חגית גינזבורג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חגית גינזבורג
גינזבורג ב-2021
גינזבורג ב-2021
לידה 30 במאי 1982 (בת 41)
באר שבע, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים גבעתיים עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה סל"ה - הסטודיו לאמנויות התיאטרון מיסודו של יורם לוינשטיין עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק עיתונאית, סטנדאפיסטית
www.hagitginzburg.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חגית גינזבורג (נולדה ב-30 במאי 1982) היא עורכת עיתונות, עיתונאית וסטנדאפיסטית ישראלית, עורכת וכתבת בעיתון "הארץ". גינזבורג מזוהה כסטנדאפיסטית העוסקת בחיי הרווקות המאוחרת[1], בהתמודדות עם דיכאון, חרדה ודימוי גוף[2][3]. הקימה את ליין הסטנדאפיסטיות "נשי ותהני" ואת מועדון הסטנדאפיסטיות של צוותא. ערכה מגזינים ועיתונים שונים, בהם: "פנאי פלוס", "ידיעות אמריקה", "את" ו"מנטה".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גינזבורג נולדה וגדלה בבאר שבע לאב רואה חשבון ולאם מנהלת חשבונות שעלו לישראל מארגנטינה. למדה קולנוע במקיף א' בבאר שבע. בשנת 1996 התקבלה לצוות כתבי הנוער של העיתון "מעריב לנוער" ושימשה ככתבת נוער עד שהתגייסה לצה"ל. שירתה כמפעילת תקשורת נתונים והצפנה (צפ"טית) בחיל האוויר.

עורכת עיתונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שחרורה מהצבא החלה גינזבורג לשמש כעורכת במקומון "כל הנגב" (לימים "ידיעות הנגב") ולמדה במכינה למשחק אצל יורם לווינשטין. בשנת 2004 שימשה כסגנית עורכת המגזין "סגנון", תחת ליסה פרץ. במקביל, החלה לכתוב למוסף התרבות של מעריב ולמוסף סופהשבוע. בשנת 2005 עברה להתגורר בניו יורק, שם שימשה כעורכת המוספים "ידיעות מיאמי" ו"ידיעות לוס אנג'לס" במסגרת "ידיעות אמריקה". עם חזרתה לישראל בשנת 2006, הצטרפה לצוות הכותבים של תוכנית האירוח של "שלישיית מה קשור".

בשנת 2007 הצטרפה למערכת "פנאי פלוס" ושימשה ככתבת ועורכת. במקביל, החלה לכתוב גם למגזינים נוספים מבית ידיעות אחרונות, כמו Go Style ובלייזר.

בשנת 2010 הצטרפה למערכת התוכנית ערב טוב עם גיא פינס ושימשה כעורכת דסק החוץ[4].

בשנת 2012 החלה לעבוד כעיתונאית ואשת תוכן עצמאית וכתבה בין היתר למוסף "סופהשבוע", בו כתבה גם טור אישי שבועי[5]; וואלה!, מאקו, מגזין את ועוד.

משנת 2016 עד שנת 2020 שימשה כעורכת המשנה של מגזין מנטה וככותבת במגזין[6]. במקביל שבה לכתוב גם למגזינים בלייזר וגו סטייל. במסגרת עבודתה, בשנת 2019 חשפה את תהליך שימור הפיריון שעברה[7].

בין השנים 2013–2018 לימדה כתיבה עיתונאית במסגרות שונות, בין היתר בבית הספר כותרת, גיבור תרבות ועבודי קריאייטיב.

החל משנת 2021 משמשת כעורכת וככתבת התיאטרון של מוסף גלריה בעיתון הארץ[8]. מרבה להתמקד בראיונות עם אמנים מתחום הסטנדאפ והקומדיה[9][10][11][12].

בשנת 2015 החלה להגיש את הפינה "האישה הטובה" בתוכנית הרדיו הבוקר עם טל ואביעד. בשנת 2021 החלה להגיש בתוכנית גם את הפינה "אין מה לראות".

בשנת 2018 הנחתה את "פופאפ ג'מייקה" בערוץ החיים הטובים.

סטנדאפ[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2015 החלה גינזבורג להופיע כסטנדאפיסטית. היא אחת מאמניות הבית של מועדון הקאמל קומדי קלאב. ביולי 2015 הקימה את ליין הסטנדאפיסטיות "נשי ותהני"[13] במועדון סטנדאפ פקטורי. מטרתו הייתה לספק במה שוויונית לנשים, בתחום המזוהה כגברי[14]. ביולי 2021 הקימה גינזבורג את מועדון הסטנדאפיסטיות של צוותא[15], מועדון הסטנדאפ הראשון בישראל המיועד לנשים[16] ומתקיים במתכונת דו־חודשית.

בשנת 2018 החלה ללמד סטנדאפ במסגרת סדנאות המשחק של טלי שרון, באמצעות שיטה שפיתחה לשימוש בהומור לעיבוד טראומות וקשיים.

החל משנת 2022, מופיעה גינזבורג עם המופע "זה מסובך"[17].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גינזבורג מתגוררת בגבעתיים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חגית גינזבורג בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חגית גינזבורג בבידוד: אם הייתי בת 30, הייתי מוטרדת פחות - וואלה! Sheee, באתר וואלה!, ‏2020-04-02
  2. ^ חגית גינזבורג, ‏חגית גינזבורג: כשאת סטנדאפיסטית אישה, מצפים ממך למשהו מאוד מסוים, באתר onlife
  3. ^ ניצן סניור שניאור, ‏"אני בסך הכל בחורה שעומדת מול סלט ומבקשת ממנו להפוך לדונאט", באתר ‏מאקו‏, 11 באפריל 2018
  4. ^ אמילי גרינצווייג‏, חגית גינזבורג עוזבת את "פנאי פלוס", באתר וואלה!‏, 10 באוגוסט 2010
  5. ^ חגית גינזבורג, ‏רשת טרור: גם מילים יכולות להפוך לאיום מוחשי, באתר מעריב אונליין, 19 באוקטובר 2015
  6. ^ חגית גינזבורג, באתר ynet
  7. ^ חגית גינזבורג, עברת את גיל 35 ושוקלת הקפאת ביציות? זו הכתבה שאת חייבת לקרוא, באתר Xnet‏, 3 בספטמבר 2019
  8. ^ חגית גינזבורג - הארץ, באתר www.haaretz.co.il
  9. ^ אתר למנויים בלבד חגית גינזבורג, עידו קציר הוא קולו של דור. אל תתפלאו אם לא תבינו כלום, באתר הארץ, 5 בינואר 2023
  10. ^ אתר למנויים בלבד חגית גינזבורג, ניקי גלייזר: "אפסיק לדבר על סקס כשהוא יפסיק לעניין אותי", באתר הארץ, 30 במרץ 2023
  11. ^ אתר למנויים בלבד חגית גינזבורג, אלי חביב: "כשלא טוב לי, טוב לי. וכשטוב לי אני מפחד", באתר הארץ, 7 בספטמבר 2022
  12. ^ אתר למנויים בלבד חגית גינזבורג, יונתן ברק: "אני חושב שאני נביא, שאני קולו של דור. אני צריך להיות הראשון בבידור", באתר הארץ, 4 במאי 2022
  13. ^ אתר למנויים בלבד מרט פרחומובסקי, "נשי ותהני": ואז הגיעו הסטנדאפיסטיות, באתר הארץ, 21 במרץ 2016
  14. ^ "נשים סטנדאפיסטיות נשפטות על כל מילה", באתר ynet, 26 באוקטובר 2017
  15. ^ "לא מדברות רק על מחזור": מועדון הסטנדאפיסטיות הראשון בארץ, נבדק ב-2021-09-23
  16. ^ נועם כהן, ‏"אמרו לי שאני צריכה להיות מכוערת כדי להצחיק", באתר ‏מאקו‏, 14 ביולי 2021
  17. ^ צוותא |, באתר צוותא |