חואן חלמן

חואן חלמן
Juan Gelman
לידה	3 במאי 1930; בואנוס איירס, ארגנטינה
פטירה	14 בינואר 2014 (בגיל 83); מקסיקו סיטי, המדינות המקסיקניות המאוחדות
מדינה	בוליביה
שם עט	John Wendell, José Galván, Julio Greco, Sidney West, Ando Yamanokuchi, Dom Pero
מקום לימודים	התיכון הלאומי של בואנוס איירס
שפות היצירה	ספרדית
סוגה	שירה
צאצאים	Marcelo Ariel Gelman Schuberoff
פרסים והוקרה	פרס חוזה לזמה לימה (2003); פרס סופיה (2005); פרס FIL (2000); פרס מיגל דה סרוואנטס (2007); הפרס האיברי-אמריקאי לשירה על שם פבלו נרודה; מלגת גוגנהיים; בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה ;
	www.juangelman.net

חואן חלמן (בספרדית: Juan Gelman;‏ 3 במאי 1930 – 14 בינואר 2014) היה משורר ארגנטינאי ממוצא יהודי. פרסם יותר מעשרים ספרי שירה בין השנים 1956 ועד מותו בראשית 2014. התאזרח במקסיקו,^[1] מדינה אליה הגיע כגולה פוליטי של החונטה הצבאית בארגנטינה.

בשנת 2007 זכה חלמן בפרס מיגל דה סרוואנטס, הפרס החשוב ביותר בספרות הספרדית. עבודותיו חוגגות את החיים, אך גם משלבות פרשנויות חברתיות ופוליטיות המשקפות את חוויותיו הכואבות מהפוליטיקה של ארגנטינה. אחדים משיריו תורגמו לעברית בידי רמי סערי וראו אור בספר "השירים" שהתפרסם לרגל פסטיבל המשוררים הבינלאומי הרביעי שנערך בירושלים.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חואן חלמן בוריקסון נולד ב-3 במאי 1930 בשכונת וילה קרספו בואנוס איירס למשפחת מהגרים יהודים מאוקראינה. בילדותו קרא ספרות רוסית ואירופאית בהדרכת אחיו בוריס. אביו, חוסה חלמן, היה מהפכן חברתי שהשתתף במהפכת 1905 ברוסיה; הוא היגר לארגנטינה, שב לרוסיה לפרק זמן קצר לאחר המהפכה הבולשביקית ואז חזר לארגנטינה לתמיד, מאוכזב.

חלמן למד לקרוא כשהיה בן שלוש, ובילה חלק גדול מילדותו בקריאה ומשחק כדורגל. הוא פיתח עניין בשירה בגיל צעיר מאוד, בהשפעת אחיו בוריס, שנהג להקריא לו שירים ברוסית, שפה שהילד לא ידע. חוויית הקריאה בגיל שמונה, של הספר "אנשים עלובים" של פיודור דוסטויבסקי (1861) הותירה בו רושם עמוק.

בצעירותו היה חבר בכמה קבוצות ספרותיות מכובדות ובהמשך הפך לעיתונאי בולט. הוא גם עבד כמתרגם באו"ם. הוא תמיד היה פעיל פוליטי נלהב. בשנת 1975 הצטרף לפעילות המונטנרוס - קבוצת גרילה עירונית שמאלנית ארגנטינאית, אם כי בהמשך הרחיק עצמו מהקבוצה. לאחר הפיכת 1976 שהעלתה לשלטון את הימין, הוא נאלץ לגלות מארגנטינה. בשנת 1976 נחטפו מביתם בנו מרסלו בן ה-20 וכלתו ההרה, מריה קלאודיה, בת ה-19. הם הפכו לשניים מתוך 30,000 איש ואישה (desaparecido) שהועלמו בכפייה ובכוח, בלא להותיר עקבות, בתקופת שלטון החונטה הצבאית. בשנת 1990 הובא חלמן לזהות את שרידי גופת בנו (הוא הוצא להורג ונקבר בחבית מלאה בחול ומלט), ושנים לאחר מכן, בשנת 2000, הוא הצליח להתחקות אחר נכדתו שנולדה בסתר בירכתי בית חולים זמן קצר לפני שאמה, מריה קלאודיה נרצחה, ונמסרה למשפחה תומכת הממשלה באורוגוואי. שרידי גופתה של מריה קלאודיה טרם אותרו.

במהלך שנות גלותו הארוכה התגורר חלמן באירופה עד 1988, לאחר מכן בארצות הברית ובהמשך במקסיקו, יחד עם אשתו, הפסיכולוגית הארגנטינאית מארה לה מדריד.

בשנת 1997 זכה חלמן בפרס השירה הלאומית הארגנטינאית, כהוקרה על מפעל חייו, ובשנת 2007 זכה בפרס סרוונטס, הפרס החשוב בספרות בשפה הספרדית. הייתה לו גם קריירה ארוכה ומבריקה כעיתונאי, והוא כתב בעיתון הארגנטינאי "פחינה / 12" עד מותו.

חלמן כלל את קצין המשטרה האורוגוואי, הוגו קמפוס הרמידה, בתביעה משפטית שהגיש בספרד בגין "היעלמות" כלתו באורוגוואי.

נכדתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת המאה ה-21 הורה נשיא אורוגוואי חורחה באז'ה איבנייס על חקירה בעקבותיה אותרה נכדתו של חלמן, מקארנה, שגדלה כילדה מאומצת. היא הוסיפה לשמה את שמות המשפחה של הוריה והחלה בקריירה כפעילת זכויות אדם.

מוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלמן מת בגיל 83 מסיבוכים של התסמונת המיאלודיספלסטית ממנה סבל, בביתו בשכונת קונדסה במקסיקו סיטי.^[2] נכדתו, מקארנה, הגיעה מאורוגוואי להשתתף בהלוויה. נשיאת ארגנטינה, כריסטינה פרננדס דה קירשנר הכריזה על שלושה ימי אבל לאומיים.

ניירות אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארכיון של חואן חלמן שכולל טיוטות לכתבים ואוסף קבצים ששמר בנוגע לחקירות זכויות האדם שביצע, זמין למחקר באגף כתבי היד שבמחלקת הספרים הנדירים והאוספים המיוחדים באוניברסיטת פרינסטון.^[3]

יצירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורסמו בתרגום לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר "השירים" שראה אור בשנת 1997 בהוצאת ידיעות אחרונות הופיעו לראשונה תרגומים עבריים משירת חואן חלמן. שירי חלמן התפרסמו בספר שהוא אנתולוגיה של פסטיבל המשוררים הבינלאומי שנערך בירושלים. עורכי הפסטיבל היו ויויאן אדן ודן לאור, ושירי חלמן שתורגמו בידי רמי סערי מופיעים בספר, במקור ובתרגום, בעמודים 138–149.

פורסמו בתרגום לאנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

רכות בלתי נתפסת: שירים נבחרים, תרגום: ג'ואן לינדגרן, הוצאת אוניברסיטת קליפורניה, 1997
שירי סידני ווסט, תרגום: קתרין מ.
בין מילים : מכתב פומבי של חואן חלמן, תרגום: ליסה רוז ברדפורד, CIAL, 2010
פרשנויות וציטוטים, תרגום: ליסה רוז ברדפורד, מהדורות קוימברה, שירה בתרגום, 2011
ציפורי לילה שוב, תרגום: JS Tennant, בסקירת MPT, סדרה 3 מס ' 11 גבולות, 2011
קומפוזיציות, תרגום: ליסה רוז ברדפורד, מהדורות קוימברה, שירה בתרגום, 2013

פורסמו בספרדית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כינור ועוד שאלות - Violín y otras cuestiones - בואנוס איירס, גליזר, 1956.
המשחק בו אנו נמצאים - El juego en que andamos, בואנוס איירס, נואבה אקספרסיונס, 1959.
נר היחיד - Velorio del solo, בואנוס איירס, Nueva Expresión, 1961.
גוטן (1956-1962), בואנוס איירס, לה רוזה בלינדאדה, 1962. (Neuauflage 1996)
זעם השור - Cólera Buey, לה הבנה, לה טרטוליה, 1965. (Neuauflage 1994)
הפואמות של סידני ווסט- Los poemas de Sidney West Buenos Aires, Galerna, 1969. (Neuauflage 1995)
אגדות- Fábulas, בואנוס איירס, לה רוזה בלינדאדה, 1971.
יחסים - Relaciones, בואנוס איירס, La Rosa Blindada, 1973.
עובדות ויחסים - Hechos y Relaciones, ברצלונה, לומן, 1980.
אם במתיקות - Si dulcemente, ברצלונה, לומן, 1980.
הכרויות והערות -Citas y Comentarios ,Visor Madrid 1982
לעבר הדרום -Hacia el Sur, מקסיקו, מרצ'ה, 1982.
קומפוזיציות -Com/posiciones (1983-1984) Barcelona, Ediciones del Mall, 1986
הפרעות 1 - Interrupciones I, Buenos Aires, Libros de Tierra Firme, 1986.
הפרעות 2 - Interrupciones II ,Buenos Aires, Libros de Tierra Firme, 1988.
Interrupciones I, Buenos Aires, Libros de Tierra הפרעות 1- Firme, 1986.
הפרעות 2- Interrupciones II, בואנוס איירס, Libros de Tierra Firme, 1988.
הכרזות - Anunciaciones,מדריד, Visor, 1988.
מכתב לאמא -Carta a mi madre, בואנוס איירס, Libros de Tierra Firme, 1989.
דיבקסו, Dibaxu בואנוס איירס, סייקס בראל, 1994.
שכר הרשעים - Salarios del impío, בואנוס איירס, Libros de Tierra Firme, 1993.
לא מושלם -Incompletamente, Buenos Aires, Seix Barral, 1997.
Tantear la noche, Lanzarote, Fundación César -לגשש בלילה Manrique, 2000.
שווה את זה - Valer la pena, בואנוס איירס, Seix Barral, 2001.
הארץ שהייתה תהייה - País que fue será, בואנוס איירס, סייקס בראל, 2004.
מונדר - Mundar, בואנוס איירס, Seix Barral, 2007.
מאחור לקדימה בעיקשות -De atrásalante en su porfía, מדריד, Visor, und Buenos Aires, Seix Barral, 2009
הלב מלא התקווה אוהב - El emperrado corazón amora, ברצלונה, Tusquets und Buenos Aires, Seix Barral, 2011

אנתולוגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פואמות, קאסה דה לאס אמריקאס, לה הבנה, 1960.
יצירה פואטית - Obra poética, Corregidor, Buenos Aires, 1975.
שירה, קאסה דה לאס אמריקאס, לה הבנה, 1985.
אנתולוגיה פואטית - Antología poética, Vintén, Montevideo, (1993).
אנתולוגיה אישית- Antología personal, Desde la Gente, Instituto Movilizador de Fondos Cooperativos, בואנוס איירס, 1993.
האפלה הפתוחה - En abierta oscuridad, Siglo XXI, México, 1993.
אנתולוגיה פואטית - Antología poética, Espasa Calpe, בואנוס איירס, 1994.
המילה - (1971-1987). Prefazione di Julio Cortázar, Visor, מדריד, 1994.
משימה בוערת - Oficio Ardiente (2005), Patrimonio Nacional y la Universidad de Salamanca.
בוהק מהאוויר - Fulgor del aire (2007), LOM Ediciones, Santiago del Chile
De palabra: Poesía III (1973-1989) (2008), Visor אודות המילה - Libros, מדריד
תחת גשם של אחרים - Bajo la luvia ajena (2009), סייקס בררל, ברצלונה

פרוזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרוזה של עיתונות - Prosa de prensa, Ediciones B, España, 1997
גם לא הסליחה הרפה של אלוהים/ילדים של נעדרים - Ni el flaco perdón de Dios / Hijos de desaparecidos (coautore con Mara La Madrid), פלאנטה, בואנוס איירס, 1997
Nueva prosa de prensa, Ediciones B ארגנטינה, פרוזה עיתונאית חדשה בואנוס איירס, 1999
אפגניסטן / עיראק: באימפריה התקועה - el imperio empantanado, בואנוס איירס, 2001
מבטים - Miradas, Seix Barral, Buenos Aires, 2005
Escritos urgentes, Capital Intellectual, בואנוס איירס, כתבים דחופים 1 - 2009
כתבים דחופים 2 - Escritos urgentes II, אינטלקטואל קפיטל, בואנוס איירס, 2010
מרבה הרגלים והעכביש -El ciempiés y la araña ilustraciones de Eleonora Arroyo, אינטלקטואל קפיטלי, מקסיקו, 2011

ביקורת על יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

Juan Gelman y su tiempo: Historias, poemas y reflexiones / Hernán Fontanet, 2015.
חלמן. Un poeta y su vida / הרנן פונטנט, 2015.
חואן חלמן: תקווה, אוטופיה והתנגדות - esperanza, utopía y resistencia / Pablo Montanaro, 2006
La escritura del duelo en la poesía de Juan Gelman כתיבה של כאב ושירתו של חואן חלמן- / Geneviève Fabry, 2005
אודות השירה: קריאתם של הנעדרים - El llamado de los desaparecidos : sobre la poesía de Juan Gelman / אדמונדו גומז מנגו, 2004
השירה ההיספנואמריקאית החדשה- חואן חלמן y la nueva poesía hispanoamericana / Miguel Correa Mujica, 2001
חואן חלמן -שירה של צללים וזכרונות : poesía de sombra de la memoria / Elena Tamargo Cordero, 2000
התקרבויות - Acercamientos a Juan Gelman / José Bru, 2000
מילה של חלמן : en entrevistas y notas periodísticas / Pablo Montanaro, 1998
שירתו של חלמן - כאשר יוצאות המילים - La poesía de Gelman: cuando surgen las palabras / דניאל פריידברג, 1997
חואן חלמן - אסטרטגיית השונות - הטרונימיות, אינטר-טקסטואליות, תרגום : las estrategias de la otredad : heteronimia, intertextualidad, traducción / María del Carmen Sillato, 1996
כמו רטט באוויר- שירתו של חואן חלמן, מאמרי ביקורת : la poesía de Juan Gelman, ensayos críticos / Lilián Uribe, 1995
להאמין בתעלומה - מסע בשירתו של חואן חלמן - Confiar en el misterio : viaje por la poesía de Juan Gelman / חורחה בוקאנרה, 1994
חואן חלמן - כנגד האגדות של העולם : contra las fabulaciones del mundo / מיגל דלמארוני, 1993
Conversaciones con Juan Gelman שיחות עם חואן חלמן : contraderrota, Montoneros y la revolución perdida / Roberto Mero, 1987
La poesía de Juan Gelman o la ternura desatada / שירתו של חואן חלמן והרכות המשוחררת Hugo Achugar, 1985
חואן חלמן, משורר ארגנטינאי / ביאטריס וארלה דה רוזאס, 2004