חדית' גבריאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חדית' גבריאלערבית: حديث جبريل) הוא החדית' שנחשב לחדית' החשוב ביותר באסלאם. החדית' הזה מציג את חמשת עמודי האסלאם ואת ששת יסודות האמונה, וכמו כן גם את האִחסאן. את החדית' הזה ניתן למצוא גם בצחיח אל-בוח'ארי וגם בצחיח מוסלם. החדית' הזה ידוע כתמצית התאולוגיה האסלאמית.[1]

חכמי הדת האסלאמיים קראו לחדית' הזה בשם "חדית' גבריאל" מפני שהוא מתעד לכאורה דיאלוג בין הנביא מוחמד לבין המלאך גבריאל.[2]

באירוע המתואר בחדית', המלאך גבריאל מתואר כלובש דמות אדם שכולם יכולים לראות ולשמוע.[3]

גרסת אל-בוח'ארי[עריכת קוד מקור | עריכה]

סופר על ידי אבו הוריירה, אחד מחבריו הקרובים ביותר של הנביא מוחמד:

באחד הימים, בעוד הנביא יושב בחברתם של חלק מאנשיו, הגיע המלאך גבריאל ושאל "מהי האמונה?" שליח אללה השיב "האמונה היא להאמין באללה, ובמלאכיו, ובמפגש איתו, ובשליחיו, ולהאמין בתחייה". אז הוא המשיך לשאול, "ומהו האסלאם?" שליח אללה השיב "לעבוד רק את אללה, ולשמור על התפילות, ולתת את הזכאה, ולצום ברמדאן". אז הוא שאל "מהו האחסאן?" שליח אללה השיב "לעבוד את אללה כאילו שאתה רואה אותו, ואם אתה לא יכול לראות אותו אז לעבוד אותו בידיעה שהוא רואה אותך". אז הוא המשיך לשאול "מתי תגיע השעה?" שליח אללה השיב "העונה לא יודע יותר מהשואל, אך אומר לך מה הסימנים שלה: כאשר האמה תלד את אדונה, וכאשר הרועים של הגמלים השחורים יתחילו להתנשא ולהתחרות זה בזה בבניית בניינים גבוהים. [השעה היא] אחד מחמשת הדברים שרק אללה יודע".
הנביא דקלם את הפסוק [הקוראני]: ידע השעה נמצא אצל אללה (31: 34).

אז האיש עזב, והנביא ביקש מאנשיו לקרוא לו בחזרה, אך הם לא יכלו לראותו עוד. אז אמר הנביא "זה היה גבריאל, אשר בא ללמד את האנשים על הדת שלהם".[4]

גרסת מוסלם[עריכת קוד מקור | עריכה]

נמסר על ידי עומר, שיתרצה ממנו אללה, אשר גם אמר:

"יום אחד, בעודנו יושבים עם שליח אללה, עליו ברכת אללה והשלום, בא אלינו איש שלבש בגדים לבנים מאוד, ושיערו היה שחור מאוד, אשר לא נראו עליו סימנים של מסע, ואף אחד מאתנו לא הכיר אותו. הוא התיישב ליד הנביא, עליו ברכת אללה והשלום, הניח את הברכיים שלו ליד ברכיו [של מוחמד], והניח את הידיים שלו על ירכיו, ואמר: 'מוחמד, ספר לי על האסלאם'. אז אמר שליח אללה, עליו ברכת אללה והשלום: 'האסלאם הוא להעיד כי אין אלוהים מלבד אללה, ושמוחמד הוא שליחו של אללה; ולקיים את התפילה; ולתת את הזכאה (צדקת חובה); ולצום ברמדאן; ולעשות חג' אל הבית, מי שיכול לצאת לדרך'. אז הוא (האיש) אמר: 'צדקת'. התפלאנו שהוא גם שואל אותו (את הנביא) וגם מאשר את דבריו. הוא אמר: 'תספר לי על האמונה'. אמר (הנביא): 'להאמין באללה ובמלאכיו, ובספריו ובשליחיו, וביום האחרון, ולהאמין בגורל על הטוב והרע שבו'. אז אמר (האיש): 'צדקת', והמשיך ואמר: 'תספר לי על האחסאן (עשיית חסד)'. אמר (הנביא): 'לעבוד את אללה כאילו שאתה רואה אותו, וגם אם אתה לא רואה אותו, הוא הרי רואה אותך'. אמר (האיש): 'תספר לי על השעה'. אמר (הנביא): 'אין לנשאל יותר ידע מהשואל בעניינה'. אמר (האיש): 'אז תבשר לי מה הסימנים שלה (של השעה)?'. אמר (הנביא): 'כאשר תלד האמה את הגבירה שלה, וכאשר תראה את היחפים, העירומים, העניים, רועי הצאן מגביהים את הבניינים שלהם'. אז הוא עזב (האיש), והמשכתי לשבת. אז אמר (הנביא עליו ברכת אללה והשלום): 'עומר, אתה יודע מי [היה] השואל?'. אמרתי: 'אללה ושליחו יודעים'. אמר (הנביא עליו השלום): 'ובכן, זה גבריאל, אשר הגיע כדי ללמד אתכם על הדת שלכם'."[5]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Murata, Sachiko, 1943-, The vision of Islam, New York: Paragon House, 1994
  2. ^ "‘עיקרי ההלכה (אוסול אל פיקה)’". ברוכים הבאים אל אתר דת האיסלאם Islam for JEWS (בעברית). 16 ביולי 2011. בדיקה אחרונה ב-2 בספטמבר 2018. 
  3. ^ חדית' | איסלאמיבלוג, 1slamiblog.wordpress.com (בhe-IL)
  4. ^ צחיח אל-בוח'ארי, כתאב אל-אימאן, באב סואל ג'בריל.
  5. ^ צחיח מוסלם, כתאב אל-אימאן, באב ביאן אל-אימאן, חדית' ראשון.