חוני המעגל (אמן)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חוני המעגל

חוני המעגל (שם משפחתו: איצקוביץ, 1950[1] - 31 באוגוסט 2016) היה אמן דאדא ישראלי רב-תחומי, מיצגן, במאי וקולנוען שפעל במסגרת מוזיאון ינקו דאדא בעין הוד. מייסד קבוצת סמרטוט, גלריה שלוש ועמותת אמני פרפורמנס. בעשור הראשון לפעילותו היו מופעיו מזוהים עם פסטיבל עכו לתיאטרון אחר ופסטיבל ישראל.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמן דאדא רב תחומי. הקים את קבוצת האוונגרד "סמרטוט" הפועלת מאז שנות ה-80, את גלריה שלוש ואת המקלט לאמנות עכשווית בנווה צדק בת"א. הירבה להעלות את מופעיו בפסטיבל עכו לתיאטרון אחר ובפסטיבל ישראל בירושלים, ומראשית שנות ה-90 פועל בעיקר במסגרת מוזיאון ינקו דאדא בעין הוד. בשנות ה-90 יזם את הקמת עמותת אמני פרפורמנס לקידום האמנות הבין-תחומית. העלה את פסטיבל הדגנרטים השנתי בסינמטק תל אביב, מאז 2002, ואת פסטיבל "לצאת מהקרון" בשיתוף פנינה רינצלר במתחם התחנה בתחנת הרכבת יפו, מאז 2011. חוני המעגל הרבה להשתמש בחפצים ודימויים מוכרים כשהוא שותל אותם בהקשר חדש. "אין הוא מסתפק ברפרודוקציות, אלא במקור בלבד", כתבה רעיה זומר, מנהלת מוזיאון ינקו-דאדא לקראת התערוכה "אסתטיקה של מלחמה". לדבריה "קרוב הוא ברוחו למרסל דושאן ביחסו ל'רדי-מייד', אלא שאצלו זהו 'רדי-מייד עם תוספות'. אמרתו הידועה היא שאותו מעניין התור ל'מונה ליזה' יותר מהיצירה עצמה".

רקע ביוגרפי[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוני המעגל נטה לטשטש במתכוון ניסיונות להתחקות אחר הביוגרפיה שלו. ידוע כי נולד למשפחה חרדית מרובת ילדים ושככל הנראה, זהו שמו מלידה. בפתיח לספרו חמדת לבי כותב הסופר שלמה שבא: "אמו קראה לו חוני המעגל, כך סיפרה לי, כשהיא עומדת בחצר ביתה בנווה שלום, בין השיחים והשרכים וזמרות הגפן והכביסה התלויה על חבלים, כיוון שרצתה לתת לבנה שם של אדם הגון, וישר, וצדיק, ועושה טוב לכל". חוני הוא נינו של הרב זאב וולף גרינוולד, יו"ר ועד הקהילה ביפו והמושבות ומייסד בית הכנסת ובית המדרש חברת ש"ס, בית הכנסת הראשון בשכונת נווה צדק[2][3]

"בין אם נקבל את השקר כמרכיב ביצירתו של חוני ובין אם לא", כתב חוקר האמנות ד"ר יגאל בן נון, "ברור לכל שהוא שאול מן הביוגרפיה האישית והמשפחתית שלו". חוני המעגל היה נשוי לגלריסטית נירה יצחקי, מייסדת ובעלת גלריה שלוש, בתם, רומי, מנהלת אתרי אינטרנט.

נקבר בקיבוץ חורשים.[4].

מבחר מסרטיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1980. התנערי מעפר - סיפורן של השכונות הראשונות מחוץ לחומות יפו בהשתתפות: גיל אלון ולהקת המחול ענבל. עריכה: יוסי חיות.
  • 1994. הפרוטוקולים של זקני ציון / ברית מילה / חבר מפלגה (ערב סרטים נסיוניים של חוני המעגל בסינמטק ת"א).
  • 1995. בין פרישמן לגורדון - בהשתתפות: רוני סגמן, הנביא דיוויד, מיכה ברר. עריכה: חוני המעגל.
  • 1997. גינונים אירופאים - ארבייט מכט פריי מטויטלנד אירופה, על פי דודו מעיין בהשתתפות: סמדר יערון, מוני יוסף, חאלד אבו עלי, נטע פלוצקי. עריכה: אלי חמו.
  • 1998. התקווה - עריכה: אלי חמו.
  • 2000. מזרח תיכון חדש. עריכה: אלי חמו.
  • 2003. כרטיס בכיוון - אחד בהשתתפות: דינה בליך ותמרה טראובמן. עריכה: רוני הרמן, חזי שוחט.
  • 2005. הירושימה דרך אושוויץ - בהשתתפות: אורנה לביא. עריכה: חזי שוחט.
  • 2006. נערי החוף 1975-2005 (ערוץ 8). פרס העריכה בפסטיבל דוקאביב הבינלאומי לקולנוע דוקומנטרי (עורכת: נואית גבע)/ פסטיבל Hotdocs, טורונטו, קנדה.
  • 2007. Reaction. - פסטיבל דוקאביב הבינלאומי לקולנוע דוקומנטרי / פסטיבל הסרטים הבינלאומי סופיה, בולגריה.
  • 2007. גלויות מגן עדן - בהשתתפות: הוריו של היוצר. עריכה: חזי שוחט.
  • 2007. "כסף ואשמה", (במסגרת פרויקט "כסף ואשמה"), פסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה. עריכה: ורד ירוחם.
  • 2010. סיפור אהבה פשוט- פסטיבל דוקאביב הבינלאומי לקולנוע דוקומנטרי. עריכה: ורד ירוחם, עידו בהט.
  • 2010. פסיכואנליזה - אלפרד היצ'קוק בשיחה אישית עם זיגמונד פרויד, הוקרן במסגרת פסטיבל הדגנרטים ה-8, עריכה: בן גולדשטיין, יאיר קמפל
  • 2010. היטל עינוגים - מחווה לסינמטוגרף העברי הראשון בא"י- עדן. (סרט ותערוכה) עריכה: עדיה פילו.
  • 2012. חוף מבטחים - פסטיבל דוקאביב הבינלאומי לקולנוע דוקומנטרי עריכה: רוני הרמן.
  • 2012. The End - תור הזהב של בתי הקולנוע הגדולים בארץ ישראל. עריכה: עוזי יהב, רוני הרמן, 75 דקות. (2015 - The End: DVD גירסת הבמאי: 120 דקות).
  • 2015. אייקון בשר ודם - ספור חייה של היוצרת סמדר יערון, עריכה: רוני הרמן, עוזי יהב. הוקרן בפסטיבל אפוס 6 לסרטי תרבות ואמנות, מוזיאון תל אביב לאמנות.
  • 2016. הדיבוק: לכל הרוחות והשדים. הוקרן בפסטיבל אפוס 7 לסרטי תרבות ואמנות, במסגרת התחרות הישראלית, מוזיאון תל אביב לאמנות. מלווה במוזיקה חיה של להקת אנרגיה חולנית.

מבחר מופעים והצגות, קבוצת סמרטוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1981. ערב החורבן – פסטיבל לילות יפו.
  • 1984. תרנגול על שיפוד – גלריה שלוש, נווה-צדק.
  • 1986. ההיסטוריה של היהודים: פרק ב'. פסטיבל ישראל, ירושלים.
  • 1986. המבדיל בין קודש לחול – פסטיבל עכו לתיאטרון אחר.
  • 1986. אלה הפרטים כפי שנמסרו - קמרה אובסקורה, ת"א.
  • 1987. קופים: מוטציה שלילית - אירוע תל חי לאמנות בת זמננו.
  • 1987. קורבנות - פסטיבל עכו לתיאטרון אחר.
  • 1987. עגל הזהב בגיא בן הינום - פסטיבל ישראל, ירושלים.
  • 1988. הסעודה האחרונה בככר ציון - פסטיבל ישראל, ירושלים. (ציון לשבח)
  • 1989. עלייה על המוקד על קידוש ה' - פסטיבל ישראל, ירושלים.
  • 1990. הפסיון - הר הצופים, פסטיבל ישראל, ירושלים.
  • 1991. על הא ועל דאדא - שגרירות צרפת.
  • 1992. חזיר יהודי - פסטיבל עכו לתיאטרון אחר.
  • 1993. על הרמפה: העתקת חנות קצבים כשרה מברלין - פסטיבל עכו לתיאטרון אחר.
  • 1994. חילול - פסטיבל עכו לתיאטרון אחר.
  • 1994. גן ילדים מלא עכברים - פסטיבל עכו לתיאטרון אחר.
  • 1995. קומיקס מחתרתי - פסטיבל עכו לתיאטרון אחר.
  • 1996. המבדיל בין קודש לחול - פסטיבל עכו לתיאטרון אחר.
  • 2000. מסע הצלב 2000 – הטריאנלה הבינלאומית למיצב, מוזיאון חיפה לאמנות.
  • 2001. בשר תותחים – פסטיבל עכו לתיאטרון אחר.
  • 2004. אוריינט אקספרס - פסטיבל עכו לתיאטרון אחר.
  • 2007. קתרזיס - תיאטרון הבימה.
  • 2007. 120 שנה לנווה צדק (פסטיבל במלאת 120 שנה לשכונת נווה צדק) - הפקה: דני וילנסקי.
  • 2008. קבורת חמור - פסטיבל עכו לתיאטרון אחר.
  • 2008. בבושקה: משתה מלכים, דאדא מלך, ישראל - מוזיאון ינקו דאדא, עין הוד.
  • 2009. בס"ד החתונה - המרכז העירוני לקהילה הגאה, תל אביב. (עם המוכתר).
  • 2013. The End Show - הבימה, תיאטרון הסימטה, סינמטק תל אביב.
  • 2013. חסד אלוהי / The Beginning of the End - סדרת מופעים במסגרת התערוכה הקבוצתית "חסד אלוהי", תיאטרון הכיכר, יפו העתיקה. המופעים: "והיו לטוטפות בין עיניך", "על זאת חשכו עינינו", "Back in the U.S.S.R".
  • 2013. דאדא בלטה - מאה שנה לדאדא - יפו העתיקה, אתר החפירות.
  • 2014. DADA The End: Sick fashion show - סינמטק ת"א.
  • 2014. על הא ועל דאדא. פסטיבל מחווה לדאדא, 1-31 נובמבר, יריד המזרח, מתחם נמל תל אביב.
  • 2015. אופרת הרוק הדיבוק - על פי חוני המעגל, בית העיר תל אביב-יפו, מוזיאון תל אביב לאמנות.
  • 2016. מאה שנה לדאדא- טקס גילוי המצבה. במסגרת התערוכה "תגידי, זה אמנות?", מוזיאון ינקו דאדא.

מבחר מתערוכותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1980. עירום ועריה. מוזיאון בת-ים לאמנות עכשווית.
  • 1981. מבט אחרון על נווה צדק, בית האמנים, ת"א.
  • 1983. להרגיש מחדש - מוזיאון יד ושם, ירושלים.
  • 1984. ברוך שעשני אשה כרצונו - (מיצג). ביהכנ"ס שערי תורה, נווה שלום, ת"א.
  • 1984. נוף אורבני - בית האמנים, ת"א.
  • 1986. בדרך למוסד הסגור - מוזיאון בת-ים לאמנות עכשווית.
  • 1987. מיין קאמפף - גלריה שלוש, ת"א.
  • 1990. הו מאמא: יצוג האם באמנות ישראלית עכשווית - המוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן.
  • 1991. ת"א תיעוד זמני - מוזיאון תל אביב לאמנות.
  • 1993. התעוררי סוזי הקטנה - מוזיאון ינקו דאדא, עין הוד.
  • 1996. בירקנאו 3 - סדרת מאפרות בבתי קפה בת"א (במסגרת הסדרה: להפיץ את האפר).
  • 1996. הטבילה, מקלחת קרה - מוזיאון ינקו דאדא, עין הוד.
  • 1996. במסגרת הפרויקטים העתקות תבניות תרבותיות: דיוקן סוכריה-עולם הממתקים - רדי-מייד עם תוספות. חנות ממתקים, דיזנגוף סנטר, תל אביב.
  • 2000. גלריה לאומית לדיוקנאות - גלריה שלוש, ת"א.
  • 2000. אור לגויים - מוזיאון - מוזיאון ינקו דאדא, עין הוד.
  • 2000. הכל אמנות תחת השמש - (מיצג) מוזיאון ינקו דאדא, עין הוד.
  • 2000. מסע הצלב 2000 - בשיתוף היוצרת דנה מיכאלי, הטריאנלה הבינלאומית למיצב, מוזיאון חיפה לאמנות.
  • 2000. אחול בלטה - מוזיאון נחום גוטמן, נווה צדק, ת"א.
  • 2003. בלטות - תערוכת פתיחת בית אהרן שלוש, נווה צדק, ת"א, הפקה: דני וילנסקי.
  • 2004. 25 שנה לפסטיבל עכו לתיאטרון אחר - אולמות האבירים עכו, הפקה: דני וילנסקי.
  • 2007. 40 שנה לניצחון - תערוכה מוזיאלית על גבי אוטובוסים. מוזיאון ינקו דאדא, עין הוד, הפקה: דני וילנסקי.
  • 2008. קום התנערה עם - (עם היוצרת סמדר יערון). קיבוץ משמר העמק.
  • 2010. שפת רחוב - גרפיטי ת"א: על גבי שלטי חוצות ברחבי ישראל. ובמוזיאון ינקו דאדא.
  • 2012. The End - תור הזהב של הקולנוע בא"י: בשלטי חוצות ברחבי ישראל, במוזיאון ינקו דאדא ובתיאטרון הבימה
  • 2014. דאדא בלטה - מחווה לאמן כריסטו, אתר החפירות, יפו העתיקה.
  • 2014. על הא ועל דאדא - מחווה לאמנות הדאדא, בשיתוף מוזיאון ינקו דאדא ויריד המזרח, נמל תל אביב.
  • 2015. במסגרת פרויקט Beuys, Beuys, Beuys, אוצר: ליאב מזרחי. בית האמנים, ת"א.

מבחר ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1986. הדברים הטובים בחיים הם מלוכלכים - הוצאה לאור: משרד החינוך והתרבות.
  • 1990. סמרטוט - הוצאה לאור: מפעלות דיסקונט תרבות ואמנות.
  • 1999. "אור לגויים – מגזין החשק העברי הראשון", עמותת אמני פרפורמנס בישראל, בסיוע משרד המדע התרבות והספורט.
  • 2001. חמדת ליבי - הוצאה לאור: ידיעות אחרונות וקרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב. עיצוב: נעמי מורג.
  • 2003. בלטות - הוצאה לאור: דני וילנסקי, עיצוב: שוש וסרמן.
  • 2004. 25 שנה לפסטיבל עכו לתיאטרון אחר - (אוצר ועורך). הוצאת לאור: דני וילנסקי, עיצוב: שוש וסרמן.
  • 2007. 40 שנה לניצחון (קטלוג תערוכה שהוצגה על אוטובוסים) - הוצאה לאור: דני וילנסקי, עיצוב: שוש וסרמן, הפקת התערוכה על האוטובוסים: כנען מדיה בתנועה.
  • 2007. 120 שנה לנווה צדק (מפה היסטורית של שכונת נווה צדק) - הוצאה לאור: קרוננברג - וילנסקי מיפוי והוצאה לאור, עיצוב: שוש וסרמן, קרטוגרפיה: שמוליק תמרי.
  • 2009. זה מה שנשאר - עיצוב: שוש וסרמן, הוצאה לאור: קווים.
  • 2010. קדמת עדן - סיפורה של משפחת ויסר (ייעוץ אמנותי וצילומים.) הוצאה לאור: ויסר. עיצוב: שוש וסרמן.
  • 2011. תל אביב, צבעים רבים לה - עם ד"ר חיים פיירברג. הוצאה לאור: דני וילנסקי, עיצוב: דני שחם ודנה פשיגודה.
  • 2011. בלטות II - הוצאה לאור: דני וילנסקי, עיצוב: שוש וסרמן.

אמנות שימושית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2002. לוח שנה אמנותי: נווה צדק והשכונות שקדמו לתל אביב (צילומים). הפקה והוצאה לאור: דני וילנסקי, עיצוב: שמעון (צ'ונקי) אלעד, עריכה: שולה וידריך.
  • 2003. לוח שנה אמנותי: אמנות ישראלית - (אוצר ועורך). הפקה והוצאה: לאור דני וילנסקי, עיצוב: שוש וסרמן.
  • 2004. לוח שנה אמנותי: אמנות ישראלית - (אוצר ועורך). הפקה והוצאה לאור: דני וילנסקי, עיצוב: שוש וסרמן.
  • 2006. לוח שנה אמנותי: שווקים בישראל (צילומים). הפקה והוצאה לאור: דני וילנסקי, עיצוב: שוש וסרמן, עריכה: נועה רוזן.
  • 2007. לוח שנה אמנותי: הארץ שלנו (צילומים). הפקה והוצאה לאור: דני וילנסקי, עיצוב: שוש וסרמן, עריכה: נועה רוזן.
  • 2011. לוח שנה אמנותי: גרפיטי בתל אביב (צילומים). הפקה והוצאה לאור: דני וילנסקי, עורך: ד"ר אבי רייך, עיצוב: שוש וסרמן.
  • 2012. לוח שנה אמנותי: בתי הקולנוע ההיסטוריים של תל אביב - (אוצר ועורך). הפקה והוצאה לאור: דני וילנסקי, ייעוץ: גיורא עייני, עיצוב: שוש וסרמן.

הופיע בסרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1991. תל אביב מעולם לא הייתה קטנה - (בימוי: עידו צוקרמן) ערוץ 1.
  • 2010. ארץ זבת - בימוי האחים בונג.
  • 2012. חוני המעגל: "אחריי המבול" (בימוי: עוזי יהב).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ IMDB Logo 2016.svg חוני המעגל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
  2. ^ סיור - חברת ש"ס, נווה צדק, באתר איגוד בתי הכנסת העולמי.
  3. ^ שמואל אדלמן, מי יציל את בתי הכנסת בנווה צדק?, 6 בספטמבר 2007, באתר ערוץ 7.
  4. ^ מאיה כהן, ‏האמן חוני המעגל הלך לעולמו, באתר ישראל היום, 1 בספטמבר 2016
    דוד אסף‏, אַחֲרֵי מוֹתִי סִפְדוּ כָּכָה לִי, בבלוג "עונג שבת", נובמבר 2016