חוסר אזרחות
חוסר אזרחות (בצרפתית: apatride) ו־Sans nationalite[1], הוא מצב בו אדם חסר אזרחות כלשהי ואין לו הגנה של אף מדינה.
אדם עלול להימצא במעמד של חוסר אזרחות בנסיבות הבאות:
- ויתור על אזרחות מבלי שתהיה אזרחות אחרת. בתקופת המשטר הקומוניסטי ברומניה היהודים, שביקשו היתר לעלות לישראל, נדרשו לוותר על האזרחות הרומנית ואפילו לשלם מס על כך. בהיותם חסרי אזרחות נמנעה מהם קבלת דרכון וסופקו להם רק תעודות מעבר (ראו תמונה).
- מי שנולד חסר אזרחות. מי שנולד להורים חסרי אזרחות ולא קיבל אזרחות מתוקף היוולדותו במקום מסוים יהיה חסר אזרחות, כמו שהיו כמעט כל יהודי רומניה עד חוקת רומניה 1923.
- מי שמדינתו שללה את אזרחותו, כמו שלילת אזרחותם של יהודי גרמניה על ידי חוקי נירנברג ב-1935, בתקופת גרמניה הנאצית, או שלילת אזרחותם של מחבלים ישראלים שריצו מאסר על עבירות טרור וקיבלו תגמול מהרשות הפלסטינית מ-2023 ואילך.
- מי שמדינתו הפסיקה להתקיים בגלל התפרקות או כיבוש, כמו התפרקות האימפריה הרוסית לאחר מהפכת אוקטובר ב-1917, ולא קיבל אזרחות אחרת.
זכותו של כל אדם לאזרחות מעוגנת באמנת זכויות האדם הבינלאומית משנת 1948. בימינו, רוב בני האדם מקבלים את אזרחותם מהמדינה ברגע לידתם, על בסיס שני קריטריונים: "דין הקרקע" ו"דין הדם"[2].
המצב בעבר
[עריכת קוד מקור | עריכה]סוגיית חסרי האזרחות זכתה לתשומת לב בינלאומית לראשונה לאחר מלחמת העולם השנייה, כאשר מיליוני פליטים ואנשים חסרי מעמד אזרחי נאלצו לעקור ממקום מגוריהם והתפזרו ברחבי אירופה ואסיה. המשבר ההומניטרי שפרץ באותה תקופה השפיע במידה ניכרת על הכלת הזכות לאזרחות בהכרזה האוניברסלית בדבר זכויות האדם מ-1948[3]. בשנת 1954 נחתמה האמנה הבינלאומית בדבר מעמד של מחוסרי אזרחות, אשר עיגנה את החובה להגן על זכויותיהם הבסיסיות של אנשים חסרי אזרחות, בהן הזכות לחינוך, לתעסוקה ולמעבר חופשי בין מדינות. בנוסף, היא קבעה את ההגדרה המשפטית של חסר מעמד אזרחי כמי שאין לו אזרחות באף מדינה[4].
דוגמה לחוסר אזרחות היא אנשי המאבק של בני רוהינגיה במיאנמר (לשעבר בורמה), כאשר ניסו להקים מדינה או אוטונומיה מוסלמיים ונכשלו, מאות אלפי בני רוהינגיה היגרו ממיאנמר ללא דרכונים וכעת הם במעמד של חסרי אזרחות.
המצב בהווה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נכון לשנת 2024, נציבות האו"ם לפליטים UNHCR העריכה כי לפחות 4.4 מיליון אנשים ברחבי העולם הם חסרי אזרחות או בעלי לאום לא מוגדר[5]. עם זאת, מאחר שמרבית המדינות אינן מדווחות על חסרי אזרחות החיים בשטחן, ההנחה הרווחת היא שמספרם האמיתי גבוה במידה ניכרת מהנתונים הרשמיים, ועומד על לפחות 15 מיליון בני אדם.[6] אוכלוסיות חסרות אזרחות מצויות כיום כמעט בכל מדינה ובכל אזור גאוגרפי ברחבי העולם, כאשר רובם המוחלט של חסרי האזרחות ממשיכים להתגורר במדינה בה נולדו.[5]
אמנה בדבר מעמדם של מחוסרי אזרחות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – אמנה בדבר מעמדם של מחוסרי אזרחות
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Sans Nationalité, Dictionnaire (בצרפתית)
- ^ Goris, I., Harrington, J., & Köhn, S, "Statelessness: what it is and why it matters", Forced Migration Review 32, 2009, עמ' 4
- ^ Berkeley, B, "Stateless People, Violent State", World Policy Journal 26, 2009, עמ' 3-15
- ^ 1954 Convention relating to the Status of Stateless Persons, Refworld (באנגלית)
- ^ 1 2 Stateless people, UNHCR (באנגלית)
- ^ THE WORLD's STATELESS 2020: Deprivation of Nationality, Institute on Statelessness and Inclusion