חוסה לואיס בראון

חוסה לואיס בראון
José Luis Brown

בראון במדי נבחרת ארגנטינה, גמר מונדיאל 1986
מידע אישי
לידה	10 בינואר 1956 ראנצ'וס, ארגנטינה
פטירה	12 באוגוסט 2019 (בגיל 63) לה פלאטה, ארגנטינה
שם מלא	חוסה לואיס בראון
גובה	1.83 מטר
עמדה	בלם
מועדוני נוער
אסטודיאנטס לה פלאטה
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1975–1983 1983–1984 1985 1986 1986–1987 1987–1989 1989 סך הכול: אסטודיאנטס לה פלאטה אתלטיקו נסיונל בוקה ג'וניורס דפורטיבו אספניול ברסט ריאל מורסיה ראסינג קלוב 291 (25) 35 (2) 29 (5) 20 (1) 31 (1) 28 (1) 10 (1) 444 (36)
נבחרת לאומית כשחקן
1983–1989 ארגנטינה 36 (1)
קבוצות כמאמן
1995 1996 1998–1999 2000–2001 2001–2002 2002 2003–2004 2004–2005 2005–2006 2006–2007 2007 2007–2009 2008–2011 2013 לוס אנדס בוקה ג'וניורס (עוזר מאמן) אסטודיאנטס לה פלאטה (עוזר מאמן) קלוב אלמגרו נואבה צ'יקגו בלומינג אסטודיאנטס לה פלאטה (נוער) אתלטיקו רפאלה קלוב אלמגרו בן חור פרו קאריל אואסטה נבחרת ארגנטינה עד גיל 17 נבחרת ארגנטינה (עוזר מאמן) פרו קאריל אואסטה
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

חוסה לואיס בראון (בספרדית: José Luis Brown‏ 10 בינואר 1956–12 באוגוסט 2019) היה כדורגלן ומאמן כדורגל ארגנטינאי ששיחק בעמדת הבלם.

בראון, שזכה לכינוי טאטה (Tata), שיחק לאורך מרבית הקריירה בקבוצת נעוריו אסטודיאנטס לה פלאטה, אותה הוביל כקפטן לזכייה בשתי אליפויות ארגנטינה, וערך למעלה מ-300 הופעות רשמיות במדיה בכל המסגרות. בהמשך הקריירה שיחק במועדונים נוספים בארגנטינה וכן בקולומביה, צרפת וספרד.

טאטה ייצג את נבחרת ארגנטינה 36 פעמים. הוא נכלל בסגל הנבחרת לשלושה טורנירי קופה אמריקה, וכן לטורניר מונדיאל 1986, אז זכה עם נבחרתו באליפות העולם. הוא כבש את שערו היחיד בנבחרת בגמר הטורניר.

לאחר פרישתו פנה בראון לקריירת אימון. ב-2019 נפטר בראון ממחלת אלצהיימר.

קריירת משחק

בראון החל את הקריירה בקבוצת הנוער של אסטודיאנטס לה פלאטה. הקשר המיוחד בין בראון למאמן קרלוס בילארדו החל ב-1975, כשהאחרון שימש כמאמן אסטודיאנטס והעניק לבראון בן ה-18 הזדמנות ראשונה בקבוצה הבוגרת. כבר בעונת הבכורה שלו ערך עשרים הופעות ליגה וכבש שער אחד.

בראון מיצב עצמו כשחקן הרכב קבוע באסטודיאנטס. עם חזרתו של בילארדו למועדון ב-1982, מינה המאמן את בראון לתפקיד הקפטן, וכך הוביל בראון את קבוצתו לזכייה בשתי אליפויות ארגנטינה רצופות (מטרופוליטנו 1982 עם בילארדו ונסיונל 1983), כאשר שנתיים אלו היו הפוריות בקריירה שלו עם 17 שערים ב-69 הופעות. לאחר כתשע שנים בקבוצה הבוגרת עזב בראון את אסטודיאנטס לאחר שכבש 25 שערי ליגה ב-291 הופעות במדי המועדון.

בחציה השני של 1983 עבר בראון לאתלטיקו נסיונל מליגת העל הקולומביאנית, שם שיחק כשנה עם שני שערים ב-35 הופעות. לאחר הקדנציה הקצרה חזר בראון לארגנטינה והחל לשחק בבוקה ג'וניורס, ובהמשך בדפורטיבו אספניול.

לאחר שהרשים במדי נבחרת ארגנטינה בזכייתה במונדיאל 1986, יצא בראון לראשונה לאירופה וחתם בשורות ברסט הצרפתית. בראון הפך לשחקן הרכב קבוע במועדון, עם שער ליגה בודד ב-31 הופעות, אך הקבוצה התקשתה לשמור על יציבות בליגה וסיימה רק במקום השמיני בטבלה.

לקראת עונת 1987/1988, לאחר עונה בודדת בברסט, עבר בראון לליגה הספרדית הבכירה וחתם במדיה של ריאל מורסיה. בעונה הראשונה שלו בקבוצה ערך 21 הופעות ליגה (ושתיים נוספות במשחקי המבחן על ההישארות בליגה), וכבש שער אחד. עונה לאחר מכן, תחת המאמן ההונגרי, אנטאל דונאי, שהגיע במהלך העונה החולפת, שותף בראון בחמישה משמונת מחזורי הפתיחה. סיום דרכו של ההונגרי הובילה לפיחות משמעותי במעמדו של בראון. הוא הוסיף רק שתי הופעות נוספות במדי הקבוצה באותה העונה, ובסך הכול עם שבע הופעות לא הצליח לסייע לה לשרוד בליגה הבכירה. הוא סיים את דרכו במועדון לאחר שתי עונות בלבד, עם 28 הופעות ליגה בהן כבש שער אחד.

בראון חזר לארגנטינה וחתם בשורות ראסינג קלוב. לאחר חודשים ספורים פרש ממשחק פעיל בגיל 33.

נבחרת ארגנטינה

לאורך כל הקריירה הבינלאומית בנבחרת ארגנטינה, שיחק בראון תחת המאמן הראשון שלו בקבוצה בוגרת, קרלוס בילארדו, שזימן את בראון לסגל כבר לאחר משחקים ספורים שלו על הקווים. ללא כל ניסיון קודם בנבחרת, זומן בראון לסגל ארגנטינה לקראת קופה אמריקה 1983, טורניר הקופה האחרון מתוך שלושה רצופים ללא מארחת יחידה. בילארדו זימן סגל על טהרת הליגה הארגנטינאית והשתמש בשחקנים חסרי ניסיון בינלאומי (או בעלי הופעות ספורות בנבחרת), וכך ערך בראון את הופעת הבכורה שלו ב-10 באוגוסט 1983, כשעלה בהרכב במשחק הראשון של שלב הבתים, בשוויון 2–2 מול אקוודור בחוץ. לאחר שלא שותף בשני המשחקים הבאים, חזר בראון להרכב למשחק הרביעי והאחרון של שלב הבתים, משחק חוץ מול ברזיל, שהסתיים בשוויון 0–0. ארגנטינה סיימה את דרכה בתום שלב הבתים בעקבות פער שערים נחות מזה של ברזיל.

בראון, שספג פציעת מיניסקוס וקרע ברצועות במשחק ידידות מול אורוגוואי ב-1984, נעדר ממושכות מסגל הנבחרת. הוא התקשה לחזור לכושר, ובמוקדמות מונדיאל 1986, שם העפילה ארגנטינה לטורניר הגמר מראשות הבית, בראון לא שותף כלל וצמד הבלמים דניאל פסארלה ואנסו טרוסרו פתחו ביחד בכל המשחקים. בראון צורף לסגל הנבחרת לקראת טורניר הגמר במקסיקו, בהחלטה שעוררה ביקורת כלפי בילארדו, בעיקר עקב מצב הברך של הבלם שנאלץ לעבור ניקוז נוזלים תכוף מהברך הפצועה וטרם שב לכושר מלא. קפטן הנבחרת לשעבר, דניאל פסארלה הוותיק, סבל מבעיות בקיבה שאיימו להשבית אותו מטורניר הגמר, וערב משחק הפתיחה של ארגנטינה נודע שאכן פסארלה לא כשיר לשחק. רק בבוקר משחק הפתיחה הודיע בילארדו לבראון כי ייכלל בהרכב הנבחרת על חשבונו של פסארלה. בראון הפתיע ושיחק לאורך כל שבעת משחקיה של ארגנטינה בטורניר, ולא החמיץ אף דקת משחק במהלכו. ארגנטינה צלחה את שלב הבתים מהמקום הראשון עם ניצחון 3–1 על דרום קוריאה, שוויון 1–1 מול איטליה וניצחון נוסף, 2–0 על בולגריה. היכולת ההגנתית של ארגנטינה, בניצוחו של בילארדו ועם בראון כבלם פותח, התבררה כמשמעותית, כאשר עד למשחק הגמר ספגה ארגנטינה רק שער אחד נוסף בשלושה משחקים. היא הדיחה את אורוגוואי עם ניצחון 1–0 בשמינית, את אנגליה בניצחון הזכור 2–1 ברבע הגמר, ואת בלגיה עם ניצחון 2–0 בחצי הגמר. בגמר פגשה ארגנטינה את גרמניה המערבית. בדקה ה-23 כבש בראון את השער הראשון במשחק, כאשר ניצל יציאה לא טובה של הראלד שומאכר לאחר הגבהת כדור נייח של חורחה בורוצ'גה מאגף ימין, התרומם מעל דייגו מראדונה ונגח לרשת החשופה את שערו הראשון והיחיד במדי הנבחרת. זמן קצר לאחר פתיחת המחצית פגע נורברט אדר בבראון שפרק את כתפו. בראון סירב לרדת בחילוף על אף המלצת הרופאים, ובילארדו הותיר אותו על הדשא. בראון חורר את חולצתו באזור הבטן והכניס פנימה את האגודל, באלתור שנועד לקבע את הכתף ולהפחית את הכאב. עם זאת, כאשר הוא מוגבל עקב פציעה, בראון לא הצליח לסייע כשנבחרתו ספגה פעמיים ואיבדה יתרון כפול בדרך לשוויון 2–2. בדקה ה-84 כבש בורוצ'גה לזכות ארגנטינה שהמשיכה לניצחון 3–2 ולזכייה שנייה בתולדותיה בגביע העולם.

שנה לאחר הזכייה בתואר, זומן בראון על ידי בילארדו לסגל הנבחרת לקראת קופה אמריקה 1987, אותו אירחה ארגנטינה. בראון פתח במרכז ההגנה לצד אוסקר רוג'רי, והשניים שיחקו לאורך כל משחקיה של ארגנטינה בטורניר. לאחר שצלחה את צמד משחקי שלב הבתים, העפילה ארגנטינה לחצי הגמר, שם הפסידה 1–0 לאורוגוואי. גם במשחק על המקום השלישי כשלה ארגנטינה והפסידה 2–1 לקולומביה.

בראון החל את הקריירה הבינלאומית בטורניר קופה אמריקה 1983, וסיים אותה בטורניר קופה אמריקה 1989 בברזיל. הוא פתח ושיחק לכל אורך ארבעת משחקי שלב הבתים, אותו צלחה ארגנטינה מהמקום הראשון בבית. בבית הגמר ניסה בילארדו מערכי וציוותי הגנה שונים, ובראון שיחק רק במשחק הראשון של ארגנטינה בבית הגמר, הפסד 2–0 למארחת והזוכה בתואר, ברזיל, במה שהייתה להופעתו האחרונה במדי ארגנטינה. הוא לא שותף בשני משחקיה הנותרים של ארגנטינה בטורניר, אותו סיימה במקום השלישי.

בסך הכול ערך בראון 36 הופעות במדי ארגנטינה, בהן כבש שער בודד.

קריירת אימון

בראון החל את קריירת האימון ב-1995, כשאימן את לוס אנדס מליגת המשנה הארגנטינאית. כשנה לאחר מכן התאחד עם מאמנו לשעבר, קרלוס בילארדו, כשהצטרף כעוזרו בבוקה ג'וניורס. ב-1998 חזר למועדון נעוריו, אסטודיאנטס לה פלאטה, כעוזרו של פטריסיו הרננדס.

באוקטובר 2000 חזר לתפקיד המאמן הראשי, ולראשונה בליגת העל הארגנטינאית, כשהתמנה לתפקיד בקלוב אלמגרו, העולה הטרייה לליגה הבכירה, אותה אימן במשך עונה בודדת לצדו של חברו לשעבר בנבחרת, הקטור אנריקה. הצמד עבר יחד לאמן את נואבה צ'יקגו בדצמבר 2001, אלא שלאחר ארבעה חודשים ו-11 משחקים בלבד, סיימו השניים את תפקידם בעקבות רצף תוצאות שליליות.

ביולי 2002 יצא כמאמן לראשונה מארגנטינה, כשהחל לאמן את בלומינג מליגת העל הבוליביאנית, אך הקדנציה הקצרה שלו במועדון הסתיימה תוך חודשים ספורים כשפוטר מתפקידו.

בעונת 2003/2004 שב בראון להתאחד עם בילארדו ועם מועדון נעוריו אסטודיאנטס, כשהחל לשמש כמאמן הנוער של המועדון, תפקיד בו שימש עונה אחת בלבד. בשנים שלאחר מכן רשם קדנציות קצרות באתלטיקו רפאלה, קלוב אלמגרו (קדנציה שנייה), בן חור ופרו קאריל אואסטה.

בדצמבר 2007 החל לאמן את נבחרת ארגנטינה עד גיל 17, לאחר שקודמו בתפקיד, סרחיו בטיסטה, עבר לאמן את הנבחרת עד גיל 20. ב-2008, במקביל לעבודתו בנבחרת הצעירה, הצטרף לבטיסטה כעוזר מאמן במהלך אולימפיאדת בייג'ינג 2008. הנבחרת המוכשרת של בטיסטה ובראון כללה בין היתר את ליונל מסי, חואן רומן ריקלמה, אנחל די מריה, סרחיו אגוארו, חבייר מסצ'ראנו, אסקיאל גאראי, פבלו סבאלטה, אסקיאל לאבסי, אבר באנגה ופרננדו גאגו, שהובילו את ארגנטינה לזכייה במדליית הזהב. לאחר הטורניר הצטרפו בטיסטה ובראון כעוזריו של מאמן הנבחרת הבוגרת הנכנס, דייגו מראדונה. השניים אף נכללו בצוות של מראדונה במונדיאל 2010.

כמאמנה הראשי של הנבחרת הצעירה, הוביל בראון את נבחרתו במשחקי אליפות אמריקה הדרומית עד גיל 17 בשנת 2009 בצ'ילה. בין השחקנים הבולטים בנבחרת של בראון היו אמיליאנו מרטינס, ניקולאס טגליאפיקו וסרחיו אראוחו. ארגנטינה סיימה בראש בית ב', וכך העפילה (בצוותא עם ברזיל, ראש בית א') למשחק הגמר וכן זכתה בכרטיס לגביע העולם עד גיל 17 שנערך באותה השנה בניגריה. במשחק הגמר חזרה ארגנטינה מפיגור כפול והמשחק הסתיים בשוויון 2–2, אך לאחר דו-קרב בעיטות עונשין ארוך שכלל תשע בעיטות לכל נבחרת, נכנעה ארגנטינה 6–5. במשחקי גביע העולם הוביל בראון את נבחרתו למקום השני בבית א', אחרי ניגריה המארחת. בשמינית הגמר הודחה ארגנטינה עם הפסד 3–2 לקולומביה, לאחר שכבר הובילה 2–0, ספגה שער שוויון שתי דקות לסיום, ונכנעה לשער בתוך תוספת הזמן.

בראון חזר לקדנציה שנייה בפרו קאריל במרץ 2013, מה שהפכה למשרת האימון האחרונה שלו. הוא וסיים את תפקידו במועדון לאחר כחצי שנה.

בראון חלה במחלת אלצהיימר. הוא אושפז בדצמבר 2018, והלך לעולמו בגיל 62, ב-12 באוגוסט 2019 בעיר לה פלאטה, שם עשה את צעדיו הראשונים ככדורגלן. לאחר פטירתו הוצב ארונו באצטדיונה של אסטודיאנטס, קבוצת נעוריו, כדי לאפשר לאוהדיו לחלוק לו כבוד אחרון. לאחר מותו חלקו לו כבוד מגדולי הכדורגל הארגנטינאי ששיחקו לצדו או שאבו ממנו השראה, ובהם דייגו מראדונה, נרי פומפידו, פדרו טרוגליו, גבריאל בטיסטוטה וליונל מסי.

תארים

אסטודיאנטס

• אליפות ארגנטינה (2): 1982 (מטרופוליטנו), 1983 (נסיונל)

נבחרת ארגנטינה

• גביע העולם: 1986

קישורים חיצוניים

• מיכאל יוכין‏, על הכתף שלו: סיפורו של חוסה לואיס בראון, באתר וואלה, 11 ביולי 2014
• חוסה לואיס בראון, באתר Transfermarkt
• חוסה לואיס בראון, באתר Soccerway
• חוסה לואיס בראון, באתר BDFutbol
• חוסה לואיס בראון, באתר National Football Teams
• חוסה לואיס בראון, באתר FootballDatabase.eu
• פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt

מדיה וקבצים בנושא חוסה לואיס בראון בוויקישיתוף