סגירת תיק פלילי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף חוסר ראיות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בישראל, סגירת תיק פלילי היא הליך מנהלי, הננקט במסגרת חקירה משטרתית בעניין חשד לעבירה פלילית. סגירת התיק הפלילי פירושה הפסקת החקירה בחשד זה, מבלי להעמיד את החשוד לדין פלילי.

כללי היסוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגירת תיק פלילי מוסדרת בסעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן "החוק"):

"ראה תובע שהועבר אליו חומר החקירה שהראיות מספיקות לאישום אדם פלוני, יעמידו לדין, זולת אם היה סבור שאין במשפט עניין לציבור..."

דהיינו, לפי הסעיף הסגירה אפשרית משני טעמים:

  • חוסר ראיות: אין ראיות מספיקות שיביאו להרשעתו של החשוד אם יועמד לדין.
  • היעדר עניין לציבור: נמצאו ראיות לביצוע העבירה על ידי החשוד, אך חומרת המעשה, נסיבות אישיות של החשוד, שיקולי כוח-אדם של המדינה וכדומה מצדיקים הפסקת ההליך הפלילי, משום שברור שכתוצאה מכך לא ייגרם נזק לאינטרס הציבורי.

הודעה על סגירת התיק תמסר הן לחשוד והן למתלונן, ולחשוד תנתן אף הודעה על עילת הסגירה. החשוד רשאי לפנות בבקשה לשינוי עילת הסגירה והמתלונן רשאי לערור על עצם הסגירה.

היעדר עניין לציבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההחלטה שלא לחקור תלונה כלל ועיקר, כאשר טרם נאספו ראיות בעניינה ולמעשה מדובר באי חקירה בשל "היעדר עניין לציבור", מסורה, לפי סעיף 59 לחוק, בידיו של קצין משטרה בדרגת פקד, ובלבד שאין המדובר בעבירה מסוג פשע:

"נודע למשטרה על ביצוע עבירה, אם על-פי תלונה ואם בכל דרך אחרת, תפתח בחקירה; אולם בעבירה שאינה פשע רשאי קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה להורות שלא לחקור אם היה סבור שאין בדבר עניין לציבור או אם הייתה רשות אחרת מוסמכת על-פי דין לחקור בעבירה"

ההחלטה לסגור תיק בהיעדר עניין לציבור לאחר מכן, מסורה בידי קצין משטרה המכהן כראש יחידת תביעות או קצין משטרה המשמש כתובע והוסמך לכך בעבירות מסוג עוון, ובידיו של פרקליט מחוז (או פרקליט בכיר שהוא הסמיכו לכך) בעבירות מסוג פשע.

היעדר אשמה לעומת חוסר בראיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם השנים נוצרה סיבה שלישית שזכתה לכינוי היעדר אשמה, דהיינו שאין שמץ של ראיות כנגד החשוד, ולמעשה החקירה מלמדת שאין כל בסיס לחשד שהועלה נגדו. בנסיבות אלה, ראוי שהתיק יסגר ולא יותיר כתם ברישומיו של החשוד, כדברי סעיף 62(ב) סיפא:

"תיק שנסגר בשל חוסר אשמה, יימחק רישומו מרישומי המשטרה".

וכך מנחה פרקליט המדינה את ציבור התובעים בהידרשם לעילת הסגירה - "חוסר ראיות" מול "היעדר אשמה":

"אם הגיע התובע למסקנה כי אין בתיק ראיות מספיקות להעמדה לדין, עליו להכריע בדבר עילת הסגירה של התיק. בהקשר זה על התובע לשאול את עצמו: האם הראיות שבתיק מותירות ספק סביר לגבי חפותו של החשוד? אם התשובה לשאלה זו הינה בחיוב, הרי שעילת הסגירה הראויה הינה "חוסר בראיות מספיקות". אם התשובה הינה שלילית, יש לסגור את התיק בעילה של "היעדר אשמה"."[1]

שאלת העילה המתאימה נדונה בבג"ץ בעתירה של אדם שנחשד באונס וביקש להחליף את עילת סגירת התיק מ"חוסר ראיות מספיקות" ל"העדר אשמה". העתירה נדחתה, בנימוק ש"חומר החקירה בעניינו של העותר כולל ראיות מחשידות, אשר, על-פי כל אמת מידה, מותירות ספק בדבר חפותו".[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]