חוסיין אל-ח'אלידי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חוסיין אל-ח'אלידי
حسين فخري الخالدي
חוסיין אל-ח'אלידי
לידה 1895
ירושלים
פטירה 6 בפברואר 1962 (בגיל 67 בערך)
מדינה המנדט הבריטי בארץ ישראל, ממלכת ירדן
השכלה האוניברסיטה האמריקנית בביירות עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק רופא, פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפלגת הרפורמה
ראש עיריית ירושלים בשנים
19341937
(כ־3 שנים)
מזכיר הוועד הערבי העליון המחודש
1946
חבר בממשלת כל פלסטין בעזה
1948
שר חוץ בממלכת ירדן
ראש ממשלת ירדן ה-14
15 באפריל 1957 – 24 באפריל 1957
(10 ימים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חוסיין פחרי אל-ח'אלידיערבית: حسين فخري الخالدي, 1895 - 6 בפברואר 1962), רופא ופוליטיקאי ערבי-פלסטיני, נתין המנדט הבריטי ומאוחר יותר אזרח ירדני, היה מזכיר הוועד הערבי העליון המחודש, ראש עיריית ירושלים וראש ממשלת ירדן.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אל-ח'אלידי נולד בירושלים, בן למשפחת ח'אלידי המפורסמת. למד בקולג' סט. ג'ורג' בירושלים, ורפואה באוניברסיטה האמריקאית בביירות, ובאיסטנבול. במלחמת העולם הראשונה שירת בצבא טורקיה והפסיק את שירותו כדי להשלים את לימודיו באיסטנבול. לאחר מכן שירת בחזית עזה, עד שנת 1918. בשנים 1918-1919 היה קצין רפואה בכיר בצבא הערבי של המלך פייסל.[1] הוא עבד כרופא במחלקה לבריאות הציבור בחלב. בשנים 1920-1934 היה ממלא מקום הרופא הממשלתי הראשי במחוז ירושלים[2]. כן הרצה על רפואה משפטית בבית הספר המנדטורי למשפטים[3].

ב-1934 נבחר לראשות עיריית ירושלים, כמועמד מטעם המופתי אמין אל-חוסייני, הודות לתמיכת היהודים - הן בשל אישיותו והן בשל השתתפותו של ראש העירייה היוצא, יריבו ראע'ב נשאשיבי, במשלחת הפלסטינית האנטי-ציונית ללונדון ב-1930.[4] מיד לאחר הבחירות, משה שרת, מנהל המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, היה הראשון שהמליץ עליו לפני הממשלה לראשות העירייה.[5] הוא כיהן כראש עיריית ירושלים בשנים 1934–1937.

ב-23 ביוני 1935 יסד את "מפלגת הרפורמה" ובמרד הערבי הגדול הצטרף לוועד הערבי העליון כנציגה. עקב מעורבות הוועד במרד, כשאר חברי הוועד הוגלה אל-חאלידי לאיי סיישל באוקטובר 1937[6][7]. הוא שוחרר עם שאר המגורשים בדצמבר 1938[8]. הוא השתתף בוועידת לונדון בארמון סנט ג'יימס בפברואר 1939 והיה בין אלו שדחו את הספר הלבן. הוא שב לארץ ישראל בשנת 1943[9]. הוא הצטרף לוועד הערבי העליון המחודש בשנת 1945, ובשנת 1946 הפך למזכיר הוועד.

בתחילה סירב אל-ח'אלידי להשתתף בממשלת כל פלסטין של אמין אל חוסייני, שהעדיף להצטרף אל עבדאללה מלך ירדן[10], אולם בהמשך שינה את דעתו[11] והיה לשר הבריאות והחינוך בממשלת כל פלסטין שהוקמה תחת חסות מצרית בעזה בספטמבר 1948[12]. במרץ 1949 הוא השתתף במשלחת של הוועד הערבי העליון לוועדת הפליטים בביירות[13]. ח'אלידי נשאר במצרים עד תחילת 1951, אז התפייס עם עבדאללה, עבר לירדן ומונה באפריל 1951 ל"שומר המקומות הקדושים"[14]. הוא מונה לשר החוץ וממלא מקום זקן השופטים בממשלה של פאוזי אל-מולקי[15] שהוקמה עם עליית חוסיין לכס המלכות. בנובמבר 1953 קיבל לידיו גם את התיק לעניינים סוציאליים[16]. באפריל 1954 הצהיר ש"מדינות ערב לא יסכימו להכיר בישראל ... משום שמדינה זו לא תוסיף להחזיק מעמד זמן רב"[17]. ח'אלידי שב והתמנה לתפקיד שר החוץ בינואר 1956, בממשלתו של סמיר א-ריפאעי[18].

באפריל 1957, לאחר שפיטר את סולימאן א-נאבולסי, הטיל המלך חוסיין על ח'אלידי להקים ממשלה. בתחילה סירבו המפלגות בפרלמנט להצטרף לממשלתו[19], אולם ב-15 באפריל הוא הצליח להקים ממשלת מעבר, שאחד החברים בה היה א-נאבולסי[20]. אולם בעקבות התגברות המהומות התפטר אל-ח'אלידי לאחר תשעה ימים[21].

אל-ח'אלידי נפטר ב-6 בפברואר 1962[22].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חוסיין אל-ח'אלידי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799", נסים לוי, יעל לוי, הוצאת איתי בחור, מרץ 2012, מהדורה שנייה, עמוד 95
  2. ^ Appointments Gazetted, פלסטיין פוסט, 30 ביולי 1933
  3. ^ איזור מושלמי א', דבר, 26 בספטמבר 1934
  4. ^ בני מוריס, קורבנות, עמ' 124-123.
  5. ^ יהושע פורת, ממהומות למרידה: התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית 1939-1929, עמ' 86.
  6. ^ אתמול והיום בארץ, דבר, 3 באוקטובר 1937
  7. ^ Dr. Khalidi and five other leaders ordered deported, פלסטיין פוסט, 3 באוקטובר 1937
  8. ^ Liberated Arab Exiles Leave Seychelles for Aden, פלסטיין פוסט, 20 בדצמבר 1938
  9. ^ על פי יעקב שמעוני, ערביי ארץ ישראל, עמ' 315: חזר לארץ בשנת 1942.
  10. ^ תכנית עבר הירדן רבתי, הבוקר, 6 במאי 1949
  11. ^ הקרע במושב הועדה הפוליטית, הבוקר, 19 בספטמבר 1948
  12. ^ ממשלה ערבית הוקמה בעזה, המשקיף, 23 בספטמבר 1948
  13. ^ הערבים מסכימים לירושלים בינלאומית בתנאי שנציג הליגה ישתתף בפיקוח, הבוקר, 23 במרץ 1949
  14. ^ ד"ר חאלדי יורשו עול נששיבי, חרות, 18 באפריל 1951
  15. ^ הרכב ממשלת ירדן, הבוקר, 6 במאי 1953
  16. ^ שינויים בממשלת ירדן, דבר, 5 בנובמבר 1953
  17. ^ הערבים לא יכירו בישראל כבעובדה קיימת, הבוקר, 23 באפריל 1954
  18. ^ שקט מתוח שורר בירדן, הבוקר, 10 בינואר 1956
  19. ^ מהומות בשכם בעקבות הדחת נאבולסי, הבוקר, 12 באפריל 1957
  20. ^ בירדן הורכבה "ממשלת מעבר" ע"י חאלידי. ארה"ב תבוא לעזרת ירדן - אם תותקף, הבוקר, 17 באפריל 1957
  21. ^ הוטל מצב צבאי בירדן ממשלת חאלידי התפטרה, למרחב, 25 באפריל 1957
  22. ^ במספר מקורות מאוחרים מובא תאריך פטירתו כ-26 בדצמבר 1962 או 1966. אולם יש מגוון של דיווחים עיתונאיים על מותו בפברואר 1962 (למשל בניו יורק טיימס HUSSEIN KHALIDI OF JORDAN DEAD), ותאריך זה מובא גם בספר "Heads of States and Governments Since 1945". נראה על כן שה-6 בפברואר 1962 הוא תאריך הפטירה הנכון.


ירושליםירושלים ראשי עיריית ירושלים (החל מ-1899)
האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית האימפריה העות'מאנית יוסף אל-ח'אלידי סלים אל-חוסייני פיידי אל-עלמי חוסיין אל-חוסייני
1899 - 1906 1906 - 1909 1972 - 1977 1909 - 1917
המנדט הבריטיהמנדט הבריטי המנדט הבריטי עארף א-דג'אני מוסא כאט'ם אל-חוסייני ראע'ב נשאשיבי חוסיין אל-ח'אלידי דניאל אוסטר מוסטפא אל-ח'אלידי דניאל אוסטר ועדה מנדטורית
1917 - 1918 1918 - 1920 1920 - 1934 1934 - 1937 1937 - 1938 1938 - 1944 1944 - 1945 1945 - 1949
ירדןירדן ראשי העיר המזרחית אנוור אל-ח'טיב עארף אל-עארף חנא עטאללה עומר וואעארי ועדה עירונית רוחי אל-ח'טיב אמין אל-מג'ג'
1948 - 1950 1950 - 1951 1951 - 1952 1952 - 1955 1955 - 1957 1957 - 1967 1967 - 1999
ישראלישראל ראשי העיר המערבית דניאל אוסטר שלמה זלמן שרגאי יצחק קריב גרשון אגרון מרדכי איש-שלום טדי קולק
1949 - 1950 1951 - 1952 1952 - 1955 1955 - 1959 1959 - 1965 1965 - 1967
ישראלישראל ראשי עיריית ירושלים המאוחדת טדי קולק אהוד אולמרט אורי לופוליאנסקי ניר ברקת משה ליאון
1967 - 1993 1993 - 2003 2003 - 2008 2008 - 2018 2018 -