חוטמית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןחוטמית
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: חלמיתאים
משפחה: חלמיתיים
סוג: חוטמית
שם מדעי
Alcea
ליניאוס, 1753
חוטמית בצבעים שונים בעין כרם

חוֹטְמִית (שם מדעי: .Alcea L) היא סוג של צמח ממשפחת ההחלמיתיים. לסוג חוטמית משויכים כ-79 מינים, שנפוצים באזורים הממוזגים של העולם הישן. בישראל גדלים 7 מיני בר ומין אחד תרבותי (זר), שהובא כצמח נוי ומוצאו מסין[1].

מאפיינים מורפולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרדת של חוטמית תרבותית

מיני החוטמית הם צמחים עשבוניים, חד-שנתיים, דו-שנתיים או רב-שנתיים, בדרך כלל זקופים ולא מסתעפים לכמה גבעולים.

הגבעולים גבוהים וארוכים, שעירים כמעט בכל חלקיהם בשערות כוכביות, לפעמים מעורבבות שערות פשוטות.

העלים מסורגים, שסועים או מחולקים כעין כף יד. מעורקים ככף יד מבסיס העלה. הפטוטרת ארוכה. טרף העלה סגלגל עד כמעט מעוגל, או בעל צלעות, או כמעט ללא אונות, או מחולק לאונות ככף יד. שפת העלה עגולה או משוננת, וקודקודו חד עד קהה.

הפרחים גדולים ובולטים, קוטרם 2 עד 6 ס"מ ולעיתים רחוקות 8 ס"מ. הפרחים דו-מיניים, נכונים, חיקיים, בודדים או ערוכים באשכולות ומורכבים מ-5 עלי כותרת ו-5 עלי גביע. מתחת לגביע הפרח מצוי גביעון מאוחה בבסיסו ובעל 6 עד 9 אונות.

עלי כותרת ורודים, לבנים, סגולים או צהובים, לרוב ברוחב של יותר מ-3 ס"מ, קודקודם מפורץ.

במרכז הפרח נמצא צינור אבקנים קירח (מעין ענבל שעליו אבקנים מרובים ומאוחים כמעט עד למאבקים), שבחלקו העליון מקבץ של מאבקים צהובים וקומפקטיים, ובקודקודו צלקות דקיקות וכפופות.

השחלה עילית מרובת מגורות מ-15 או יותר, ביצית זקופה בכל מגורה. עמודי העלי כמספר השחלות.

הציר המרכזי של המצעית גלילי בחלקו התחתון ומתרחב ומסתיים בקודקודו בגוף חרוטי.

פרי החוטמית היא מפרדת שמורכבת מפרודות רבות. הפרודות, דמוי דיסק שטוח עם קודקוד מפורץ, אינן נפתחות, ומסודרות סביב עמוד מרכזי קצר, מורחב בראשו למקור חרוטי, שצורתו מזכירה צורת חוטם (אף), ומכאן שמו של הסוג. כל פרודה מורכבת משתי מגורות, אך מכילה רק זרע אחד. המגורה הקיצונית עקרה.

מיני החוטמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיני החוטמית הידועים בארץ ישראל הם:

  1. חָטְמִית זִיפָנִית (Alcea setosa) - עשב רב-שנתי, גובה התפרחת עד 2 מ', צבע הכותרת ורוד, לילך או סגול. העלים כמעט ואינם מחולקים או בעלי אונות קצרות. אורך הגביעון שווה כמעט לאורך הגביע. חוטמית זיפנית נפוצה באזור השרון, יהודה, הכרמל, הגלבוע, הגליל, עמק הירדן והגלעד.
  2. חוטמית צהובה - נפוצה בעמק יזרעאל, בגליל העליון, הרי מואב ובגלעד.
  3. חוטמית עין הפרה - נפוצה בכל הארץ.
  4. חוטמית קירחת - נפוצה בגליל התחתון.
  5. חוטמית מאוצבעת - נפוצה בשומרון ובכרמל.
  6. חוטמית משורטטת - נפוצה בעמק הירדן ובנגב.
  7. חוטמית הגליל (Alcea galilaea Zohary) - עשב רב-שנתי, ים-תיכוני.
  8. חוטמית תרבותית (Alcea rosea) - עשב דו-שנתי, זקוף, שגובהו על פי רוב 2 מטר. נפוץ במדינות רבות בעולם.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חוטמית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Alcea L., World Flora Online