חוסן נפשי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלת הנפש במיתולוגיה היוונית, ציורו של ויליאם ווטרהאוס, 1903

חוסן נפשי או עמידות נפשית הם מונחים המתארים יכולת פסיכולוגית חיובית להתמודד עם מצבי דחק ומשבר, ולהסתגל לנסיבות החיים שנגרמו בעקבות מצבים אלו. הנושא נחקר בעיקר בתחום הפסיכולוגיה החיובית.

חוסן נפשי מהווה גם מדד אישיותי לניבוי היכולת להתמודד עם מצוקה עתידית, ומקושר לתכונות ויכולות כמו יעילות עצמית, תחושת שליטה בחיי הפרט, תחושת מעורבות ומטרה בחיים, וגמישות בהסתגלות לשינויים בלתי צפויים. בהקשר זה, חוסן נפשי מתווסף למנגנוני הגנה שונים שקיימים לרשותו של האדם, וניצבים כנגד "גורמי סיכון" שקיימים בחייו ובסביבתו.

חוסן נפשי הוא תהליך דינמי בו אנשים מסתגלים ומתמודדים עם מצבי משבר ומצוקה. החוסן מורכב משני ממדים, מידת החשיפה למצוקה ומידת ההסתגלות החיובית. מידת החשיפה למצוקה כוללת את כל גורמי הסיכון הקשורים סטטיסטית לחוסר הסתגלות, כגון עוני, ילדים להורים עם סכיזופרניה או חשיפה לטראומה בעבר. מידת ההסתגלות החיובית כוללת את כל ההישגים החברתיים והעמידה במשימות באותה תקופת חיים של מצב המצוקה.

החוסן הנפשי אינו תכונה מולדת בלבד, אלא גם יכולת שמתפתחת במהלך החיים. גורמים שעשויים לתרום להתפתחות החוסן הם המזג של האדם, האווירה החמה והתומכת במשפחתו, ומערכת תמיכה חברתית שהייתה קיימת עבורו במהלך חייו.

מחקרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושג חוסן (resilience באנגלית) הוא מושג רחב, הכולל בתוכו מגוון מרכיבים והיבטים חינוכיים ופסיכולוגיים. יחד עם זאת, חוקרים רבים בחנו את המשאבים האישיים והקבוצתיים המאפשרים לאדם להתמודד עם מצבי לחץ (Braun- Lewensohn, Sagy, & Roth, 2010; Laufer & Solomon, 2010, מתוך אברהים איסמעיל אבו עג'אג', 2016).

האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה (APA ,2009) מציינת שחוסן נפשי אינו תכונה מולדת, אלא צירוף של מחשבות, התנהגויות ופעולות שאפשר ללמוד ולפתח בכל אדם. לכן, בפיתוח החוסן הנפשי ישנו דגש על זיהוי המחשבות והאמונות, כאלו שמגבילות וכאלו שתורמות לקידומו האישי של מי שזקוק לו. כמה מהן תכונות אישיות, כגון: תושייה, תפיסת מצבים כאתגר, חוש של שליטה, אמונה עצמית, ורצון עז לחיות, ואחרות תכונות חברתיות, כגון: יחסי גומלין ואינטראקציה בינאישית, אנושיים, סיוע סוציאלי, הענקת חום ואהבה. כאמור, הגורם העיקרי התורם לחוסן נפשי אצל אדם הוא יחס תומך ואכפתי בתוך המשפחה ומחוצה לה. כמו כן, המושג חוסן מתייחס לתהליך דינמי הכולל הסתגלות חיובית בהקשר של מצוקה ניכרת (לפי Luthar et al., 2000, מתוך אברהים איסמעיל אבו עג'אג', 2016).

יתרה מזאת, תחושת החוסן מתוארת כיכולת אנושית להתמודד, להתגבר, להתחזק ואפילו להשתנות כתוצאה מהתנסויות בשעת צרה (גרוטברג, 2005 מתוך אברהים איסמעיל אבו עג'אג', 2016). נוסף לזאת, חוסן נפשי שם דגש למשאבים של האדם, כוחותיו האישיים וזיהוי הסיכונים על מנת להפחיתם, ולסייע לאנשים הנאלצים להתמודד עימם. פיתוח חוסן אישי באמצעות זיהוי של כוחות חיוביים עשוי להיות אמצעי יעיל לאדם. לפי לצר, ספיבק וצישינסקי ( 2013 ), גורמי ההגנה הם תכונות מולדות, דינמיות, מתפתחות ומתייצבות אשר הופכות את האדם לחסין. ככל שגורמי הסיכון רבים יותר, כך יידרש האדם למספר רב יותר של גורמי הגנה כדי לשפר את תפקודו ואת התמודדותו. עוד נטען כי ישנה הבחנה בין גורמי הגנה אישיים, כגון הצלחה בלימודים, חוש הומור וכשירות אישית, לגורמי הגנה דינמיים כגון קבוצת גיל. ניתן לסווג את גורמי ההגנה לשלושה תחומי חיים: בית, משפחה, מסגרות קהילה וחברה. לפיכך, ניתן לייחס לחוסן נפשי שלושה מרכיבים עיקריים: מרכיב ראשון - הכוחות הפנימיים של האדם, התמיכה המשפחתית והחברתית בו והמשאבים הקהילתיים. מרכיב שני - קשור באופי האדם, מיומנויותיו הבינאישיות בפתרון בעיות, כבוד עצמי, מזג ואמפתיה. מרכיב שלישי- כולל את מידת האופטימיות של האדם, יכולת התקשורת שלו, יכולתו לשתף אחרים במחשבות, יכולתו בתחום פתרון בעיות, ויכולת לווסת רגשות. (אברהים איסמעיל אבו עג'אג', 2016).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסמעיל אבו עג'אג', א' (2016). חוסן נפשי. לקסי- קיי (6), עמ' 11-12. https://www.kaye.ac.il/lkey/%D7%97%D7%95%D7%A1%D7%9F-%D7%A0%D7%A4%D7%A9%D7%99/

לצר, י’, ספיבק, ז’ וצישינסקי, י’ (2013). הקשר בין תחושת קוהרנטיות לבין פתולוגיה הקשורה באכילה ודימוי גוף בקרב מתבגרות בישראל: זיהוי קבוצות בסיכון. מפגש, כ”א(28), 153–169.

Human brain NIH.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.