חגי לב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חגי לב

חגי לב (13 באפריל 1924 - 21 באפריל 2010) היה לוחם במחתרת האצ"ל, שליח מטעם "המוסד" להעלאת יהודי צפון אפריקה לישראל, ראש תנועת החרות בארצות הברית ומזכיר ההנהלה של האוניברסיטה העברית בירושלים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חגי לב נולד ב-13 באפריל 1924 בפולין להורים ציונים ששמשו כמורים לעברית, בריהו ולאה לב. בשנת 1936 עלה עם משפחתו לארץ ישראל. קרוביו שנותרו בפולין נספו בשואה. לב, שהיה בן 12, הצטרף לתנועת בית"ר ובגיל 15 התגייס לשורות האצ"ל.

בגיל 17, בסמוך לסיום לימודיו, הוסגר לידי הבולשת הבריטית. אולם, כשהבריטים נכנסו בדלת, הוא נמלט דרך החלון. לב נרשם ללימודים באוניברסיטה העברית, הצטרף לפעילות האצ"ל בירושלים ומילא תפקידי פיקוד ומודיעין. היה מופקד על שירות המודיעין של האצ"ל בירושלים.[1]

בגיל 20, בעקבות הלשנה נוספת, נתפס לב על ידי הבריטים. לאחר מעצר בן חודשיים במחנה המעצר בלטרון נלקח יחד עם עצורים נוספים מלח"י ואצ"ל לארבע שנות גלות באריתריאה ובקניה. במחנות המעצר שימש לב, שהיה בעל כישרון לשפות, מעין "קצין מודיעין ראשי"[1] ואסף מהעיתונות המקומית את הפרטים הנחוצים לתכנון הבריחות.[2] הוא היה אחד משלושת המשתתפים בבריחה הראשונה מהמחנות (ביחד עם שמעון שייבה ובנימין זרעוני). השלושה נלכדו והוחזרו למחנה, ובהמשך השתתף בבריחה נוספת.

לאחר הקמת המדינה התגייס לצה"ל ועבר קורס קצינים (השתתף במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים). לאחר שרותו שב ללימודים באוניברסיטה העברית ורכש תואר שני (MA) בספרות עברית, היסטוריה של עם ישראל ופילוסופיה כללית.

בשנת 1955 התגייס ל"מוסד" ל"מסגרת" - המחתרת היהודית במרוקו, במטרה להגן ולהעלות את יהודי צפון אפריקה ויצא לשליחות בת חמש שנים תחילה באלג'יריה ולאחר מכן במרוקו. במסגרת שליחותו עמד בראש שלוחת המודיעין של המחתרת ושימש בתפקידי פיקוד בארגון העלייה וההגנה של יהודי המקום.[3] כשחזר לישראל ב-1960 הביא עמו את אשתו לעתיד מישל לבית בנג'ו שהייתה פעילה מקומית של המסגרת ואת משפחתה.

כשהיה בן 36 התחתן לב עם מישל ונולדו להם שלוש בנות ובן.

לב חזר לאוניברסיטה העברית בירושלים ובין השנים 1960-1965 שימש כמזכיר המכון ליהדות זמננו ולאחר מכן בשנים 1965-1980 כמזכיר ההנהלה של האוניברסיטה. עם פרישתו יצא לשליחות בת חמש שנים כנציג תנועת החירות בארצות הברית. לאחר שובו לארץ, בין השנים 1989-1994 שימש כמנהל המרכז הבין ארצי להוראת תרבות ישראל באוניברסיטאות שעסק בהעלאת הרמה האקדמית והמעמד של ההוראה של לימודי תרבות ישראל בכ-1,300 אוניברסיטאות ברחבי תבל.

לב נפטר ב-21 באפריל 2010, בגיל 86, והובא לקבורה בהר המנוחות בירושלים.[4]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 שולמית אליאש, גולי אצ"ל ולח"י: במחנות המעצר באפריקה, 1948-1944, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 1996, עמ' 246, ה' 21.
  2. ^ יעקב מרידורארוכה הדרך לחרות | ה"אינטלג'נס" הפרטי של חגי לב, חרות, 14 באוגוסט 1949
  3. ^ מיכאל מ' לסקר, ישראל והעלייה מצפון אפריקה: 1948–1970, מכון בן-גוריון לחקר ישראל, הציונות ומורשת בן-גוריון, 2006, עמ' 455.
  4. ^ המצבה ומקום הקבר של חגי לב, באתר "פרויקט גלעד"