חוסה בראבו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חוסה בראבו
José Bravo
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מידע אישי
לידה 18 בפברואר 1916
סאוטה שבספרד
פטירה 1 בפברואר 1993 (בגיל 76)
ברצלונה, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא חוסה בראבו דומינגס
עמדה קיצוני שמאלי
מועדוני נוער
1929 - 1930 סאוטה
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1930 - 1932
1932 - 1933
1933 - 1935
1935 - 1936
1936
1939 - 1940
1940 - 1948
1948 - 1950
1950 - 1951
אפריקה
לבאנטה
אפריקה
ריאל מורסיה
ריאל סרגוסה
ריאל מורסיה
ברצלונה
ז'ימנסטיק טרגונה
סאוטה






121 (50)
41 (16)
נבחרת לאומית כשחקן
1942 ספרד 1 (0)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חוסה בראבו דומינגסספרדית: José Bravo Domínguez; ‏18 בפברואר 1916 - 1 בפברואר 1993) היה כדורגלן ספרדי ששיחק בעמדת הקיצוני השמאלי ונודע בזכות תקופתו במדי ברצלונה, שם שיחק במשך 8 שנים. בראבו שיחק במספר קבוצות נוספות, ובהן לבאנטה, ריאל מורסיה, ריאל סרגוסה וז'ימנסטיק טרגונה. בנוסף, ערך הופעה בודדת במדי נבחרת ספרד.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראבו נולד וגדל בסאוטה, מובלעת ספרדית שבצפון אפריקה. הוא החל לשחק באופן מקצועני בקבוצה הקטנה אפריקה, אותה עזב לתקופה קצרה בה שיחק בלבאנטה. ב-1935 הצטרף לריאל מורסיה שמליגה השנייה, ובעונת 1935/1936 סייע לה להעפיל לליגה הראשונה. בסוף העונה עבר לריאל סרגוסה, אך עם פרוץ מלחמת האזרחים הספרדית הושבתה פעילות הכדורגל במדינה, ובראבו התגייס לצבא הספרדי במדריד. עם סיומה, ב-1939, שב לריאל מורסיה. בעונת 1939/1940 עזר גם למורסיה להעפיל מהליגה השנייה לראשונה, לאחר שהקבוצה סיימה ראשונה בביתה. לאחר תום העונה, בקיץ 1940, חתם בברצלונה, מהבכירות בכדורגל בספרד.

את הופעת הבכורה שלו במדי ברצלונה בליגה הראשונה ערך בראבו ב-29 בספטמבר 1940, במשחק בו הובסה ברצלונה 11-1 על ידי סביליה. במשחקו השני בקבוצה הבקיע שער בכורה במדיה, בניצחון 4-3 על ולנסיה. במהלך עונתו הראשונה בברצלונה הבקיע 4 שערים ב-10 משחקים, הרביעי שבהם היה בקלאסיקו מול ריאל מדריד ב-23 בפברואר 1941, בו עזר לברצלונה לנצח 2-1. עונתו השנייה בקבוצה, עונת 1941/1942 הייתה המוצלחת ביותר בקריירה שלו ברמה האישית, בכך שהוא כבש 12 שערים ב-21 משחקים בהם שותף. בין היתר כבש צמדים לרשתן של הרקולס, גרנדה וסביליה. למרות הצלחתו האישית, סבלה ברצלונה מעונת שפל בליגה, והיא הצליחה להישאר בליגה הראשונה הודות לניצחון במחזור האחרון על קאסטיון, עם שער של בראבו. בניגוד לכך, הצליחה ברצלונה לזכות בגביע הספרדי הודות לניצחון 4-3 בהארכה בגמר על אתלטיק בילבאו; בראבו פתח בהרכב ברצלונה במשחק.

בעונת 1942/1943 הצליחה ברצלונה להתאושש והיא סיימה בליגה במקום ה-3. בעונה זו הופיע בראבו ב-18 משחקים בהם כבש 8 פעמים, כולל צמדים בניצחונות על ריאל סרגוסה וקאסטיון. בעונה הבאה לא הצליח לכבוש אף שער ב-13 המשחקים בהם שותף, והוא אף הורחק בכרטיס אדום בדרבי מול אספניול ב-12 במרץ 1944. בעונת 1944/1945 היה שותף עם ברצלונה לזכייתה באליפות ספרד, לכך תרם 8 שערים, כולל שער במשחק בו הביסה ברצלונה את ריאל מדריד בתוצאה 5-0 ב-25 במרץ 1945. בראבו המשיך לשחק בעקביות גם בעונת 1945/1946, וב-21 משחקי ליגה הבקיע 9 פעמים. במשחק קופה דה אורו ארחנטינה מול אתלטיק בילבאו הבקיע שער ועזר לקבוצתו לזכות בתואר עם ניצחון 5-4. בעונה זו הגיעה ברצלונה למקום השני.

במהלך עונת 1946/1947 הבקיע בראבו 9 שערים ב-17 הופעות, בין היתר הבקיע צמדים במשחקים בהם הביסה ברצלונה 6-2 את ריאל מורסיה, קבוצתו לשעבר, ו-5-1 את סביליה. ברצלונה סיימה את עונה זו במקום ה-4 בלבד, והמאמן ז'וזפ סמיטייר הוחלף בסוף העונה באנריקה פרננדס. עם פרננדס הצליחה ברצלונה לזכות באליפות בעונת 1947/1948, אך חלקו של בראבו צומצם על ידי המאמן באופן משמעותי. הוא השתתף ב-3 משחקים, בהם הבקיע רק פעם אחת, בניצחון 4-2 על סבדל.

בראבו, שהיה בן 32 והבין כי אין לו מקום בברצלונה, עזב את הקבוצה והצטרף לז'ימנסטיק טרגונה, קבוצה נוספת מקטלוניה ששיחקה בליגה הראשונה. את ז'ימנסטיק אימן חואן חוסה נוגס, שאימן את בראבו בברצלונה בתחילת העשור. כבר בבכורתו בקבוצה כבש צמד, במשחק בו הפסידה ז'ימנסטיק 6-4 לסלטה ויגו ב-12 בספטמבר 1948. בעונתו הראשונה שם הצליח להבקיע 8 שערים ב-23 משחקים, והוא לא שותף במשחקים נגד קבוצתו הקודמת, ברצלונה. בעונתו השנייה בקבוצה כבש פעם נוספת 8 שערים. אחד מהם היה השער היחיד של ז'ימנסטיק במשחק בו הובסה 10-1 על ידי ברצלונה. ז'ימנסטיק ירדה לליגה השנייה בסוף העונה. באותו קיץ, ב-1950, חזר לעיר הולדתו ושיחק במשך שנה בסאוטה, לפני שפרש ממשחק, בגיל 35.

בראבו ערך הופעה בודדת במדי נבחרת ספרד, במשחק ידידות מול צרפת ב-15 במרץ 1942, אז הביסה ספרד את יריבתה 4-0. בנוסף לכך, הוא זומן לסגל הנבחרת על ידי מאמנה אדוארדו טאוס לשני משחקים נוספים באותה שנה, נגד נבחרות ארגנטינה ופורטוגל, אך הוא לא שותף בהם. על אף שלא היה קטלאני, השתתף בראבו ב-7 משחקי ידידות של נבחרת קטלוניה בין 1943 ל-1950.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברצלונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]