חוסלו מאטו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חוסלו מאטו
Joselu Mato
חוסלו במדי אספניול, 2022
חוסלו במדי אספניול, 2022
מידע אישי
לידה 27 במרץ 1990 (בן 34)
שטוטגרט, גרמניה המערבית
שם מלא חוסה לואיס מאטו סנמרטין
גובה 1.92 מטר
עמדה חלוץ
מועדוני נוער
2002–2008 סלטה ויגו
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
2008–2009
2008–2009
2009–2012
2009–2010
2011–2012
2012–2014
2013–2014
2014–2015
2015–2017
2016–2017
2017–2019
2019–2022
2022–
2023–
סלטה ויגו ב'
סלטה ויגו
ריאל מדריד ב'
סלטה ויגו
ריאל מדריד
הופנהיים
איינטרכט פרנקפורט
הנובר 96
סטוק סיטי
דפורטיבו לה קורוניה
ניוקאסל יונייטד
אלאבס
אספניול
← ריאל מדריד
21 (3)
2 (0)
67 (33)
24 (4)
1 (1)
25 (5)
24 (9)
30 (8)
22 (4)
20 (5)
46 (6)
110 (36)
33 (16)
24 (7)
נבחרת לאומית כשחקן**
2023– נבחרת ספרד בכדורגל ספרד 9 (5)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
ומעודכנים ל-10 בפברואר 2024
** הנתונים בנבחרת מעודכנים ל-17 בנובמבר 2023

חוסה לואיס מאטו סנמרטיןספרדית: José Luis Mato Sanmartín, נהגה: [xoseˈlwiz ˈmato sanmaɾˈtin]; הידוע בשם חוֹסֶלוּ (בספרדית: Joselu, נהגה: [xoˈselu]) נולד ב-27 במרץ 1990 בשטוטגרט, גרמניה המערבית), הוא כדורגלן ספרדי המשחק כחלוץ במועדון ריאל מדריד מהלה ליגה, בהשאלה מאספניול ובנבחרת ספרד.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלטה ויגו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוסלו החל את הקריירה המקצוענית שלו בעונת 2008/2009 בסלטה ויגו ששיחקה אז בליגה הספרדית השנייה, כשזכה לשתי הופעות בקבוצה הבכירה, אך את רוב העונה העביר בקבוצת המילואים של המועדון, ששיחקה בליגה השלישית. בסוף קיץ 2009 נרכש על ידי ריאל מדריד, אך הושאל מיד לסלטה ויגו לעונה נוספת.[1] בעונת 2009/2010 שיחק בליגה השנייה, וכבש ארבעה שערים ב-24 הופעות במדי סלטה, שסיימה רק במקום ה-12 בסיום העונה ולא העפילה לליגה הבכירה.

ריאל מדריד[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוסלו במדי ריאל מדריד, 2011

בעונה לאחר מכן עונת 2010/2011 שב לריאל מדריד, אך שיחק בקבוצת המילואים של המועדון ריאל מדריד קסטיליה ואף היה מלך שערי הקבוצה יחד עם אלברו מוראטה, אך הקבוצה לא הצליחה לעלות לפלייאוף הליגה השלישית. ב-21 במאי 2011 קיבל זימון לקבוצה הראשונה להופעת הבכורה שלו בלה ליגה והוא נכנס כמחליף של כרים בנזמה בעשר הדקות האחרונות במשחק ביתי מול אלמריה, וכבש כמעט מיד מכדור רוחב של כריסטיאנו רונאלדו, וקבע 8–1 למארחים.

ב-20 בדצמבר 2011, בהופעתו הרשמית השנייה בקבוצה הבכירה, החליף את בנזמה בדקה ה-77 במשחק הביתי מול פונפראדינה, במסגרת בגביע המלך. גם בהופעתו השנייה במדי הקבוצה הבכירה של המועדון הוא כבש שער, שתי דקות בלבד לאחר שעלה מהספסל, שהעלה את ריאל ליתרון ל-4–1, במשחק שהסתיים בניצחון 5–1 בסופו של דבר.[2]

בעונתו השנייה בקבוצת המילואים, עונת 2011/2012, הפך למוציא לפועל העיקרי של הקבוצה כשכבש 26 שערים, 19 בעונה הסדירה ושבעה בפלייאוף. וזכה בתואר מלך השערים של הליגה השלישית. עמו זכתה ריאל מדריד קסטיליה באליפות הליגה השלישית ועלתה לליגת המשנה לראשונה מזה חמש שנים.

הופנהיים 1899 והשאלה לאיינטרכט פרנקפורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיומה של העונה הטובה זכה להתעניינות מכמה מועדונים באירופה, וב-8 באוגוסט 2012 חתם על חוזה לארבע שנים במועדון הגרמני הופנהיים מהבונדסליגה.[3] ב-16 בספטמבר 2012 ערך את הופעת הבכורה שלו בבונדסליגה כששיחק 30 דקות בהפסד החוץ 3–5 לפרייבורג.[4] ואת שער הבכורה שלו במועדון הוא כבש עשרה ימים לאחר מכן בניצחון 3–0 של הופנהיים על שטוטגרט מעיר הולדתו.[5] בסך הכול כבש חמישה שערים ב-25 הופעות ליגה במדי הופנהיים בעונת 2012/2013, שסיימה במקום ה-16 והייתה צריכה להתמודד בפלייאוף על מקום בליגה הבכירה מול פ.צ. קייזרסלאוטרן מהבונדסליה השנייה. הופנהיים ניצחה בסיכום צמד המשחקים ונותרה בליגה הבכירה.

בתום עונתו הראשונה בהופנהיים הודה חוסלו שהוא מתקשה להסתגל לסביבתו החדשה ולכן הושאל לאיינטרכט פרנקפורט לקראת עונת 2013/2014. תחת מאמנו החדש בפרנקפורט ארמין פה, חזר לפרוח, וכבש 14 שערים ב-33 הופעות בליגה, כשהמועדון סיים במקום ה-13. גם בליגה האירופית המועדון נחל הצלחה כשהצליח לעבור את שלב הבתים, והודח בשלב 32 האחרונות על ידי פורטו הפורטוגלית בעקבות שערי חוץ.

הנובר 96[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-9 ביוני 2014 חתם חוסלו בהנובר 96 על חוזה לארבע שנים.[6] בעונתו היחידה בקבוצה הוא כבש שמונה שערים ב־30 הופעות בליגה ועשרה שערים ב-32 הופעות בכל המסגרות.

סטוק סיטי והשאלה לדפורטיבו לה קורוניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-16 ביוני 2015 חתם על חוזה במועדון הבריטי סטוק סיטי מהפרמייר ליג.[7][8] הוא ערך את הופעת הבכורה שלו בפרמיירליג ב-15 באוגוסט 2015 במשחק חוץ נגד טוטנהאם הוטספר, הוא נכנס כמחליף בדקה ה-59 כשסטוק הייתה בפיגור 0–2, הוא הוכשל ברחבה בדקה ה-77 וזכה בפנדל, אותו כבש חברו לקבוצה מרקו ארנאוטוביץ' כשתוצאת הסיום הראתה תיקו 2–2.[9][10] את שער הבכורה שלו במועדון כבש ב-28 בדצמבר, לאחר שנכנס כמחליף וכבש שער שוויון כשהשווה ל־3–3 במשחק שהסתיים לבסוף בניצחון 4–3 של סטוק על אברטון.[11] בסך הכול בעונת 2015/2016 הוא כבש ארבעה שערים ב-22 הופעות בליגה, כשהקבוצה סיימה במקום התשיעי בטבלה.[12][13]

ב-31 באוגוסט 2016 שב לגליסיה והצטרף לדפורטיבו לה קורוניה, בהשאלה לעונה אחת.[14] ב-10 בדצמבר 2016 הוא כבש את השערים הראשונים שלו בלה קורוניה, כאשר כבש צמד בשתי דקות כשעלה כמחליף במשחק שהסתיים בסופו של דבר בהפסד 2–3 לריאל מדריד.[15] בסך הכול כבש חמישה שערים ב-20 הופעות בליגה, ושישה שערים ב-24 הופעות בכל המסגרות במדי לה קורוניה לפני שנפצע בגיד האכילס וסיים את העונה בסוף אפריל.[16]

ניוקאסל יונייטד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-16 באוגוסט 2017 הצטרף לניוקאסל יונייטד מהפרמייר ליג כשחתם על חוזה לשלוש שנים.[17] את הופעת הבכורה שלו במדי ניוקאסל הוא ערך ארבעה ימים לאחר מכן כשעלה כמחליף בהפסד 0–1 להאדרספילד טאון במסגרת המחזור השני לעונה.[18] את שערו הראשון הוא כבש במחזור הבא בניצחון הביתי 3–0 על ווסטהאם יונייטד ב-26 אוגוסט.[19] ובסך הכול כבש ארבעה שערים ב-30 הופעות בליגה.

בעונת 2018/2019, החתימה ניוקאסל שני חלוצים חדשים, סלומון רונדון ויושינורי מוטו. בעקבות כך מיעט חוסלו להופיע וכבש רק שני שערים ב-16 הופעות ליגה ועוד שער בגביע. אך במרץ כבר היה מחוץ לסגל לחלוטין, מה שסימן את דרכו החוצה מהמועדון.

דפורטיבו אלאבס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-15 ביולי 2019 שב ללה ליגה וחתם בדפורטיבו אלאבס הבאסקית על חוזה לשלוש שנים.[20][21] בעונתו הראשונה באלאבס הרשים כשכבש 11 שערים ב־36 הופעות בליגה, עזר לקבוצה להישאר בליגה הבכירה, וסיים כמלך שערי הקבוצה בצוותא עם לוקאס פרס. גם בעונה הבאה המשיך להרשים כששוב סיים כמלך שערי הקבוצה עם 11 שערים הפעם ב-37 הופעות ועזר לאלאבס לשרוד בליגה הראשונה. עונת 2021/2022 הייתה עונת שיא ברמה אישית עבורו כשכבש 14 שערים ב-37 הופעות והפך למלך השערים של אלאבאס בלה ליגה.[22] עם זאת, הקבוצה סיימה במקום האחרון בטבלה, ונשרה לליגה השנייה. וחוזהו של חוסלו תם בסיום העונה.

אספניול והשאלה לריאל מדריד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-27 ביוני 2022 חתם על חוזה לשלוש שנים באספניול מהלה ליגה.[23] את עונתו הראשונה במועדון הוא סיים עם 16 שערים ב-33 משחקי ליגה, במקום השלישי בטבלת הכובשים המצטיינים, ואף זכה בפרס סארה[24] לכובש הספרדי המצטיין בליגה, אך קבוצתו נשרה אל ליגת המשנה בתום העונה.[25]

ב-19 ביוני 2023 חזר לאחר 11 שנה לריאל מדריד והושאל עד לסוף העונה. ב-2 בספטמבר כבש חוסלו שער בכורה בקדנציה המחודשת בריאל מדריד בניצחון 2–1 על חטאפה.

ב-8 במאי 2024, כבש חוסלו שני שערים בגומלין חצי גמר עונת 2023/2024 בליגת האלופות בסנטיאגו ברנבאו מול באיירן מינכן בדקות ה-89 וה-91, ובזכות שעריו ניצחה ריאל מדריד 1:2 (3:4 בסיכום שני המשחקים), והעפילה לגמר ליגת האלופות, בפעם ה-18 בתולדות המועדון.

נבחרת ספרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-17 במרץ 2023 זומן חוסלו לסגל נבחרת ספרד לקראת משחקי מוקדמות יורו 2024 מול נורווגיה וסקוטלנד. בהופעת הבכורה שלו מול נורווגיה ב-25 במרץ כבש חוסלו שני שערים וסייע לספרד להבטיח ניצחון 3–0. ב-15 ביוני כבש את שער הניצחון בחצי גמר ליגת האומות מול איטליה, שהסתיים בתוצאה 1–2.[26]

סטטיסטיקות קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעודכן ל-2 בספטמבר 2023

מועדון עונה ליגה גביע גביע הליגה אירופה אחר סה"כ
ליגה הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים
סלטה ויגו ב' 2008/2009 ליגה ספרדית שלישית 21 3 21 3
סלטה ויגו 2008/2009 ליגה ספרדית שנייה 2 0 0 0 2 0
סלטה ויגו (השאלה) 2009/2010 24 4 4 0 28 4
סה"כ 26 4 4 0 30 4
ריאל מדריד ב' 2010/2011 ליגה ספרדית שלישית 34 14 2 0 36 14
2011/2012 33 19 4 7 37 26
סה"כ 67 33 6 7 73 40
ריאל מדריד 2010/2011 לה ליגה 1 1 0 0 0 0 1 1
2011/2012 0 0 1 1 0 0 1 1
סה"כ 1 1 1 1 0 0 2 2
הופנהיים 2012/2013 בונדסליגה 25 5 0 0 25 5
איינטרכט פרנקפורט (השאלה) 2013/2014 24 9 2 4 7 1 33 14
הנובר 96 2014/2015 30 8 2 2 0 0 32 10
סטוק סיטי 2015/2016 פרמייר ליג 22 4 2 0 3 0 27 4
דפורטיבו לה קורוניה (השאלה) 2016/2017 לה ליגה 20 5 4 1 24 6
ניוקאסל יונייטד 2017/2018 פרמייר ליג 30 4 1 0 1 0 32 4
2018/2019 16 2 3 1 1 0 20 3
סה"כ 46 6 4 1 2 0 52 7
דפורטיבו אלאבס 2019/2020 לה ליגה 36 11 1 0 37 11
2020/2021 37 11 1 0 38 11
2021/2022 37 14 1 0 38 14
סה"כ 110 36 3 0 113 36
אספניול 2022/2023 לה ליגה 33 16 4 1 37 17
ריאל מדריד (השאלה) 2023/2024 4 1 0 0 0 0 0 0 4 1
קריירה 429 138 26 10 5 0 7 1 6 7 475 149

נבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעודכן ל-15 ביוני 2023

ספרד
שנה הופעות שערים
2023 3 3
סה"כ 3 3

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריאל מדריד

תארים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חוסלו מאטו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "El Real Madrid ficha y cede a Joselu al Celta de Vigo" [Real Madrid buys from and loans Joselu to Celta de Vigo]. El País (בספרדית). 31 באוגוסט 2009. נבדק ב-29 בספטמבר 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ "El Madrid ficha hacia octavos" [Madrid signs to last-16]. Marca (בספרדית). 20 בדצמבר 2011. נבדק ב-29 בספטמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "Joselu joins TSG 1899 Hoffenheim". TSG 1899 Hoffenheim. 8 באוגוסט 2012. אורכב מ-המקור ב-12 באוגוסט 2012. נבדק ב-29 בספטמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "SC Freiburg 5–3 TSG Hoffenheim". ESPN Soccernet. 16 בספטמבר 2012. נבדק ב-20 במאי 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "VfB Stuttgart 0–3 TSG Hoffenheim". ESPN Soccernet. 26 בספטמבר 2012. נבדק ב-20 במאי 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "Hannover 96 verpflichtet Joselu" [Hannover 96 acquires Joselu] (בגרמנית). Hannover 96. 9 ביוני 2014. אורכב מ-המקור ב-12 ביוני 2014. נבדק ב-9 ביוני 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Potters Land Joselu". Stoke City. נבדק ב-16 ביוני 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "Mark Hughes delighted at £5.75m Joselu signing". Stoke Sentinel. אורכב מ-המקור ב-18 ביוני 2015. נבדק ב-16 ביוני 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ Abraham, Timothy (15 באוגוסט 2015). "Tottenham 2–2 Stoke". BBC Sport. נבדק ב-15 באוגוסט 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ "Tottenham 2, Stoke City 2: Jinking Joselu delighted with good first impression". Stoke Sentinel. אורכב מ-המקור ב-17 באוגוסט 2015. נבדק ב-16 באוגוסט 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Reddy, Luke (28 בדצמבר 2015). "Everton 3–4 Stoke". BBC Sport. נבדק ב-28 בדצמבר 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ "Stoke 3–1 Norwich". BBC Sport. נבדק ב-25 במאי 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  13. ^ "Bournemouth 1–3 Stoke". BBC Sport. נבדק ב-25 במאי 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ "Joselu Joins Deportivo". Stoke City F.C. 31 באוגוסט 2016. נבדק ב-31 באוגוסט 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "Sergio Ramos does it again as Real Madrid grab late win over Deportivo". The Guardian. Associated Press. 10 בדצמבר 2016. נבדק ב-23 בדצמבר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ "Pepe Mel's problems mount with Joselu out for the season". AS. 28 באפריל 2017. נבדק ב-22 במאי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ "Joselu: Newcastle United sign Stoke's Spanish striker". BBC Sport. נבדק ב-16 באוגוסט 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ Chowdhury, Saj (20 באוגוסט 2017). "Huddersfield Town 1-0 Newcastle United". BBC Sport. נבדק ב-18 בדצמבר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  19. ^ "Newcastle United 3–0 West Ham United". BBC Sport. נבדק ב-26 באוגוסט 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  20. ^ "Joselu reforzará la delantera del Deportivo Alavés" (בספרדית). Deportivo Alavés. 15 ביולי 2019. נבדק ב-19 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ Ryder, Lee (15 ביולי 2019). "Newcastle United complete deal to sell Joselu to La Liga club - here's how much Magpies will earn from sale". Newcastle Chronicle. נבדק ב-19 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ Varios jugadores finalizan hoy su vinculación con el Deportivo Alavés | Alavés - Web Oficial, Varios jugadores finalizan hoy su vinculación con el Deportivo Alavés | Alavés - Web Oficial (בספרדית)
  23. ^ "Joselu joins RCD Espanyol". RCD Espanyol. 27 ביוני 2022. נבדק ב-12 ביולי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ 1 2 Zarra de LaLiga Santander 2022 - 2023 - Máximo Goleador español de primera división, Marca.com, ‏2023-02-21 (בספרדית)
  25. ^ "Official: Espanyol relegated to second division after Valencia draw". Sport.es. 28 במאי 2023. נבדק ב-28 במאי 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ טוב מאוחר: חוסלו העלה את נבחרת ספרד לגמר ליגת האומות, באתר וואלה‏, 15 ביוני 2023