חד-קרן (כלכלה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חד-קרן היא חברת הזנק פרטית ששוויה מוערך ביותר ממיליארד דולר.[1] המונח נטבע בשנת 2013 על ידי משקיעת ההון סיכון איילין לי, שבחרה את החיה המיתולוגית חד-קרן כדי לייצג את הנדירות הסטטיסטית של מיזמים כה מצליחים.[2][3][4][5] על פי TechCrunch היו 279 חדי-קרן במרץ 2018.[6] חדי-הקרן הגדולים כללו את Ant Financial, DiDi, Airbnb, Stripe ו- Palantir Technologies.[7] חדי-קרן בולטים כאובר ו-Lyft הפכו בשנת 2019 לחברות ציבוריות והפסיקו להיחשב חדי-קרן.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר איילין לי טבעה במקור את המונח "חד קרן" בשנת 2013, היו רק שלושים ותשע חברות שנחשבו לחד-קרן.[8] במחקר אחר שנעשה על ידי הרווארד ביזנס רוויו, נקבע כי חברות סטארט-אפ שהוקמו בין 2012 ל-2015 גדלו בהערכת שווי פי שניים ממה שחברות מסטארט-אפים שהוקמו בין השנים 2000-2013.[9]

הסיבות מאחורי צמיחתן המהירה של חדי-הקרן[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסטרטגיית צמיחה מהירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי מאמר בכתב העת המדעי "Management Science", משקיעים וחברות הון סיכון מאמצים את אסטרטגיית ה-get big fast עבור חברות סטארט-אפ. GBF היא אסטרטגיה בה סטארט-אפ מנסה להתרחב בקצב גבוה דרך סבבי מימון גדולים וקיצוץ מחירים כדי להשיג יתרון בנתח השוק ולדחוק את המתחרים במהירות האפשרית.[10] נראה כי התשואות האקספוננציאליות המהירות באמצעות אסטרטגיה זו אטרקטיביות לכל הצדדים המעורבים. עם זאת, תמיד יש את הערת הזהירות של בועת הדוט-קום של שנת 2000 והיעדר הקיימות לטווח הארוך ביצירת הערך של החברות שנולדו מעידן האינטרנט.

אקזיטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חדי-קרן רבים נוצרו באמצעות רכישות על ידי חברות ציבוריות גדולות. בסביבת ריבית נמוכה וצמיחה איטית, חברות רבות כמו אפל, פייסבוק וגוגל מתמקדות ברכישות במקום להתמקד בהשקעות הון או השקעות בתוך החברה.[11] כמה חברות גדולות מעדיפות לחזק את עסקיהן באמצעות רכישת טכנולוגיות ומודלים עסקיים מבוססים במקום ליצור אותם בעצמם.

גידול בהון פרטי זמין[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגיל הממוצע של חברת טכנולוגיה לפני שהוא מונפקת בבורסה הוא 11 שנים, לעומת אורך חיים ממוצע של ארבע שנים בשנת 1999.[12] דינמיקה חדשה זו נובעת מגדילה בהיקף ההון הפרטי הזמין להשקעה בחברות הזנק, וכן בעקבות תקנה אמריקאית משנת 2012 שהגדילה פי ארבעה את מגבלת בעלי המניות בחברה פרטית. סכום ההון הפרטי שהושקע בחברות תוכנה גדל פי שלושה משנת 2013 עד 2015.[13]

מניעת הנפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באמצעות סבבי גיוס רבים חברות אינן צריכות לעבור הנפקה ראשונה לציבור כדי להשיג הון או הערכת שווי גבוהה יותר; הם יכולים פשוט לחזור למשקיעים ולגייס הון נוסף. הנפקות מסתכנות גם בסיכון של פיחות ערך החברה, אם השוק הציבורי מעריך את החברה פחות מהערך שמייחסים לה המשקיעים.[13] מספר דוגמאות אחרונות למצב זה הייתה חברת השירותים הפיננסיים סקוור, וטריבגו, מנוע חיפוש גרמני פופולרי למלונות, שניהם ירדו בערכם לאחר ההנפקה.[14][15] היה זה בגלל הערכת יתר ניכרת של שתי החברות בשוק הפרטי על ידי משקיעים וחברות הון סיכון. השוק לא הסכים עם הערכות השווי של שתי החברות, ולכן צנח מחיר כל מניה מטווח ההנפקה הראשוני שלהן.

בנוסף, משקיעים וסטארט-אפים לא רוצים לבזבז משאבים על הרגולציות הנלוות להנפקה. תקנות כמו חוק סרבנס-אוקסלי החילו רגולציות מחמירות על חברות ציבוריות, בעקבות מספר מקרי פשיטת רגל בשוק האמריקאי.[11]

התקדמות טכנולוגית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברות הזנק מנצלות את שטף הטכנולוגיות החדשות של העשור האחרון כדי להשיג מעמד של חד-קרן. עם התפוצצות המדיה החברתית והגישה למיליוני משתמשים בפרסום ממוקד, לחברות הזנק יש את היכולת להרחיב את העסק שלהן מהר מתמיד.[11] חידושים טכנולוגיים רלוונטיים כוללים סמארטפונים ניידים, פלטפורמות P2P ומחשוב ענן בשילוב של יישומי מדיה חברתית סייעו לצמיחת חדי-הקרן.

הערכת שווי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערכות השווי המובילות את חברות ההזנק הללו להפוך לחדי-קרן הן ייחודיות בהשוואה לחברות מבוססות יותר. הערכת שווי לחברה מבוססת נובעת מביצועים של שנים עברו, ואילו הערכת שווי של חברת הזנק נגזרת מהזדמנויות הצמיחה שלה ומההתפתחות הצפויה שלה לטווח הרחוק לשוק הפוטנציאלי שלה.[16] הערכות שווי לחד-קרן נובעות בדרך כלל מסבבי מימון של חברות הון סיכון גדולות. הערכה משמעותית נוספת של חברות הזנק היא כאשר חברה גדולה בהרבה רוכשת אותה ומשלמת בפועל את הערכת השווי. דוגמאות אחרונות הן כאשר יוניליוור רכשה את מועדון שבי דולר[17] וכאשר פייסבוק רכשה את אינסטגרם[18] עבור מיליארד דולר, מה שהפך למעשה את החברות הנרכשות לבעלות שווי של מיליארד דולר.

חדי-קרן בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לספטמבר 2019, פועלות בישראל החברות הבאות:

  1. Monday.com גייסה לפי שווי של 1.9 מיליארד[19]
  2. למונייד (אנ') גייסה לפי שווי של 1.5 מיליארד[20]
  3. Lightricks (אנ') גייסה לפי שווי של 1.35 מיליארד[19]
  4. היפו גייסה לפי שווי של מיליארד[21]
  5. סייבריזן גייסה לפי שווי של יותר ממיליארד[22]
  6. טראקס (trax) גייסה לפי שווי של 1.1 מיליארד[23]
  7. WalkMe גייסה לפי שווי של כמיליארד[24]
  8. פורמבלס גייסה לפי שווי של מיליארד[25]

בין חדי-הקרן לשעבר ניתן למנות את מובילאיי שהונפקה ב-2014 לפי שווי של 5.3 מיליארד, מלאנוקס שנמכרה לאנבידיה ב-6.9 מיליארד (לאחר שהייתה חברה ציבורית וחזרה להיות חברה פרטית).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Cristea, Ioana A.; Cahan, Eli M.; Ioannidis, John P. A. (אפריל 2019). "Stealth research: Lack of peer‐reviewed evidence from healthcare unicorns". European Journal of Clinical Investigation (באנגלית) 49 (4): e13072. ISSN 0014-2972. PMID 30690709 Check |pmid= value (עזרה). doi:10.1111/eci.13072. 
  2. ^ Rodriguez, Salvador (3 בספטמבר 2015). "The Real Reason Everyone Calls Billion-Dollar Startups 'Unicorns'". International Business Times. IBT Media Inc. בדיקה אחרונה ב-3 בינואר 2017. 
  3. ^ Lee, Aileen (2013). "Welcome To The Unicorn Club: Learning From Billion-Dollar Startups". TechCrunch. בדיקה אחרונה ב-26 בדצמבר 2015. 39 companies belong to what we call the 'Unicorn Club' (by our definition, U.S.-based software companies started since 2003 and valued at over $1 billion by public or private market investors)... about .07 percent of venture-backed consumer and enterprise software startups 
  4. ^ Griffith, Erin & Primack, Dan (2015). "The Age of Unicorns". Fortune.com. בדיקה אחרונה ב-26 בדצמבר 2015. Subtitle: The billion-dollar tech startup was supposed to be the stuff of myth. Now they seem to be... everywhere. 
  5. ^ Chohan, Usman (2016). "It's Hard to Hate a Unicorn, Until it Gores You". The Conversation. בדיקה אחרונה ב-26 באוקטובר 2016. 
  6. ^ "The CrunchBase Unicorn Leaderboard | TechCrunch|last=CrunchBase|first=|date=|work=TechCrunch|access-date=2018-03-06|language=en". 
  7. ^ Frier, Sarah & Newcomer, Eric (2015). "The Fuzzy, Insane Math That's Creating So Many Billion-Dollar Tech Companies". Bloomberg L.P.. בדיקה אחרונה ב-26 בדצמבר 2015. Subtitle: Startups achieve astronomical valuations in exchange for protecting new investors... Snapchat, the photo-messaging app raising cash at a $15 billion valuation, probably isn't actually worth more than Clorox or Campbell Soup. So where did investors come up with that enormous headline number? 
  8. ^ Fan, Jennifer S. "Regulating Unicorns: Disclosure and the New Private Economy." BCL Rev. 57 (2016): 583.
  9. ^ "How Unicorns Grow". Harvard Business Review. בדיקה אחרונה ב-30 במרץ 2017. 
  10. ^ Sterman, J. D., Henderson, R., Beinhocker, E. D., & Newman, L. I. (2007). Getting big too fast: Strategic dynamics with increasing returns and bounded rationality. Management Science, 53(4), 683-696.
  11. ^ 11.0 11.1 11.2 Howe, Neil. "What's Feeding The Growth Of The Billion-Dollar 'Unicorn' Startups?". Forbes. בדיקה אחרונה ב-30 במרץ 2017. 
  12. ^ "To fly, to fall, to fly again". The Economist. 25 ביולי 2015. ISSN 0013-0613. בדיקה אחרונה ב-30 במרץ 2017. 
  13. ^ 13.0 13.1 "Grow fast or die slow: Why unicorns are staying private". McKinsey & Company (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-30 במרץ 2017. 
  14. ^ Demos, Telis; Driebusch, Corrie (19 בנובמבר 2015). "Square's $9-a-Share Price Deals Blow to IPO Market". Wall Street Journal. ISSN 0099-9660. בדיקה אחרונה ב-31 במרץ 2017. 
  15. ^ Balakrishnan, Anita (16 בדצמבר 2016). "Trivago IPO opens at $11.20 after pricing at $11, below its expected range". CNBC. בדיקה אחרונה ב-31 במרץ 2017. 
  16. ^ "Valuing high-tech companies". McKinsey & Company (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-30 במרץ 2017. 
  17. ^ "Unilever Buys Dollar Shave Club for $1 Billion". Fortune. בדיקה אחרונה ב-30 במרץ 2017. 
  18. ^ Raice, Shayndi; Ante, Spencer E. (10 באפריל 2012). "Insta-Rich: $1 Billion for Instagram". Wall Street Journal. ISSN 0099-9660. בדיקה אחרונה ב-30 במרץ 2017. 
  19. ^ 19.0 19.1 חדי קרן בישראל: גיוסי הענק של Monday ו-Lightricks – מדוע דווקא עכשיו?, באתר גאדג'טי, 10 באוגוסט 2019
  20. ^ עירד עצמון שמאייר, השקעת ענק בהיי-טק הישראלי: למונייד גייסה 300 מיליון דולר לפי שווי של מעל 1.5 מיליארד, באתר TheMarker‏, 11 באפריל 2019
  21. ^ עירד עצמון שמאייר, חד קרן במשקל היפופוטם: סטארט-אפ הביטוח היפו גייס 100 מיליון דולר לפי שווי של מיליארד ד', באתר TheMarker‏, 24 ביולי 2019
  22. ^ אמיתי זיו, "רוצים להיות חברת הסייבר הגדולה בעולם": סייבריזן הישראלית גייסה 200 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 6 באוגוסט 2019
  23. ^ מאיר אורבך, טראקס הישראלית מגייסת 100 מיליון דולר לפי שווי של 1.1 מיליארד דולר, באתר כלכליסט, 28 במאי 2019
  24. ^ WalkMe גייסה 40 מ' ד' על פי הערכת שווי של כמיליארד דולר, באתר גלובס, 20 בספטמבר 2018
  25. ^ אלירן רובין, סטארט-אפ שייסדו ישראלים וקם בסיוע מימון המונים שווה כבר מיליארד דולר, באתר TheMarker‏, 1 באוגוסט 2018