חומצה ולרית
![]() |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
![]() | |
![]() | |
שם סיסטמטי | pentanoic acid |
---|---|
כתיב כימי | C5H10O2 |
מסה מולרית | 102.133 גרם/מול |
מראה | נוזל שקוף בעל ריח לא נעים |
מספר CAS | 109-52-4 |
צפיפות | 0.93 גרם/סמ"ק |
מסיסות | 4.97 גרם לליטר |
טמפרטורת היתוך |
-34 °C 239.15 K |
טמפרטורת רתיחה |
185 °C 458.15 K |
מקדם שבירה | 1.408 |
חומציות | 4.82 pKa |
נקודת הבזק |
86 °C 359.15 K |
NFPA 704 |
חומצה ולרית (Valeric acid ) או חומצה פנטנואית (pentanoic acid ) היא חומצה קרבוקסילית בעלת שרשרת ישרה של 5 אטומי פחמן. החומצה מצויה באופן טבעי בולריאן רפואי ומכאן שמה. השימוש העיקרי בחומצה ולרית הוא בייצור אסטרים ריחניים לתעשיית הבשמים, הקוסמטיקה ותוספי המזון.
ייצור[עריכת קוד מקור | עריכה]
מייצרים חומצה ולרית בתגובה של 1-בוטן עם גז הסינתיזה. נוצר אלדהיד המתחמצן לחומצה
תגובות[עריכת קוד מקור | עריכה]
חומצה ולרית מגיבה באופן אופייני לחומצות קרבוקסיליות ומתקבל קבלת אנהידריד, אסטרים או אמידים. חומר הביניים בהפקת תוצרים אלו הוא לרוב פנטוניל כלוריד (Pentanoyl chloride) שנוסחתו CH3CH2CH2CH2C(O)Cl
שימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]
עיקר השימוש בחומצה ולרית היא כחומר גלם לאסטרים המשמשים כתוספי ריח לקוסמטיקה ומזין. האסטרים השימושיים הם מתיל ולריאט (methyl valerate) המוסף לסבונים ותכשירי כביסה בריכוז של 0.1-1% להוספת ריח פירותי. אתיל ולריאט (Ethyl valerate) שריחו מזכיר תפוח המשמש כתוסף מזון ופנטיל ולריאט או פנטיל פנטונאט (Pentyl pentanoate) המקנה ארומת תפוח ולעיתים אננס.