חואן סבסטיאן אלקנו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חואן סבסטיאן אלקנו
Juan Sebastián Elcano
דיוקן מדומיין של חואן סבסטיאן אלקנו
דיוקן מדומיין של חואן סבסטיאן אלקנו
לידה 1486 בקירוב
גטריה, כתר קסטיליה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 באוגוסט 1526 (בגיל 40 בערך)
האוקיינוס השקט עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום בסקי
תקופת הפעילות ? – 4 באוגוסט 1526 עריכת הנתון בוויקינתונים
גילויים בולטים השלמת המסע של פרדיננד מגלן, הראשון להקיף את כדור הארץ
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חואן סבסטיאן אלקנוספרדית - Juan Sebastián Elcano; ‏1486 בקירוב - 4 באוגוסט 1526) היה מגלה ארצות ספרדי, שהשתייך לצוותו של פרדיננד מגלן. אלקנו, יחד עם 17 אנשי צוותו ששבו לספרד מהמסע, הם הראשונים שהשלימו ברציפות את הקפת כדור הארץ. מגלן עצמו נהרג במהלך המסע, ולא השלים את ההקפה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חואן סבסטיאן אלקנו נולד בשנת 1486 בקירוב בגטריה (בספרדית: Guetaria; בבסקית: Getaria) שבכתר קסטיליה (היום בחבל הבסקים שבצפון ספרד). הוא התיישב בסביליה והפך לרב-חובל של אניית סוחר.

הקפת כדור הארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחת פיקודו של מגלן[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלקנו הצטרף למסעו של פרדיננד מגלן שיצא ב-1519 מספרד בראשות חמש ספינות וכ-270 אנשי צוות במטרה למצוא נתיב ימי מערבה אל איי התבלין שבדרום מזרח אסיה.

לאחר שהגיעו לחופי דרום אמריקה, ניסה מגלן במשך תקופה ארוכה למצוא מצר ימי שיאפשר לו להמשיך מערבה. מאחר שהחורף החל להתקרב, החליט מגלן לעצור למשך החורף בפוארטו סן חוליו שלחופי פטגוניה. ב-1 באפריל 1520 פרץ מרד בצוותו של מגלן, כשהמורדים וביניהם אלקנו משתלטים על שלוש מהספינות. מגלן השתלט על המורדים, ושפט את מנהיג המורדים למוות, ושניים נוספים הושארו על החוף לגורלם. אלקנו, יחד עם שאר המורדים, נענש ונכבל בשלשלאות, והועבד בעבודות תחזוקה מפרכות, אך המשיך כחלק מצוות המסע.

מגלן הוביל את המסע לגילוייו הגדולים, הגילוי של מצר מגלן אל האוקיינוס השקט, וחצייתו לעבר דרום מזרח אסיה. מסעו של מגלן נקטע ב-27 באפריל 1521, לאחר שמגלן נהרג בקרב עם ילידים באי מקטאן (היום בפיליפינים).

לאחר מותו של מגלן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצי המדולל של מגלן המשיך בדרכו בין האיים בדרום-מזרח אסיה. לאחר 2 במאי 1521 נשארו רק שתי ספינות מתוך החמש שיצאו לדרך. ב-15 בספטמבר 1521 בוצע שינוי בפיקוד על הספינות שנותרו, ואלקנו מונה להיות הקפטן של הוויקטוריה, אחת משתי הספינות הנותרות, וב-21 בדצמבר הספינות התפצלו לדרכן, כשאלקנו מוביל את הוויקטוריה במסע מערבה, בחזרה לספרד.

תרומתו הגדולה של אלקנו למסע הייתה בשלב הזה של המסע. אלקנו ניווט את הספינה מסביב לאפריקה, תוך שהוא נמנע מלהגיע לנקודות יישוב בדרך כדי לא להיתפס על ידי הפורטוגזים ששלטו בנתיב השיט הזה, ולמרות המחסור במזון שהוביל למותם של 12 מלחים בדרך. ב-6 במאי 1522 עברו את כף התקווה הטובה.

ב-9 ביולי, לפי חשבונם, החליטו להסתכן ולעגון באיי כף ורדה הפורטוגזית כדי להצטייד במזון. מה רבה הייתה הפתעתם כשגילו שהתאריך הוא 10 ביולי, הפרש שנבע מהקפת כדור הארץ והראה לראשונה את הצורך בקו התאריך. המלחים שירדו לחוף הצליחו להצטייד במזון ולהעלותו לספינה, אך בפעם הרביעית, כשירדו 13 מלחים לחוף, הם נעצרו בידי הפורטוגזים. אלקנו הצליח לברוח עם הוויקטוריה ואנשי הצוות הנותרים בטרם יתפסו בידי הפורטוגזים.

שלט אצולה אשר ניתן לאלקנו בזכות הקפתו של כדור הארץ

ב-6 בספטמבר 1522 הגיעה הוויקטוריה לספרד כשעל סיפונה אלקנו וכן 17 מאנשי הצוות שיצאו לדרך כשלוש שנים לפני כן, ובכך היו הראשונים להשלים מסע מסביב לעולם. בין אנשי הצוות שהשלימו את המסע מסביב לעולם היה גם אנטוניו פיגאפטה, שכתביו הם אחד המקורות החשובים על המסע של מגלן ואלקנו.

לאחר המסע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1525 הצטרף אלקנו כקפטן במשלחת לואאיסה שמטרתה הייתה להגיע לאיי התבלין ולהתיישב שם. המשלחת עברה תלאות מרובות, ורבים מתו בדרך, ביניהם אלקנו שמת במהלך חציית האוקיינוס השקט ב-4 באוגוסט 1526 מתת-תזונה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חואן סבסטיאן אלקנו בוויקישיתוף