חוואר הלשון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חוואר הלשון - תקריב
חוואר הלשון ליד מצדה

חוואר הלשון (Lissan Marl) הוא סלע משקע הנוצר בסביבת היווצרות ימית. סלע זה אופייני לחצי האי של ים המלחלשון ים המלח - שריד של ימת הלשון, ומכאן נגזר שמו, והוא מצוי גם באזור הערבה הצפונית.

היווצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוואר הלשון הוא סלע זעיר-גרגיר רך ומתפורר למגע. צבעו לבנבן-אפור, אך ייתכנו גם גוונים בהירים אחרים כתוצאה מנוכחות מינרלים אחרים שהורבדו בסביבתו.

חוואר הלשון נוצר בתקופת הפליסטוקן והוא בנוי מורוות – רבדים דקים בעובי מילימטרים ספורים המייצגים משקעים עונתיים או שנתיים. במקרה של חוואר הלשון נוצרו שכבות דקיקות ובהירות של ארגוניט בהשקעה קיצית ושכבות כהות יותר של חומר דטריטי (משקע זעיר-גרגיר שמקורו בשחק סלעים ביבשה) בהשקעה חורפית.

המים מתחתרים בקלות בסלע פריך זה ויוצרים את הבתרונות של דרום ים המלח. מערת הקמח בערוץ נחל פרצים היא דוגמה טובה לתהליכי הבליה החלים על הסלע.

השימוש במילה חוואר מטעה. חוואר הלשון שונה מחוואר בשני אופנים:

תמורות ושינויים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזור ימת הלשון הקדומה נתון להשפעתן של רעידות אדמה תכופות, ואלה הותירו על סלעי חוואר הלשון את חותמן בשני אופנים:

  • שכבות מעורבלות ועבות
  • קימוטים של השכבות היוצרים מעין ציורים על פני השטח


ניתן לראות השפעה זו בתמונות הבאות: