חואן גלמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חואן גלמן
Juan Gelman
Juan Gelman -presidenciagovar- 31JUL07.jpg
לידה 3 במאי 1930
בואנוס איירס, ארגנטינה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 בינואר 2014 (בגיל 83)
מקסיקו סיטי, מקסיקו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה בוליביה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה הקולג' הלאומי של בואנוס איירס עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע בלשן, משורר, סופר, עיתונאי, מתרגם עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מלגת גוגנהיים
  • פרס מיגל דה סרוואנטס (2007)
  • פרס סופיה (2005)
  • פרס FIL (2000)
  • פרס חוזה לזמה לימה (2003) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.juangelman.net
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חואן גלמןספרדית: Juan Gelman;‏ 3 במאי 193014 בינואר 2014) היה משורר ארגנטינאי ממוצא יהודי. הוא פרסם יותר מעשרים ספרי שירה בין השנים 1956 ועד למותו בראשית 2014. הוא התאזרח במקסיקו,[1] מדינה אליה הגיע כגולה פוליטי של החונטה הצבאית בארגנטינה.

בשנת 2007 זכה גלמן בפרס מיגל דה סרוואנטס - החשוב ביותר בספרות הספרדית. עבודותיו חוגגות את החיים אך גם משלבות פרשנויות חברתיות ופוליטיות המשקפות את חוויותיו הכואבות מהפוליטיקה של ארגנטינה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חואן גלמן בוריקסון נולד ב-3 במאי 1930 בשכונת וילה קרספו בואנוס איירס למשפחת מהגרים יהודים מאוקראינה. בילדותו קרא ספרות רוסית ואירופאית בהדרכת אחיו בוריס. אביו, חוסה גלמן, היה מהפכן חברתי שהשתתף במהפכת 1905 ברוסיה; הוא היגר לארגנטינה, שב לרוסיה לפרק זמן קצר לאחר המהפכה הבולשביקית ואז חזר לארגנטינה לתמיד, מאוכזב.

גלמן למד לקרוא כשהיה בן שלוש, ובילה חלק גדול מילדותו בקריאה ומשחק כדורגל. הוא פיתח עניין בשירה בגיל צעיר מאוד, בהשפעת אחיו בוריס, שנהג להקריא לו שירים ברוסית, שפה שהילד לא ידע. חוויית הקריאה בגיל שמונה, של הספר "אנשים עלובים" של פיודור דוסטויבסקי (1861) הותירה בו רושם עמוק.

בצעירותו היה חבר בכמה קבוצות ספרותיות מכובדות ובהמשך הפך לעיתונאי בולט. הוא גם עבד כמתרגם באו"ם. הוא תמיד היה פעיל פוליטי נלהב. בשנת 1975 הצטרף לפעילות המונטנרוס - קבוצת גרילה עירונית שמאלנית ארגנטינאית, אם כי בהמשך הרחיק עצמו מהקבוצה. לאחר הפיכת 1976 שהעלתה לשלטון את הימין, הוא נאלץ לגלות מארגנטינה. בשנת 1976 נחטפו מביתם בנו מרסלו בן ה-20 וכלתו ההרה, מריה קלאודיה, בת ה-19. הם הפכו לשניים מתוך 30,000 איש ואישה (desaparecido) שהועלמו בכפייה ובכוח, בלא להותיר עקבות, בתקופת שלטון החונטה הצבאית. בשנת 1990 הובא גלמן לזהות את שרידי גופת בנו (הוא הוצא להורג ונקבר בחבית מלאה בחול ומלט), ושנים לאחר מכן, בשנת 2000, הוא הצליח להתחקות אחר נכדתו שנולדה בסתר בירכתי בית חולים זמן קצר לפני שאמה, מריה קלאודיה נרצחה, ונמסרה למשפחה תומכת הממשלה באורוגוואי. שרידי גופתה של מריה קלאודיה טרם אותרו.

במהלך שנות גלותו הארוכה התגורר גלמן באירופה עד 1988, לאחר מכן בארצות הברית ובהמשך במקסיקו, יחד עם אשתו, הפסיכולוגית הארגנטינאית מארה לה מדריד.

בשנת 1997 זכה גלמן בפרס השירה הלאומית הארגנטינאית, כהוקרה על מפעל חייו, ובשנת 2007 זכה בפרס סרוונטס, הפרס החשוב בספרות בשפה הספרדית. הייתה לו גם קריירה ארוכה ומבריקה כעיתונאי, והוא כתב בעיתון הארגנטינאי "פגינה / 12" עד מותו.

גלמן כלל את קצין המשטרה האורוגוואי, הוגו קמפוס הרמידה, בתביעה משפטית שהגיש בספרד בגין "היעלמות" כלתו באורוגוואי.

נכדתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת המאה ה-21 הורה נשיא אורוגוואי חורחה באז'ה איבנייס על חקירה בעקבותיה אותרה נכדתו של גלמן, מקארנה, שגדלה כילדה מאומצת. היא הוסיפה לשמה את שמות המשפחה של הוריה והחלה בקריירה כפעילת זכויות אדם.

מוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלמן מת בגיל 83 מסיבוכים של התסמונת המיאלודיספלסטית ממנה סבל, בביתו בשכונת קונדסה במקסיקו סיטי.[2] נכדתו, מקארנה, הגיעה מאורוגוואי להשתתף בהלוויה. נשיאת ארגנטינה, כריסטינה פרננדס דה קירשנר הכריזה על שלושה ימי אבל לאומיים.

ניירות אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארכיון של חואן גלמן שכולל טיוטות לכתבים ואוסף קבצים ששמר בנוגע לחקירות זכויות האדם שביצע, זמין למחקר באגף כתבי היד שבמחלקת הספרים הנדירים והאוספים המיוחדים באוניברסיטת פרינסטון.[3]

יצירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורסמו בתרגום לאנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רכות בלתי נתפסת: שירים נבחרים, תרגום: ג'ואן לינדגרן, הוצאת אוניברסיטת קליפורניה, 1997
  • שירי סידני ווסט, תרגום: קתרין מ.
  • בין מילים : מכתב פומבי של חואן גלמן, תרגום: ליסה רוז ברדפורד, CIAL, 2010
  • פרשנויות וציטוטים, תרגום: ליסה רוז ברדפורד, מהדורות קוימברה, שירה בתרגום, 2011
  • ציפורי לילה שוב, תרגום: JS Tennant, בסקירת MPT, סדרה 3 מס ' 11 גבולות, 2011
  • קומפוזיציות, תרגום: ליסה רוז ברדפורד, מהדורות קוימברה, שירה בתרגום, 2013

פורסמו בספרדית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כינור ועוד שאלות - Violín y otras cuestiones - בואנוס איירס, גליזר, 1956.
  • המשחק בו אנו נמצאים - El juego en que andamos, בואנוס איירס, נואבה אקספרסיונס, 1959.
  • נר היחיד - Velorio del solo, בואנוס איירס, Nueva Expresión, 1961.
  • גוטן (1956-1962), בואנוס איירס, לה רוזה בלינדאדה, 1962. (Neuauflage 1996)
  • זעם השור - Cólera Buey, לה הבנה, לה טרטוליה, 1965. (Neuauflage 1994)
  • הפואמות של סידני ווסט- Los poemas de Sidney West Buenos Aires, Galerna, 1969. (Neuauflage 1995)
  • אגדות- Fábulas, בואנוס איירס, לה רוזה בלינדאדה, 1971.
  • יחסים - Relaciones, בואנוס איירס, La Rosa Blindada, 1973.
  • עובדות ויחסים - Hechos y Relaciones, ברצלונה, לומן, 1980.
  • אם במתיקות - Si dulcemente, ברצלונה, לומן, 1980.
  • הכרויות והערות -Citas y Comentarios ,Visor Madrid 1982
  • לעבר הדרום -Hacia el Sur, מקסיקו, מרצ'ה, 1982.
  • קומפוזיציות -Com/posiciones (1983-1984) Barcelona, Ediciones del Mall, 1986
  • הפרעות 1 - Interrupciones I, Buenos Aires, Libros de Tierra Firme, 1986.
  • הפרעות 2 - Interrupciones II ,Buenos Aires, Libros de Tierra Firme, 1988.
  • Interrupciones I, Buenos Aires, Libros de Tierra הפרעות 1- Firme, 1986.
  • הפרעות 2- Interrupciones II, בואנוס איירס, Libros de Tierra Firme, 1988.
  • הכרזות - Anunciaciones,מדריד, Visor, 1988.
  • מכתב לאמא -Carta a mi madre, בואנוס איירס, Libros de Tierra Firme, 1989.
  • דיבקסו, Dibaxu בואנוס איירס, סייקס בראל, 1994.
  • שכר הרשעים - Salarios del impío, בואנוס איירס, Libros de Tierra Firme, 1993.
  • לא מושלם -Incompletamente, Buenos Aires, Seix Barral, 1997.
  • Tantear la noche, Lanzarote, Fundación César -לגשש בלילה Manrique, 2000.
  • שווה את זה - Valer la pena, בואנוס איירס, Seix Barral, 2001.
  • הארץ שהייתה תהייה - País que fue será, בואנוס איירס, סייקס בראל, 2004.
  • מונדר - Mundar, בואנוס איירס, Seix Barral, 2007.
  • מאחור לקדימה בעיקשות -De atrásalante en su porfía, מדריד, Visor, und Buenos Aires, Seix Barral, 2009
  • הלב מלא התקווה אוהב - El emperrado corazón amora, ברצלונה, Tusquets und Buenos Aires, Seix Barral, 2011

אנתולוגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פואמות, קאסה דה לאס אמריקאס, לה הבנה, 1960.
  • יצירה פואטית - Obra poética, Corregidor, Buenos Aires, 1975.
  • שירה, קאסה דה לאס אמריקאס, לה הבנה, 1985.
  • אנתולוגיה פואטית - Antología poética, Vintén, Montevideo, (1993).
  • אנתולוגיה אישית- Antología personal, Desde la Gente, Instituto Movilizador de Fondos Cooperativos, בואנוס איירס, 1993.
  • האפלה הפתוחה - En abierta oscuridad, Siglo XXI, México, 1993.
  • אנתולוגיה פואטית - Antología poética, Espasa Calpe, בואנוס איירס, 1994.
  • המילה - (1971-1987). Prefazione di Julio Cortázar, Visor, מדריד, 1994.
  • משימה בוערת - Oficio Ardiente (2005), Patrimonio Nacional y la Universidad de Salamanca.
  • בוהק מהאוויר - Fulgor del aire (2007), LOM Ediciones, Santiago del Chile
  • De palabra: Poesía III (1973-1989) (2008), Visor אודות המילה - Libros, מדריד
  • תחת גשם של אחרים - Bajo la luvia ajena (2009), סייקס בררל, ברצלונה

פרוזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרוזה של עיתונות - Prosa de prensa, Ediciones B, España, 1997
  • גם לא הסליחה הרפה של אלוהים/ילדים של נעדרים - Ni el flaco perdón de Dios / Hijos de desaparecidos (coautore con Mara La Madrid), פלאנטה, בואנוס איירס, 1997
  • Nueva prosa de prensa, Ediciones B ארגנטינה, פרוזה עיתונאית חדשה בואנוס איירס, 1999
  • אפגניסטן / עיראק: באימפריה התקועה - el imperio empantanado, בואנוס איירס, 2001
  • מבטים - Miradas, Seix Barral, Buenos Aires, 2005
  • Escritos urgentes, Capital Intellectual, בואנוס איירס, כתבים דחופים 1 - 2009
  • כתבים דחופים 2 - Escritos urgentes II, אינטלקטואל קפיטל, בואנוס איירס, 2010
  • מרבה הרגלים והעכביש -El ciempiés y la araña ilustraciones de Eleonora Arroyo, אינטלקטואל קפיטלי, מקסיקו, 2011

ביקורת על יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Juan Gelman y su tiempo: Historias, poemas y reflexiones / Hernán Fontanet, 2015.
  • גלמן. Un poeta y su vida / הרנן פונטנט, 2015.
  • חואן גלמן :תקווה, אוטופיה והתנגדות - esperanza, utopía y resistencia / Pablo Montanaro, 2006
  • La escritura del duelo en la poesía de Juan Gelman כתיבה של כאב ושירתו של חואן גלמן - / Geneviève Fabry, 2005
  • אודות השירה: קריאתם של הנעדרים - El llamado de los desaparecidos : sobre la poesía de Juan Gelman / אדמונדו גומז מנגו, 2004
  • השירה ההיספנואמריקאית החדשה- חואן גלמן y la nueva poesía hispanoamericana / Miguel Correa Mujica, 2001
  • חואן גלמן -שירה של צללים וזכרונות : poesía de sombra de la memoria / Elena Tamargo Cordero, 2000
  • התקרבויות - Acercamientos a Juan Gelman / José Bru, 2000
  • מילה של גלמן : en entrevistas y notas periodísticas / Pablo Montanaro, 1998
  • שירתו של גלמן - כאשר יוצאות המילים - La poesía de Gelman: cuando surgen las palabras / דניאל פריידברג, 1997
  • חואן גלמן - אסטרטגיית השונות - הטרונימיות, אינטר-טקסטואליות, תרגום : las estrategias de la otredad : heteronimia, intertextualidad, traducción / María del Carmen Sillato, 1996
  • כמו רטט באוויר- שירתו של חואן גלמן, מאמרי ביקורת : la poesía de Juan Gelman, ensayos críticos / Lilián Uribe, 1995
  • להאמין בתעלומה - מסע בשירתו של חואן גלמן - Confiar en el misterio : viaje por la poesía de Juan Gelman / חורחה בוקאנרה, 1994
  • חואן גלמן - כנגד האגדות של העולם : contra las fabulaciones del mundo / מיגל דלמארוני, 1993
  • Conversaciones con Juan Gelman שיחות עם חואן גלמן : contraderrota, Montoneros y la revolución perdida / Roberto Mero, 1987
  • La poesía de Juan Gelman o la ternura desatada / שירתו של חואן גלמן והרכות המשוחררת Hugo Achugar, 1985
  • חואן גלמן, משורר ארגנטינאי / ביאטריס וארלה דה רוזאס, 2004

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חואן גלמן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Encabeza Peña Nieto la ceremonia por el XXV Aniversario de Conaculta". Fondo de Cultura Económica. בדיקה אחרונה ב-18 ביולי 2015. Antes de iniciar su mensaje, el mandatario rindió homenaje a la memoria del poeta argentino, naturalizado mexicano, Juan Gelman, por quien se ofreció un minuto de silencio. 
  2. ^ "Fallece a los 83 años el escritor Juan Gelman". Excélsior. בדיקה אחרונה ב-18 ביולי 2015. 
  3. ^ "Juan Gelman Papers (C1511) -- Juan Gelman Papers". findingaids.princeton.edu. בדיקה אחרונה ב-12 באוקטובר 2016.