חד-שפה מצוי

חד-שפה
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	צינוראים
משפחה:	שפתניים
סוג:	חד-שפה
מין:	חד-שפה מצוי
שם מדעי
	Ajuga chamaepitys; ‏שרבר, 1774

חַד-שָׂפָה מָצוּי (שם מדעי: Ajuga chamaepitys) הוא בן-שיח קטן ונמוך ממשפחת השפתניים^[1], שרק בסיסו מעוצה. הצמח מסועף, שרוע, שעיר ובעל ריח אופייני, וגובהו 5 עד 20 ס"מ. הוא נפוץ בחבל הים-תיכוני ובחגורת הספר, ונדיר בהר הנגב ובמדבר יהודה. מאפייניו העיקריים הם פרחים, שצבעם בדרך כלל צהוב עז ובבסיסם נקודות או קווים אדמדמים; עלים ירוקים כהים בעלי גוון אדמדם, שסועים בראשם לשלוש אונות; ועלים המלווים את הפרחים, הקצרים מהם או שווים להם באורכם. בישראל גדלים שני תת-מינים: תת-מין צ'יה, הנפוץ בארץ, ותת-מין שלוש-אונות, הנדיר בחרמון, שפרחיו ורודים, כתומים או צהובים-חיוורים ואונות עליו קצרות ורחבות יותר.

טקסונומיה ומינים קרובים

הסוג חד-שפה נבדל מרוב הסוגים במשפחת השפתניים בכך שהשפה העליונה של הכותרת מנוונת מאוד או חסרה כמעט לחלוטין, ולכן הפרח נראה כבעל שפה תחתונה בלבד. תכונה זו היא מקור שמו העברי של הסוג. בניגוד לסוג געדה, שבו הפרח עשוי להיראות אף הוא חד-שפתי, קיימת בחד-שפה טבעת שערות בתוך צינור הכותרת.

הסוג חד-שפה מונה כ-64 מינים ו-22 תת-מינים, מהם שלושה מיני בר בישראל ובסביבתה^[2]. מלבד חד-שפה מצוי גדלים בישראל עוד שני מינים נדירים.

חד-שפה מזרחי (Ajuga orientalis) הוא צמח עשבוני רב-שנתי שפרחיו כחולים. הוא גדל בעיקר בחורשים וביערות ים-תיכוניים בצפון הארץ ובהריה.
חד-שפה תמים הוא בן שיח של בתות ספר ואזורים יובשניים שפרחיו צהובים חיוורים ועליו פשוטים ואינם מחולקים לשלוש אונות אלא חרוקים.

מין זה מונה 14 תת-מינים מתוכם גדלים בישראל וירדן שני תת-מינים.

תת-מין צ'יה (Ajuga chamaepitys subsp. chia) הוא תת-המין הנפוץ בישראל הנפוץ בישראל^[3]^[4]. פרחיו בצבע צהוב עז ועליו מחולקים ל-3 אונות צרות וארוכות, דמויות אצבע; האונה האמצעית ארוכה מן הצדדיות ואורכה לפחות פי 6 מרוחבה.
תת-מין שלוש-אונות (Ajuga chamaepitys subsp. tridactylites) הוא תת-המין הנדיר בישראל; הוא גדל במרומי החרמון ובאדום ובמואב שבעבר הירדן^[5]^[6]. פרחיו ורודים, כתומים או צהובים-חיוורים, ואונות העלים קצרות ורחבות יותר.

פנולוגיה

העלווה מתפתחת מתחילת נובמבר ונובלת בתחילת אוגוסט.

הפריחה בחורף ובאביב, מסוף דצמבר ועד סוף יולי^[3]. ההאבקה נעשית באמצעות דבורים קטנות.

הפירות הירוקים ניכרים מאמצע מרץ ועד תחילת מאי, והפירות הבשלים מאמצע מאי ועד תחילת יוני. הפצת הזרעים נמשכת מאמצע יוני ועד תחילת נובמבר. התפוצה נעשית בקרבת צמח האם או באמצעות מעוף הענפים היבשים בקיץ.

בית גידול ותפוצה

המין חד-שפה מצוי על כל תת-המינים שלו גדל בעיקר באזורי אקלים ממוזג וים-תיכוני. תחום תפוצתו הטבעי משתרע במערב אירופה ובמרכזה, ודרך ארצות אגן הים התיכון (כולל מצרים וסיני) מגיע עד מערב אסיה ומרכזה, ואף מדרים עד חצי האי ערב^[1].

תת-מין צ'יה גדל בעיקר באזורי אקלים ממוזג, החבלים הים-תיכוניים ואירנו-טורניים. תחום תפוצתו הטבעי משתרע ממזרח מרכז אירופה, דרך ארצות הבלקן, אגן הים האגאי וטורקיה ועד מערב אסיה, מרכז אסיה (קזחסטן וטורקמניסטן) וצפון-מערב איראן, ואף מדרים לישראל. בישראל תת-מין צ'יה נפוץ בחבל הים-תיכוני ובחגורת הספר, על קרקע טרה רוסה ובסדקים וכיסי קרקע של סלעי גיר ודולומיט. הוא נדיר בהר הנגב ובמדבר יהודה, שם הוא גדל בכיסי קרקע שבין סלעים^[3].

תת-מין שלוש-אונות גדל בעיקר באזורי אקלים סובטרופי ואירנו-טורני. תחום תפוצתו הטבעי משתרע מהרי דרום סיני, דרך ערב הסעודית אל הרי אדום ומדיין שבירדן ומרומי החרמון בישראל, ומשם אל לבנון-סוריה ועיראק ועד מערב איראן.

מאפיינים מורפולוגיים

בן-שיח שרק בסיסו מעוצה, שרוע, שעיר ובעל ריח אופייני. גובהו 5 עד 20 ס"מ.

הגבעולים רבועים, שעירים, שרועים ומתפשטים לצדדים. בסיסיהם מעוצים וצבעם נוטה לאדמדם. גבעולי התפרחות זקופים.

העלים נגדיים, שעירים, דמויי יתד, שסועים (גזורים) פעם אחת מראשם ל-3 אונות, ולעיתים רחוקות ל-5. האונה האמצעית ארוכה ורחבה בהרבה משתי האונות הצדדיות. טרף העלה בעל שפה תמימה; חלקו העליון ירוק כהה והתחתון נוטה לאדמדם. העורק הראשי בולט באונה האמצעית ובמידה פחותה באונות הצדדיות.

התפרחות מצויות בחיק העלים שבראשי הגבעולים.

הפרחים צהובים זוהרים; ואילו בתת-מין שלוש-אונות צבעם ורוד (בהרי דרום סיני), כתום או צהוב-חיוור (בחרמון). בבסיס הכותרת מצויים נקודות או קווים עדינים בצבע ארגמן, ההולכים ומצטופפים כלפי לוע הפרח. הכותרת משתיירת לאחר תום הפריחה וצבעה הופך לחום-אדמדם.

הגביע שעיר ובעל 5 אונות ברורות.

הכותרת, הנראית חד-שפתנית, בולטת מתוך הגביע. השפה התחתונה היחידה של הכותרת מחולקת ל-3 אונות; האונה האמצעית רחבה ומפורצת קלות.

האבקנים 4, הזוג הקדמי ארוך מן הזוג האחורי, וכולם בולטים מתוך הכותרת.

הפרי בעל ארבע פרודות המתפתחות בתוך הגביע המשתייר.