חדר ניתוח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מראה של חדר ניתוח במהלך ניתוח לב פתוח. מימין, ליד ראש החולה, נראה הרופא המרדים ומימינו ניצבת מכונת ההנשמה. במרכז נראים שני הרופאים המנתחים. משמאל נראית האחות המסתובבת ומימינה (בגלימה לבנה) האחות (או האח) הרחוצה, ניצבת ליד מגש מכשירי הניתוח. משמאל למטה נראה חלק ממכונת הלב-ריאה

חדר ניתוחאנגלית: Operating Room, Operating Theatre) הוא חלל במתקן רפואי, שבו נערכים ניתוחים.

חדר הניתוח מותאם מבחינת מבנהו והתנאים הסביבתיים השוררים בו לשם ביצוע ניתוח בתנאים של סטריליות מלאה, ומרוכז בו כל הציוד הרפואי הדרוש לשם ביצוע הניתוח תוך שמירה על בטיחות החולה.

יש להבחין בין:

  • חדרי ניתוח כלליים, המצויים בכל בית חולים כללי ומשמשים את כל המחלקות הכירורגיות בו ;
  • חדרי ניתוח מחלקתיים, הממוקמים במחלקות מסוימות בבתי חולים ;
  • חדרי ניתוח מרפאתיים, הקיימים בסניפים של ארגוני בריאות כמו קופות חולים, או במרפאות פרטיות של רופאים ;
  • חדר ניתוח בבית חולים שדה.

חדר ניתוח כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבתי חולים כלליים יש בדרך כלל מספר חדרי ניתוח, ובבתי חולים גדולים – כעשרה עד עשרים חדרי ניתוח.

חדרי הניתוח הכלליים משרתים את כל המחלקות בבית החולים העורכות ניתוחים. עם זאת, בדרך כלל אין כל המחלקות משתמשות בכל חדרי הניתוח, אלא כל מחלקה משתמשת רק באחדים מהם, אשר בהם מרוכז הציוד הדרוש לאותה מחלקה לשם ביצוע הניתוחים שבתחום מומחיותה.

חדרי הניתוח מקובצים ביחד באגף נפרד בתוך בית החולים. אגף זה הוא מכלול של חללים, אשר חדרי הניתוח עצמם נמצאים במוקד שלהם.‏[1]

החללים הנוספים כוללים:

  • חדר המתנה, בו שוהה המנותח לאחר שהגיע ממחלקת האשפוז בה שהה ועד שיגיע מועד כניסתו לחדר הניתוח עצמו.
  • אזורי רחצה וחיטוי לקראת ניתוח, המיועדים לשימושם של צוותי חדרי הניתוח.
  • חדר הרדמה, בו נערכת הרדמת המנותח לפני הכניסה לחדר הניתוח עצמו (חדר זה איננו קיים בכל חדר ניתוח).
  • חדרים להכנת ציוד לקראת ניתוח ולטיפול בו לאחר סיום הניתוח.
  • יחידת התאוששות, שאליה מועברים המנותחים לאחר הניתוח למעקב עד להתפוגגות ההרדמה שניתנה להם והתייצבות מצבם הכללי.
  • חדר המתנה למלווי המנותחים.
  • מלתחות ומשרדים, המיועדים לשימושם של עובדי אגף חדרי הניתוח.

מבנה חדר ניתוח וציודו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חדרי ניתוח הינם חדרים מרווחים דיים כדי להכיל את כל אנשי הצוות ופריטי הציוד הנדרשים לצורך ביצועם של ניתוחים.‏[2] בצורתם המודרנית הם מוארים היטב, ובנייתם וסידורם הפנימי נעשו באופן המקל על ניקוים. לחדרים אלו אין בדרך כלל חלונות. הם ממוזגים והטמפרטורה בהם מבוקרת. לעתים מקוים בהם לחץ אוויר העולה במקצת על לחץ האוויר שמחוץ להם – זאת על מנת למנוע חדירת חלקיקים ומחוללי-מחלה שונים לתוכם. למערכת החשמל של חדר ניתוח יש מערכת גיבוי, המבטיחה את המשך אספקת החשמל במקרה של תקלה.

המיטה עליה שוכב המטופל בחדר הניתוח מכונה שולחן ניתוחים. שולחן זה ניתן לכיוון באופן שיתאים לממדיו של כל מנותח, ויאפשר לשנות את תנוחת גופו של המנותח על פי הנדרש לצורכי הניתוח.‏[3] שולחן הניתוחים מוצב במרכזו של החדר ומעליו, בתקרת החדר, קבועות מנורות הניתנות לכיוון, המאפשרות למנתחים ליצור תאורה טובה של שדה הניתוח.

הציוד הרב המצוי בחדר ניתוח מאוחסן בו בארונות קבועים, כמו גם בארוניות ציוד ניידות, ונערך על גבי שולחנות לפי צרכי כל ניתוח.

הציוד בחדר הניתוח כולל:

  • מכשירי ניטור – למעקב אחרי קצב הלב של המנותח, רישום הפעילות החשמלית של הלב, קצב הנשימה, לחץ הדם, חום הגוף, ריויון החמצן ורמות הגזים בדם. הנתונים מופיעים על גבי צגים מול עיני אנשי הצוות. בחדר ניתוח מצויים גם מכשירים לביצוע בדיקות דם מהירות ללא תלות במעבדות בית החולים ;
  • ציוד להרדמה ולהנשמה – כולל מכונת הנשמה וצנרת אספקה לחמצן ולגזי הרדמה ;
  • מכשירים וחומרים לטיפול תומך – מתקני עירוי וציוד עירוי, משאבות עירוי אלקטרוניות, תמיסות לעירוי ותרופות. כמו כן, לקראת ניתוח מובאים אל חדר הניתוח מבנק הדם של בית החולים מנות דם ומוצרי דם על פי צרכי הניתוח החזויים ;
  • מכשירים וחומרים לשטיפה, חיטוי, תפירה וחבישה ;
  • ציוד ניתוח – החל בסכינים ואביזרי ניתוח שונים, מסורים חשמליים וציוד לניתוחים בגישה של פולשנות מינימלית (למשל ניתוחים לפרוסקופיים) ועד למכונת לב-ריאה, המיועדת לשימוש בניתוחי לב פתוח ;
  • מישתלים מלאכותיים שונים – כגון ברגים ופינים אורטופדיים במידות שונות, המיועדים לתיקון שברים ;
  • מכשירי הדמיה – מכשיר אולטרסאונד (לניתוחי בטן וניתוחי לב מסוימים), מכשיר MRI (הנמצא בחלק מחדרי הניתוח המשמשים לניתוחים נוירוכירורגיים). מתקנים ניידים לביצוע צילומי רנטגן עומדים הכן ליד חדרי הניתוח. בחדר הניתוח ניתן לצפות בצילומי רנטגן על גבי לוח-אור או מסך מחשב (בצילומים דיגיטליים);
  • ציוד החייאה – על גבי עגלת החייאה, הכוללת בין השאר מכשיר דפיברילציה.

בעבר נבנו חדרי ניתוח שבצדם יציעים בעלי חלונות זכוכית, אשר איפשרו תצפית של מבקרים אחרי מהלך הניתוח. ראשיתו של מאפיין זה הייתה בחדרי ניתוח של המאה ה-19, אשר נבנו כתיאטראות שאיפשרו צפיה של קהל גדול בניתוח (ומכאן אחד השמות האנגליים של חדר הניתוח - Operating Theatre). התקדמות הטכנולוגיה המאפשרת את צילום מהלך ניתוח בוידאו ושידורו לאתרים מרוחקים ייתרה במידה רבה את הצורך ביציעים אלו.

צוות חדר הניתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאגפי חדרי הניתוח הכלליים יש מנגנון ניהול נפרד וצוות עובדים קבוע. הצוות הקבוע של חדרי ניתוח הוא אחיות או אחים, המשתתפים במהלך הניתוח, וכן טכנאים, המפעילים פריטי ציוד מסוימים הנדרשים בו.

אל האחיות והטכנאים מצטרפים בעת ניתוח רופא מרדים, אשר שובץ לאותו ניתוח על ידי מחלקת ההרדמה של בית החולים, ורופא מנתח – אחד או יותר – ששובץ לניתוח מטעם המחלקה הכירורגית העורכת אותו. בנוסף, עשויים להשתתף בניתוח רופאים מתחומי ההדמיה הרפואית, המפעילים מכשירי הדמיה במהלך הניתוח.

מקובל שאחות אחת לפחות תעבור רחיצה וחיטוי בדומה למנתח ותלבש גלימת ניתוח על מנת שתוכל להגיש לו את המכשירים להם יצטרך מתוך ערכות של מכשירים מעוקרים. זוהי "אחות רחוצה". תפקידה של אחות נוספת – "אחות מסתובבת" – הוא לנוע בתוך חדר הניתוח, על מנת לאסוף ולסדר בו ציוד כנדרש ולקרבו אל שולחן הניתוח.

על מי שאיננו נמנה עם סגל בית החולים אסורה הגישה לחדרי הניתוח, לשם שמירת הסטריליות של חדר הניתוח ובטיחות ההליך הניתוחי בכלל. עם זאת, בניתוחים הנערכים לילדים מקובל לאפשר לאחד ההורים ללוות את הילד אל תוך חדר הניתוח, ובניתוחים קיסריים מורשה לעתים בן הזוג של היולדת לשהות לידה בעת הניתוח.

בחלק מבתי החולים מופקדים אחות או אח - הנקראים "אחות קשר" - על מסירת עדכוני מצב לקרובי המנותחים הממתינים בחדר ההמתנה החיצוני. הם מתהלכים בין חדרי הניתוח ומביאים את העדכונים לקרובים משם.

חדר ניתוח מחלקתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבתי חולים גדולים מצויים לעתים קרובות חדרי ניתוח נוספים על חדרי הניתוח הכלליים. אלו שוכנים בצמוד למחלקות מסוימות או למרפאות אותן מחלקות - למשל מחלקות לרפואת עיניים או מחלקות לכירורגיה פלסטית - ומשמשים את אותן מחלקות לעריכת ניתוחים נוספים.

המבנה, הצוות והציוד של חדרי ניתוח אלו דומים לאלו של חדרי הניתוח הכלליים. עם זאת, חדרי ניתוח אלו הם לרוב קטנים יותר מחדרי הניתוח הכלליים. הם אינם ערוכים בדרך כלל לקיום ניתוחים בהרדמה כללית, אלא ניתוחים בהרדמה מקומית בלבד. משום כך הם משמשים לעריכת הניתוחים הקלים יותר של אותה מחלקה. בניתוחים אלו אין משתתף בדרך כלל רופא מרדים.

חדר ניתוח מרפאתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

חדר ניתוח מרפאתי הוא חדר ניתוח קטן, המיועד לניתוחים קטנים וקלים, הנערכים בהרדמה מקומית בלבד – בדרך כלל ניתוחי כירורגיה פלסטית. הם מצויים בסניפים של ארגוני בריאות כמו קופות חולים, או במרפאות פרטיות של רופאים. לעתים חדר הקבלה של הרופא במרפאה משמש אותו גם כחדר ניתוח ומצויד בהתאם. הצוות הפועל בחדרי ניתוח אלו הוא בדרך כלל של רופא אחד בלבד, ולעתים עוזרים לידו אח או אחות.

חדר ניתוח בבית חולים שדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חדרי ניתוח בבתי חולים שדה פעלו ופועלים במתקנים שכאלו, אשר נפרסים על ידי יחידות צבא במסגרת עימותים צבאיים ועל ידי גופים בינלאומיים וארגוני מתנדבים באזורי סכסוכים ואתרי אסון.

חדר ניתוח בבית חולים שדה שוכן בדרך כלל באוהל (שפתחיו נסגרים לרוב ביריעות על מנת לשפר את שמירת הסטריליות בתוכו) או במבנים קשיחים ניידים, כגון קרונות ומכולות.

איוש חדר ניתוח בבית חולים שדה, ציודו ופעולתו הם דומים לאלו של חדר ניתוח כללי, אך על כל ציודו להיות נייד וניתן לאריזה ולהעתקה למיקום אחר בתוך פרק זמן קצר. כמו כן, פעולתו של חדר ניתוח שכזה, כמו גם ציודו, מתמקדים בטיפול בפציעות טראומה, האופייניות למצבי מלחמה ואסונות טבע.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סם אנדרוס, לוק קסקריני, עקרונות הטיפול הכירורגי (מה שבאמת צריך לדעת...), תל אביב: רמות, 2010.
  • אתר Surgeryencyclopedia. תאריך כניסה: 8 באוגוסט 2010.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תיאור המכלול הוא לפי אנדרוז וקסקריני, עמ' 83-86.
  2. ^ אנדרוס וקסקריני, עמ' 83.
  3. ^ אנדרוס וקסקריני, עמ' 95.