חוות העלמות (ספר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חוות העלמות
מידע כללי
מאת שולמית לפיד
איורים הנרי לרולי(אנ') - הקוצרים (עטיפה)
שפת המקור עברית
סוגה רומן
הוצאה
הוצאה הוצאת כתר
תאריך הוצאה 2006
מספר עמודים 308
קישורים חיצוניים
מסת"ב מסת"ב 965-07-1433-2
הספרייה הלאומית 002515003

חוות העלמות הוא שמו של ספר שכתבה שולמית לפיד ב-2006 המתמקד בתקופת העלייה השנייה ובפעילותה של חוות העלמות שלחוף הכנרת. ספר זה הוא המשכו של הספר גיא אוני (שנכתב גם הוא על ידי לפיד) בו תוארה הקמת ראש פינה בתקופת העלייה הראשונה.

רקע היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנשי העלייה השנייה, שעלו ארצה בין השנים 1904 ל-1914, בחנו צורות שונות של התיישבות בארץ ישראל. בין השאר הוקמו בתקופה זו הקולקטיב בסג'רה של מניה וילבושביץ, הקומונה החדרתית, אום ג'וני, קבוצת דגניה, הקואופרציה במרחביה ועוד. אחד מניסיונות ההתיישבות הייתה חוות העלמות. חווה זו, על שפת הכנרת, הוקמה ביוזמתה של חנה מייזל שוחט על מנת להכשיר חלוצות לעבודה חקלאית. בין השאר עבדו במקום חנה צ'יזיק, שרה שטורמן (אשתו של משה עמי-עד), עטרה קרול (אשתו של חיים שטורמן), רחל בלובשטיין ואחותה שושנה בלובשטיין, ציפורה דרוקר, לאה מירון כצנלסון, שרה לייקין, שרה מלכין, רחל רוזנפלד, ציפורה אברמסון, יהודית קרביצקי ועוד.

עלילת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר פורס את חייה ולבטיה של הנערה החלוצה נוניה סילס. נוניה[1], ילידת ראש פינה, היא בתה של פאניה סילס שהתיישבה בראש פינה בתקופת העלייה הראשונה[2] ושל סשה הצייר. הסופרת משלבת את דמותה הדמיונית של נוניה בעלילה ההיסטורית של ההתיישבות היהודית לאורך לופי הכנרת הכנרת תוך שהיא משלבת בעלילה שלל דמויות אמיתיות שפעלו באזור באותה תקופה.

הספר נפתח כשנוניה כבר בת 19. היא חיה בבית הוריה בראש פינה אבל רוקמת תוכניות לעזוב את הבית ולהצטרף לחווה חקלאית בכנרת או בסג'רה. היא מתאהבת בפועל מתניה בן משה שהגיע עם אחיו גד לראש פינה ומצא עבודה בשדות של המשפחה. פאניה אינה מרוצה מקשר זה מאחר שמתניה ומשפחתו הם גרי צדק ומזכירים לה את הקוזקים שפגעו בה ובמשפחתה. בהזדמנות הראשונה היא מפטרת את האחים ובזה גורמת לקונפליט עם נוניה שמחליטה לבצע את תוכניתה וללכת לחוות העלמות.

בחווה פוגשת נוניה בנערות נוספות שהתגייסו לקריאת של חנה מייזל שוחט להגיע לחווה ויחד הן מקימות גן ירק. במהלך שהותה במקום מפגישה אותה הסופרת עם שלל אישים אמיתיים, שחיו באזור באותה תקופה, כמו אהרון שידלובסקי, בן-ציון ישראלי, תחיה ליברזון, רחל בלובשטיין, שרה מלכין, נח נפתולסקי, ברל כצנלסון, א.ד. גורדון, שמחה וילקומיץ, יוסף טרומפלדור ואחרים. יחד עם בנות החווה שותפה נוניה למלחמתן על מעמד הנשים החלוצות כשוות ערך לחלוצים הגברים.

למרבה הפתעתה ושמחתה של נוניה היא פוגשת בחווה גם את מתניה שעובד במקום כשומר מטעם ארגון השומר. מתניה מספר לה שהוא מתאכסן בביתם של פרידה ומנדל קיפניס במושבה כנרת ומרגע זה מנצלת נוניה רגעים פנויים מעבודתה כדי לבקר בביתם של הזוג קיפניס בתקווה להיפגש עם מתניה. באחד מביקוריה של פאניה בחווה היא משאירה לנוניה אקדח מאוזר להגנה עצמית ונוניה מבקשת ממתניה ללמד אותה לירות בכלי.

באחד הימים מתכנסים רבים מכל קצוות הארץ אל המושבה מגדל כדי לחגוג חנוכת צריף. בין המגיעים גם פאניה, נוניה וחברותיה, מתניה, הזוג קיפניס, אנשי כנרת ואום ג'וני ועוד. במהלך האירוע המשמח מתגלות גופותיהם הערומות והיירויות של מתניה ושל פרידה. פאניה שמגיעה בין הראשונים למקום מזהה שכלי היריה הוא אקדח המאוזר שהביאה לביתה וממהרת להחביאו.

לאחר הרצח הכפול של זוג האוהבים מגיע לעזרתו של האלמן מנדל קיפניס החלוץ דב בער שעלה מארצות הברית (שם היה מתאגרף מקצועי) במסגרת קבוצת "האיכר הצעיר". לאחר תקופת מה מוכר קיפניס את ביתו ואדמותיו לדב בער ועוזב לכפר חיטים. נוניה הקשורה עדיין לבית של קיפניס מגיעה לבקר בו ונקשרת לדב בער והיא מסכימה שילווה אותה לבית הוריה בראש פינה. בדרכם חזרה לכנרת הם מותקפים בנחל עמוד על ידי צ'רקסים ודב בער נורה ברגלו כשהוא מגן על נוניה. לאחר טיפול בזכרון יעקב על ידי ד"ר הלל יפה מחליטה פאניה לקחתו להחלמה בראש פינה כהערכה להצלת חייה של נוניה.

לאחר מספר ימי החלמה מגיעה הידיעה מהדוד שורה שביפו שאשתו מרים נפטרה והורישה את הפסנתר לפאניה. נוניה ודב בער מתנדבים לנסוע ליפו ולהביא משם את הפסנתר. בדרכם הם עוצרים למנוחת לילה במושבה מגדל ושם מתממשת אהבתם. בהגיעם לפו הם מתאכסנים אצל הדוד שורה ועל שפת הים ביפו מבקש דב בער את ידה של נוניה וזו מבקשת עוד זמן לחשוב על כך. בדרכם חזרה עם הפסנתר מתקררים היחסים ביניהם ובהגיעם לראש פינה אומרת לו פאניה "תתרחק מהבת שלי" דבר שמגדיל את הקרע ביניהם.

דב בער, שהוציא את כל כספו על קניית הבית של קיפניס, נשאר בלי פרוטה כדי לקנות ציוד חקלאי וזרעים ומחליט להתגייס לארגון השומר כדי לחסוך כסף. הוא נשלח למושבה מסחה יחד פנחס שניאורסון כשומרי שדות רכובים. נוניה נשארת בחווה ומגלה שהיא בהריון (מהלילה שהייתה עם דב בער במגדל). היא נוסעת ליפו להיות עם הדוד שורה שם היא שומעת שדב בער משתתף בקרב איגרוף בעיר[3]. אחרי הקרב היא חוזרת לביתו של הדוד שורה ופוגשת שם את דב בער ובפניו ובפני הדוד שורה מודה נוניה שדב בער הוא האבא של התינוק שבביטנה והדוד מארגן מייד חתונה.

הדרך הארוכה מיפו לחיפה ומשם ברכבת העמק עד לתחנת צמח מאיצים את צירי הלידה ונוניה יולדת בתחנת צמח. בגלל גשם זלעפות אוספת משפחה בדואית את הזוג עם התינוק לאוהל המשפחתי[4]. בהיותם בכפר הבדואי מתמודדת נוניה עם הסודות של אימה פאניה ונסיבות לידתה של תמרה. במקביל מסייעים הבדואים לפתור את תעלומת הרצחם של פרידה ומתניה על ידי הפועל הבדואי של מנדל קיפניס בעזרת האקדח של נוניה שגנב קיפניס ובתמורה לתשלום של 50 פרנק ששילם לו קיפניס. עם סיום הגשמים חוזרת המשפחה לבית במושבה כנרת.

עץ משפחת מנדלשטם - סילס[עריכת קוד מקור | עריכה]

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
סבא מנדלשטם
 
סבתא מנדלשטם
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
{{{ אמא }}}
 
אבא מנדלשטם
 
מרים מנדלשטם
"הפרינצסה" (אישה 2)
 
שוּרָה מנדלשטם
 
בלה רוקח (אישה 1)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ולדימיר אלטמן
 
ריבה אלטמן
 
ישראל מנדלשטם
(לוליק)
 
הקוזק
 
 
 
פאניה סילס
גיבורת גיא אוני
 
סשה זוסמן
 
יחיאל סילס
 
רחל עדיס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עוזיאל אלטמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
תמרה סילס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אבנר אלטמן
 
דוד אלטמן
 
 
 
 
 
דב בער פילד
(זוננפלד)
 
נוניה סילס
 
נפתלי סילס
(תולי)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עלי פילד
 
 
 
 
 
משה סילס
 
בלה סילס

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שמה של נוניה הוא שיבוש של השם המופיע בתלמוד "מגדל נוניא" ומתייחס אתר לחוף הכנרת
  2. ^ סיפורה של פאניה מתואר בספר "גיא אוני"
  3. ^ דב בער היה ביפו בדרכו למשימת שמירה ברחובות יחד עם יצחק נדב ומנדל פורטוגלי
  4. ^ מתוך הערכה לעזרתם נקרא התינוק עלי על שם ראש השבט