חוסר אזרחות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חוסר אזרחותצרפתית: apatride) הוא מצב בו אדם חסר אזרחות כלשהי ואין לו הגנה של אף מדינה.

תעודת מסע שסיפקו שלטונות רומניה ליהודיה ולשני ילדיה לאחר שנאלצה לוותר על אזרחותה

אדם עלול להימצא במעמד של חוסר אזרחות בנסיבות הבאות:

  • ויתור על אזרחות מבלי שתהיה אזרחות אחרת. בתקופת המשטר הקומוניסטי ברומניה היהודים, שביקשו היתר לעלות לישראל, נדרשו לוותר על האזרחות הרומנית ואפילו לשלם מס על כך. בהיותם חסרי אזרחות נמנעה מהם קבלת דרכון וסופקו להם רק תעודות מעבר (ראו תמונה).
  • מי שנולד חסר אזרחות. מי שנולד להורים חסרי אזרחות ולא קיבל אזרחות מתוקף היוולדותו במקום מסוים יהיה חסר אזרחות, כמו שהיו כמעט כל יהודי רומניה עד חוקת רומניה 1923.
  • מי שמדינתו שללה את אזרחותו, כמו שלילת אזרחותם של יהודי גרמניה על ידי חוקי נירנברג ב-1935, בתקופת גרמניה הנאצית.
  • מי שמדינתו הפסיקה להתקיים בגלל התפרקות או כיבוש, כמו התפרקות האימפריה הרוסית לאחר מהפכת אוקטובר ב-1917, ולא קיבל אזרחות אחרת.

המצב בעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

המצב בהווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-1954, השנה בה נחתמה האמנה בדבר מעמדם של מחוסרי אזרחות, היו על פי הערכות כ-12 מיליוני חסרי אזרחות בעולם.

המאבק של בני רוהינגיה במיאנמר להקמת מדינה או אוטונומיה מוסלמיים נכשל ומאות אלפי בני רוהינגיה היגרו ממיאנמר ללא דרכונים וכעת הם במעמד של חסרי אזרחות.

אמנה בדבר מעמדם של מחוסרי אזרחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אמנה בדבר מעמדם של מחוסרי אזרחות

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חוסר אזרחות בוויקישיתוף