הראשונה של הקפות ברחבת מגדל דוד בתחומי העיר העתיקה של ירושלים.

במהלך השנה נערכו יוזמות פיתוח ושיקום של האתרים הקדושים: שחזור ושיקום בית הקברות היהודי העתיק בהר הזיתים ושיקום הרובע היהודי. במזרח ירושלים החלה תנופת פיתוח עם הקמת שכונת רמות אשכול ועם שיקום מבנים בהר הצופים במתחמי האוניברסיטה העברית ובית החולים הדסה.

בשנה הראשונה לציון יום ירושלים, בכ"ח באייר תשכ"ח, נחנכו ברחבי העיר רחובות וכיכרות על שם יחידות צה"ל שהשתתפו בהגנה ובלחימה על העיר במלחמת העצמאות ובמלחמת ששת הימים: חטיבת הצנחנים, חטיבת ירושלים וחטיבת הראל. באותו היום הוענקה לראש הממשלה לוי אשכול אזרחות כבוד של העיר.

חנוכת בית הכנסת הרמב"ן[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בית כנסת הרמב"ן

אירוע הפתיחה של שנת העשרים התקיים במעמד חנוכתו מחדש של בית הכנסת הרמב"ן שבעיר העתיקה של ירושלים, לציון מלאות 700 שנים לעלייתו של הרמב"ן לארץ ישראל. האירוע נועד לסמל את איחודה מחדש של העיר ירושלים בעקבות מלחמת ששת הימים ונערך בהשתתפות נשיא המדינה זלמן שזר.

מצעד יום העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המצעד נערך בירושלים, לראשונה כמצעד צבאי מלא. ברחובות העיר התאספו כ-500 אלף איש.[1]

קביעת עיטור על"ה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עיטור לוחמי המדינה

לכבוד שנת העשרים למדינה קיבלה ממשלת ישראל החלטה על הענקת עיטור חדש עבור חברי הארגונים והמחתרות שפעלו לתקומת המדינה מימי האימפריה העות'מאנית והקמת ארגון השומר. עיטור על"ה הוענק לראשונה על ידי נשיא המדינה שזר בנובמבר 1968, לבני משפחותיהם של חללי המערכות ובהם צנחני היישוב, הרוגי מלכות ואחרים. במעמד זה השתתפו גם ותיקי השומר.

תערוכת צה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגני התערוכה בתל אביב קיים צה"ל תערוכה להצגת התפתחות הצבא והתעשיות הביטחוניות מימי הקמת המדינה. בתערוכה ביקרו למעלה ממיליון איש.

כינוסי חטיבות תש"ח[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרבות כנס מח"ל, כנס גולי המחתרות, כנס ארגון החיילים המשוחררים היהודיים בארצות הברית, עצרת הגדודים העבריים.

חנוכת בית השומר[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בית השומר

אירועי יום העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום ה' באייר תשכ"ח ציינה הכנסת את יום העצמאות העשרים למדינה בכינוס מליאה מיוחד בו ניתנה זכות הדיבור לנואם יחיד - ראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון.


כינוסים בינלאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנה זו אירעו בין היתר: כינוס עולמי של בתי כנסת אשכנזיים וספרדיים, הוועידה הכלכלית, ועידת המנהיגים הכלל יהודית, ועידת הדסה, ועידת האיגוד העולמי ליהדות מתקדמת, אירוח אולימפיאדת הנכים.

תערוכות אמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוזמות מקומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חנוכת אנדרטת זיכרון בנגב[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אנדרטת חטיבת הנגב

ראש הממשלה גולדה מאיר חתמה את אירועי שנת העשרים בטקס חנוכת אנדרטת הזיכרון בנגב, בעצרת שהתקיימה ערב יום הזיכרון לחללי צה"ל בג' באייר תשכ"ט.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מערכת וואלה! NEWS‏, כך ראינו: המצעד הצבאי הענק אחרי מלחמת ששת הימים, באתר וואלה!‏, 21 בדצמבר 2012