חומת אורליאנוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חומת אורליאנוס

חומת אורליאנוסאיטלקית: Mura aureliane) הייתה חומת העיר רומא שנבנתה בין השנים 271275 בתקופת שלטונו של הקיסר אורליאנוס ופרובוס.

חומות אלה הקיפו את שבע גבעות רומא (שהוקפו עוד בחומת סרוויוס) וכן את שדה מרס ואת מחוז טרסטוורה בגדתו השמאלית של נהר הטיבר.

תיאור החומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורכן של חומות אורליאנוס כ-19 ק"מ והן הקיפו שטח של 13.7 קמ"ר. החומות נבנו מלבנים ובטון, עוביין הגיע ל-3.5 מטרים, וגובהן ל-8 מטרים. מגדלים ריבועיים נבנו כל 100 רגלים (כל 29.6 מטרים).

במהלך המאה החמישית הוגבהה החומה לגובה של 16 מטרים. באותה עת היו בחומה 383 מגדלים, 18 שערים ראשיים ו-2,066 חלונות תצפית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום החומות והשערים
מעבר שומרים בתוך החומה בסמוך לפורטה מטרוניה

החל מראשיתה של הקיסרות הרומית, בשל השלום הרומאי והשגשוג שבעקבותיו, גדלה העיר רומא אל מעבר לחומת העיר הישנה (חומת סרוויוס שנבנתה עד בתקופת הרפובליקה הרומית, בשלהי המאה הרביעית לפנה"ס). עוצמת הצבא הרומי בראשית הקיסרות, שמרה על שלום תושבי העיר מבלי צורך בחומות.

במהלך המאה השלישית, בשל החלשותה של האימפריה הרומית תקפו שבטים ברבריים מבעד לגבולות הקיסרות מצפון. בשנת 270 הגיעו הוונדלים לצפונה של איטליה בטרם הצליח הצבא הרומי להדפם. מרד שפרץ בעיר והביא למותם של כ-7,000 תושבים היה גורם נוסף לבנייה.

בעקבות פלישה זו והמרד החלה בניית החומות על ידי הקיסר אורליאנוס. פרויקט הבנייה היה הגדול ביותר ברומא מאז ימי ראשיתה של האימפריה. הפרויקט בא להבהיר לתושבים מהי עוצמתו של הקיסר, וליצור רושם של יציבות בעיר, מתוך כוונה למנוע מרידות נוספות. אורליאנוס עצמו מת לפני השלמת העבודה.

על מנת לחסוך בעלויות שולבו מבנים שונים קיימים בחומות - בהם אמפיתיאטרון קסטרנסה, קסטרה פרטוריה, אקווה קלודיה ופירמידת קסטיוס. מעריכים כי כשישית מהחומה נבנתה ממבנים קיימים ששולבו בה.

השטחים שמחוץ לחומות נוקו על מנת לאפשר תצפית למגיני העיר.

יעילותה של החומה נתונה במחלוקת, בשל המספר הקטן של הלוחמים שהוקצו להגנה על העיר - כ-25,000 לוחמים של המשמר הפרטוריאני. ואולם החומה לא נבנתה על מנת להתגונן בפני מצור ממושך. כוחות הברברים שתקפו את האימפריה נהגו לתקוף מתקפות פתע, ולא לצור תקופה ממושכת, ומפני מתקפות אלה יכלה החומה להגן על תושבי העיר.

בתקופת שלטונו של הקיסר מקסנטיוס, בין השנים 306–312 לספירה, הוכפל גובהה של חומת אורליאנוס ותוגבר המשמר הפרטוריאני, על מנת לאפשר לעיר לעמוד במצור ממושך. זאת מפני ששלטונו של מקסנטיוס הוכרז בשנת 308 כשלטון 'בלתי חוקי' על ידי הקיסרים והאוגוסטים המכהנים בשלטון המרובע של אותה העת - הטטררכיה, והעיר נדרשה לעמוד בהתקפות מצבאות סדירים של קיסרים ואוגוסטים שונים באימפריה[1].

בשנת 401 לספירה, בתקופת שלטונו של הקיסר הונוריוס שופצו החומות והשערים, וקבר הדריאנוס שמעברו המערבי של הטיבר שולב בחומה כמבצר.

בתקופת שלטונו של טוטילה מלך האוסטרוגותים, בשנת 545 נהרסו כשליש מהחומות, על מנת למנוע מהאימפריה הביזנטית להגן על העיר רומא, במלחמתו בה.

יתרת החומות נותרו חלק מהגנת העיר עד ה-20 בספטמבר 1870 עת שנהרסו חלק מהחומות (בסמוך לפורטה פיה) על ידי חיילי ממלכת איטליה, והעיר נכבשה על ידם במטרה שתהפוך לבירת המדינה.

החומות נותרו גבולה של העיר עד אמצע המאה ה-19, וכמעט לא הייתה בנייה מחוץ לחומות עד תקופה זו.

בשל שימושן הממושך לא נעשה שימוש משני באבני החומות והן נותרו עד ימינו. בקרבת פורטה סן סבסטיאנו (שער סן סבסטיאן) הוקם מוזיאון החומה.

שערי החומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורטה אסינריה

השערים בחומת אורליאנוס (עם כיוון השעון, החל מהצפוני שבשערים):

שערים בטרסטברה (החל מהדרומי ביותר, עם כיוון השעון):


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Alfred Frazer, The Iconography Of The Emperor Maxentius' Buildings In Via Appia, The Art Bulletin, Vol. 48, No. 3/4 (Sep. - Dec., 1966), עמ' 385

קואורדינטות: 41°52′24″N 12°29′56″E / 41.87333°N 12.49889°E / 41.87333; 12.49889