חדף קצר-זנב דרומי
 חדף קצר-זנב דרומי | |
|---|---|
 | |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | אוכלי חרקים |
| משפחה: | חדפיים |
| סוג: | חדף קצר-זנב אמריקני |
| מין: | חדף קצר-זנב דרומי |
| שם מדעי | |
 Blarina carolinensisבקמן, 1837 | |
| תחום תפוצה | |
 | |
 | |
חדף קצר-זנב דרומי (שם מדעי: Blarina carolinensis) הוא מין של הסוג חדף קצר-זנב אמריקני שחי במזרח ארצות הברית.
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]החדף קצר הזנב הדרומי הוא החדף הקטן ביותר מסוגו, אורכו הכולל נע בין 7 עד 10 סנטימטרים, ומשקלו פחות מ-14 גרם. יש לו גוף כבד יחסית, עם גפיים קצרות וצוואר עבה, חוטם ארוך ומחודד ואוזניים שכמעט מוסתרות על ידי פרוותו הרכה והצפופה. כפי ששמו מרמז, הזנב השעיר שלו קצר יחסית, באורך של 1.2 עד 2.5 סנטימטרים הרגליים מתאימות לחפירה, עם חמש אצבעות המסתיימות בטפרים חדים ומעוקלים. הפרווה אפורה וחיוורת יותר בחלק התחתון.[2]
תפוצה ובית גידול
[עריכת קוד מקור | עריכה]חדף קצר-זנב דרומי מצוי בדרום מזרח ארצות הברית, מדרום וירג'יניה ועד מזרח טקסס, עד מרכז אוקלהומה, ובעמק המיסיסיפי עד דרום אילינוי. בתוך אזור זה, הוא מצוי בעיקר ביערות אורנים. אולם, הוא חי גם בבתי גידול יבשים, רטובים ואפילו ביצתיים.[3]
ישנם שני תת-מינים מוכרים:[4]
- B. c. carolinensis – מדרום וירג'יניה עד צפון פלורידה, וממערב עד מזרח מיסיסיפי, דרום אילינוי, צפון מזרח טקסס ומרכז אוקלהומה.
- B. c. minima – מזרח טקסס, לואיזיאנה ועמק מיסיסיפי עד מזרח ארקנסו ומערב קנטקי הרחוק
מאובנים של המין ידועים מתקופת הפליסטוקן, שבמהלכו הם התפשטו צפונה עד דקוטה הדרומית.[4]
ביולוגיה והתנהגות
[עריכת קוד מקור | עריכה]תזונתו של חדף קצר הזנב הדרומי מורכבת מחרקים, תולעים, פטריות, חלזונות, נדלים ועכבישים. בין טורפיו הידועים נכללים נחשים, נצים, ינשופים ושועלים.[5] הוא ידוע באגירת חלזונות לקראת החורף. הרוק שלו ארסי ומוזרק לפצעי טרפו באמצעות השיניים. הארס שלו חזק מספיק כדי להרוג עכברים, אך אינו קטלני לבני אדם, אולם הוא גורם לכאב עז.[2]
לחדף קצר הזנב יש חילוף חומרים גבוה ולכן הוא אוכל כמחצית ממשקל גופו ביום. הא מנווט ומאתר טרף באמצעות אקולוקציה.[6]
החדף קצר הזנב הדרומי הוא בעל חיים חברתי; הוא חולק את מערכות המחילות שלו עם מספר פרטים. הזכר והנקבה חיים יחד במהלך עונת טרום הרבייה. המחילות בנויות בשתי שכבות, אחת קרובה לפני השטח, ואחת עמוקה יותר המחוברת מתחתיה. המחילות בנויות לעיתים קרובות מתחת לגזרי עץ, שניתן לחדור אליהם וליצור חלת דבש אם גז העץ רקוב.[7]
רבייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עונת הרבייה נמשכת ממרץ עד נובמבר, והנקבות ממליטות בין פעמיים לשלושה בשנה.[4] תקופת ההיריון נמשכת בין 21 ל-30 יום, וכל המלטה מורכבת משניים עד שישה גורים.[4] הגורים גדלים בקינים שעשויים מעשב ועלים בקצה מנהרה המגיעה לעומק של 30 סנטימטרים (12 אינץ') מתחת לאדמה, או בתוך בולי עץ רקובים.[4] קינים המיועדים לצעירים גדולים בהרבה מקיני המנוחה של הבוגרים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יונקים של טקסס
חדף קצר-זנב דרומי, באתר ITIS (באנגלית)
חדף קצר-זנב דרומי, באתר המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי (באנגלית)- חדף קצר-זנב דרומי, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
חדף קצר-זנב דרומי, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
חדף קצר-זנב דרומי, באתר GBIF (באנגלית)- חדף קצר-זנב דרומי, באתר Xeno-canto (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ חדף קצר-זנב דרומי באתר הרשימה האדומה של IUCN
- 1 2 Haines, Drew (25 במרץ 2019). "16 Venomous Mammals That Will Surprise You: Bats, Primates, Platypus, Moles".
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Briese, L.A. & Smith, M.H. (1974). "Seasonal abundances and movement of nine species of small mammals". Journal of Mammalogy. 55 (3): 615–629. doi:10.2307/1379550. JSTOR 1379550.
- 1 2 3 4 5 Timothy S. McCay, Blarina carolinensis, BioOne Complete, 5 ביוני 2001
- ↑ McCay, T.S. (2001). "Blarina carolinensis". Mammalian Species. 673: Number 673: pp. 1–7. doi:10.1644/1545-1410(2001)673<0001:BC>2.0.CO;2.
- ↑ "Short-tailed shrew | mammal | Britannica".
- ↑ Schmidly, David J.; Bradley, Robert D. (2016). "SOUTHERN SHORT-TAILED SHREW". The Mammals of Texas (Seventh ed.). University of Texas Press. ISBN 978-1477308868.
