חוסה מריה גטיקה

חוסה מריה גטיקה
José María Gatica

לידה	25 במאי 1925 ויז'ה מרסדס, ארגנטינה
פטירה	12 בנובמבר 1963 (בגיל 38) בואנוס איירס, ארגנטינה
מידע כללי
מדינה	ארגנטינאי
ספורט
ענף ספורט	איגרוף
משקל	קל

חוסה מריה גטיקה (בספרדית: José María Gatica; ‏25 במאי 1925 – 12 בנובמבר 1963) היה מתאגרף ארגנטינאי ואחד מהספורטאים המפורסמים בהיסטוריה של המדינה. קריירת האיגרוף שלו הייתה מלווה במחלוקות בשל תמיכתו בנשיא חואן פרון.

ביוגרפיה

חוסה מריה גטיקה נולד בעיר ויז'ה מרסדס, בפרובינציית סן לואיס בארגנטינה, ב-25 במאי 1925. הוריו היו פועלים קשי יום, שהחליטו לעבור לבואנוס איירס כאשר גטיקה היה בן 7. חיי העוני הקשים של המשפחה נמשכו גם בעיר הבירה, גטיקה בילה את מרבית זמנו ברחובות ומעולם לא נשלח לבית ספר או למד קרוא וכתוב.

גטיקה החל את קריירת האיגרוף שלו בקרבות לא מורשים שנערכו בנמל, לעיני קהל של מהמרים. גטיקה הצעיר בלט בסגנונו הפרוע בזירה, ועד מהרה התגלה על ידי מאמנים מקומיים בעזרתם פצח בקריירה מקצוענית.

קריירה

גטיקה עבר להתאמן תחת הדרכה מקצועית ופיתח את סגנונו המלהיב. עד מהרה הוא הפך לאהוב הקהל ולאחד מאנשי הספורט הבולטים במדינה. בין מעריציו הגדולים ביותר היו הנשיא חואן פרון ואשתו אוויטה, וגטיקה הפך לתומך נלהב בנשיא ובממשלתו. עם הפרסום הגיעה גם רווחה כלכלית גדולה לגטיקה ומשפחתו, שנהנו מסגנון חיים ראוותני ונראו פעמים רבות במסעדות יוקרתיות בחברת האליטות של המדינה.

גטיקה החל לטפח שאיפות לזכות באליפות העולם בקטגוריית המשקל הקל, ונסע לארצות הברית ב-1951 כדי להתמודד מול האלוף אייק ויליאמס, אך חלומו התנפץ במהרה כאשר כשל בזירה והובס בנוק אאוט בסיבוב הראשון. למרות ההפסד גטיקה (שכונה El Mono - "הקוף") המשיך להיות פופולרי במולדתו וחזר לארגנטינה כדי להשתתף בסדרת קרבות מלהיבה מול יריבו המושבע אלפרדו פראדה.

לאחר נפילת חברו הנשיא פרון ב-1955, הפך גטיקה מאליל ההמונים לאחד האנשים השנואים במדינה. הוא נעצר על ידי המשטרה אחרי שהקדיש את אחד מניצחונותיו לפרון הגולה, ונאלץ לפרוש לאחר שרישיון האיגרוף שלו נשלל לצמיתות. בסך הכל נלחם גטיקה ב-96 קרבות וניצח ב-86 מתוכם.

גטיקה ירד מנכסיו כאשר חבריו הישנים בפוליטיקה הפנו לו עורף ורבבות מעריציו שכחו אותו, והוא נאלץ להתקיים בדוחק מעבודות מזדמנות. אחת מהן, כמארח במסעדה, ניתנה לו על ידי יריבו הוותיק פראדה. גטיקה מצא את מותו ב-12 בנובמבר 1963, כאשר נפגע מאוטובוס חולף ברחוב.

ב-1993 לאונרדו פביו הפיק הסרט Gatica, El Mono ("גטיקה, הקוף") שמספר את סיפור חייו ומותו. הוא זכה לכבוד בעיר הולדתו שקראה לאולם הספורט בעיר על שמו.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חוסה מריה גטיקה בוויקישיתוף

• חוסה מריה גטיקה, באתר BoxRec
• הסרט "Gatica, el mono", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• חוסה מריה גטיקה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)